דו"ח שנתי על אנטישמיות
מכון "אלי ויזל" פרסם את הדו"ח השנתי על אנטישמיות ברומניה.
Marco M Katz (מרקו מ כץ) ו Eugen Cojocariu, 21.07.2025, 06:42
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה "אלי ויזל" פרסם את הדו"ח השנתי השישי על ניטור אנטישמיות וביטויים של הכחשת שואה או רלטיביזציה וקידום של פולחן פושעי מלחמה. הדו"ח מותאם למטרות האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, שנאת זרים, רדיקליזציה ודברי שטנה 2024-2027.
מנקודת מבט פוליטית, התקופה המנותחת מתעדת את ההתגברות חסרת התקדים של קיצוניות ימין: בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות (נובמבר 2024) ניצח מועמד ימני קיצוני עצמאי, ריבוני, פרו-לגיונרי, פרו-מרשל יון אנטונסקו (בעל בריתו של היטלר) ופרו-פוטין; בעקבות הבחירות בדצמבר 2024, שליש מחברי הפרלמנט, מזוהים עם מפלגות פוליטיות המאמצות ערכים ימניים קיצוניים. משורות מפלגות אלו, ישנן כיום דמויות בפרלמנט אשר נוקטות באופן שיטתי עמדות אנטישמיות או תומכות בפושעי מלחמה או דמויות מרכזיות בפשיזם הרומני שבין המלחמות. במהלך התקופה המנותחת, התרבו מקרי ונדליזם וגרפיטי רחוב עם סמלים ומסרים של לגיוניונרים, ניאו-נאצים ואנטישמיים.
מכון "ויזל" גם הביא מספר דוגמאות של אירועים אנטישמיים: הוונדליזם של בית הקברות היהודי בבקאו (צפון-מזרח רומניה), הכתובת "מוות ליהודים. הייל היטלר" שהופיעה בתוך רכבת תחתית בבוקרשט, או שבערים כמו בוקרשט, קלוז'-נאפוקה וטימישוארה ישנם רחובות עם שמות הנופלים תחת החקיקה נגד קידום זכרם של פושעי המלחמה. אינדיקציה נוספת להקצנה וגילויים אנטישמיים מיוצגת על ידי הופעת איומים מקוונים ופיזיים עם מסרים אנטישמים
בתקופה שבין מאי 2024 לאפריל 2025, היינו עדים, כמו במדינות אחרות, לעלייה מחודשת של מסרים ימניים קיצוניים. ברומניה, נרטיבים קיצוניים כללו גם ביטויים אנטישמיים ספציפיים, שהאדירו את יון אנטונסקו ואת תנועת הלגיונרים, ארגון פשיסטי ברומניה בין השנים 1927-1941, כך נכתב בדו"ח.
הודעות המסיתות לאלימות והשמדה הופצו בערוצים מקוונים שונים. רבות מהן מייצגות תגובות שנמצאו במאמרים קיצוניים. מאפיין נוסף הוא חזרתו של תוכן אנטישמי בעל אופי מסית ברשתות חברתיות מבוססות, פייסבוק וטיקטוק. כמו כן, ברשתות חברתיות מרכזיות, אנטישמיות מתבטאת לרוב ברמת התגובות על תוכן ויראלי או הודעות רשמיות.
בין אם מדובר בעלייה מדאיגה בהודעות או בירידה במאמצי הרשתות לזהות ולחסל הודעות אלו, אותן הן פיתחו בעבר, בשני המקרים המצב מדאיג, סבור מכון ויזל. רמת השנאה והתוקפנות בחברה כלפי מיעוטים גברה משמעותית בהקשר של הבחירות לפרלמנט ולנשיאות, עם הודעות מאיימות המכוונות לקהילה היהודית, לקהילת הצוענים ולקהילת הלהט"ב+, כמו גם לעיתונאים או חוקרים שדיווחו על הפגנות וקבוצות קיצוניות.
המכון הזכיר את תפקידם של כלי התקשורת, של פלטפורמות חקירה שהצליחו לחשוף קבוצות ימין קיצוני פעילות מאוד עם מטרות אלקטורליות ברורות, כמו גם את הקשרים ביניהן. לא פעם, מידע מהתקשורת היווה את מאגר הנתונים העיקרי לחקירות משפטיות. לראשונה, בחלקה האחרון של התקופה הנבדקת, מוסדות המדינה המוסמכים שלחו לבית המשפט, על סמך GEO מס' 31/2002, מספר שיא של תיקים, הוסיף המכון.
הביטויים האנטישמיים נמשכו במסווה של מחאות נגד המלחמה שניהלה מדינת ישראל ברצועת עזה ורטוריקה אנטי-ציונית, כך קובע הדו"ח גם כן. המרכז למעקב ומאבק באנטישמיות ברומניה (MCA Romania) סבור כי הדו"ח מפספס את אחת הצורות הערמומיות והעדכניות ביותר של שנאה אנטי-יהודית: אנטישמיות במסווה של אקטיביזם פוליטי ומחאה חברתית לגיטימית לכאורה, המופנית נגד מדינת ישראל. זוהי צורת העוינות כלפי יהודים המתבטאת לא באמצעות סיסמאות לגיוניות או סמלים פשיסטיים, אלא באמצעות שיח עטוף במושגים פרוגרסיביים, הומניטריים או אנטי-אימפריאליסטיים ואנטי-ישראליים. ממחאות בסגנון BDS המאורגנות במרכזי אוניברסיטאות ועד למסרים ויראליים המופצים במרחב הדיגיטלי, מתגבש נרטיב שטוען שהוא "סולידרי עם קורבנות עזה", אך במציאות מתייחס לטבח שבוצע ב7 באוקטובר 2023 באופן יחסי, ומכחיש את זכותה הבסיסית של ישראל להגן על עצמה, כתב המרכז.
