לאחר סיום הלימודים באוניברסיטה התחיל זיגו אורנאה לעבוד בהוצאה לאור ממלכתית הממוקמת בבוקרשט בשם ESPLA , ראשי תיבות ברומנית של Editura de Stat pentru Literatură și Artă. בשל חשדנות מסוימת של השלטונות הקומוניסטיים, זיגו אורנאה נדחק לשוליים בהדרגה במהלך שנות החמישים המאוחרות. הוא גורש מ-ESLPA במקביל להיסטוריון האמנות והמבקר דן גריגורסקו. שניהם פוטרו בשל אותה סיבה, מאוד נפוצה באותה תקופה, מוצא "בורגני".
לאחר שבסופו של דבר התקבל מחדש לעבודה, זיגו אורנאה בילה את שארית התקופה הקומוניסטית כמבקר עבור ההוצאה לאור מרידיאן (Meridiane) וגם עבור ההוצאה לאור "מינרווה". החל מאמצע שנות ה-60, במהלך תקופת של ליברליזציה שחפפה לשנים הראשונות של המנהיגות של ניקולאיה צאושסקו, הקדיש אורנאה את עבודתו לחקר תופעות תרבותיות ופוליטיות של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. זיגו אורנאה פירסם ב-1966 את ספרו הראשון "גונימיזמול" מוקדש לאידיאולוגיה ולחברה הספרותית השמרנית גונימיה ואחריו באותה שנה הספר המונוגרפי על הסוציאליזם האוטופי של תאודור דיאמנט בשם "הפאלאנסטר מסקאיני" (Falansterul de la Scăeni). הוא גם ערך אנתולוגיה בשנת 1968 מיצירותיו של הנריק סאניאלביצי אשר גם נודע בזכות ניסיונו לסווג ספרות סביב קריטריונים גזעיים.
בשנים 1970 ו-1972 פרסם זיגו אורנאה ב-"מינרווה" את מחקריו על האידיאולוגיה של "הזורע",Sămănătorism ברומנית ועל האידיאולוגיה המתחרה שלה משמאל הפופורניזם (Poporanismul). כמו כן גם בשנת 1972, חנך אורנאה את שיתוף הפעולה שלו עם ההוצאה לאור "אמינסקו", בהוצאת הספר "מחקרים וחקירות" (Studii și cercetări).
עבודתו של זיגו אורנאה בהוצאה לאור "מינרווה" כללה מהדורה של "ההיסטוריה של הציוויליזציה הרומנית המודרנית" מאת אוגאן לובינסקו (Eugen Lovinescu), היסטוריון תרבותי בין מלחמות, סופר מודרניסטי ותיאורטיקן ליברלי קלאסי. ההוצאה המחודשת כללה את מחקר המבוא של אורנאה עצמו על האידיאולוגיה של לובינסקו. במקביל הספר של זיגו אורנאה עצמו, " Junimea si junimismul" הודפס במהדורה שנייה, שפורסמה ב-1978. אורניאה פרסם את יצירותיו הנבחרות של התאורטיקן הפופורניסטי קונסטנטין סטרה, וערך מחדש את המסכת הספרותית השלמה של ההיסטוריון השמרני ניקולאיה יורגה.
המוקד הבא של המחקר של אורנאה היה חייו והקריירה של ההוגה הסוציאליסטי המבריק והמייסד של הפופורניסזם דוברוגאנו-גיריאה. זה היה הנושא של שני ספרים נפרדים, שניהם יצאו לאור בהוצאת הספר הרומני (Cartea Românească) הראשון בשם "חייו של דוברוגאנו-גיריאה" והשני "יצירתו של דוברוגאנו-גיריאה". בשלב זה בקריירה שלו, אורנאה גם ריכז את אוסף המהדורות האינטגרלי של מינרווה מהספרות הרומנית אשר פורסם בשם "סופרים רומנים".
זיגו אורנאה גיוון את פעילותו לאחר מהפכת דצמבר 1989. זמן קצר לאחר אירועי הפלת המשטר הציאושסטי הקים אורנאה, יחד עם הסופר ראדו קוסאשו, מבקר האמנות אנדריי פלשו והעיתונאית טיטה קיפר, את שבועון התרבות "דילמה", השבועון הקודם למה שהפך מאוחר יותר ל-"דילמה ישנה" (Dilema Veche) שמפורסם עד היום. השבועון "דילמה" אירח טור נוסף חתום על ידי זיגו אורנאה, שאותו כתב במקביל לטור הקבוע שלו מהשבועון "רומניה הספרותית" (România Literară) . זיגו אורנאה היה מייסד שותף ומנכ"ל ההוצאה לאור של הקהילה היהודית הרומנית "אדיטורה הספר". הוא גם היה חבר במועצה של הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה.
זיגו אורנאה חולה בדלקת פרקים ניוונית התיש את עצמו עם עבודתו העיתונות ויצירתו הבלתי פוסקת. זיגו אורנאה אורנשטיין הלך לעולמו ב-2001 בבוקרשט בגיל 71 לאחר ניתוח בכליות ונקבר בבית הקברות היהודי בבוטושאני. הוא חיבר את הטורים הספרותיים שלו חודשים מראש, והשבועונים המשיכו לפרסם את הטורים הקבועים שלו במשך מספר שבועות לאחר פטירתו.