רסיטל מוזיקה ושירה
התיאטרון היהודי הממלכתי, בשיתוף עם מרכז התרבות הגרמני טימישוארה, קרן התרבות ארטמדיה, המוזיאון הלאומי לאמנות טימישוארה והקהילה היהודית טימישוארה מציגים ב-5 במאי, באולם הבארוק של המוזיאון הלאומי לאמנות טימישוארה, את רסיטל המוזיקה ושירה "רוז אוסלנדר, הפזמונאית היהודיה האחרונה דוברת גרמנית", מאת Edith Negulici. צוות השחקנים כולל את Maia Morgenstern, Mircea Dragoman, George Remeş. בימוי: Liana Ceterchi.
Marco M Katz (מרקו מ כץ), 24.04.2022, 15:07
התיאטרון היהודי הממלכתי, בשיתוף עם מרכז התרבות הגרמני טימישוארה, קרן התרבות ארטמדיה, המוזיאון הלאומי לאמנות טימישוארה והקהילה היהודית טימישוארה מציגים ב-5 במאי, באולם הבארוק של המוזיאון הלאומי לאמנות טימישוארה, את רסיטל המוזיקה ושירה "רוז אוסלנדר, הפזמונאית היהודיה האחרונה דוברת גרמנית", מאת Edith Negulici. צוות השחקנים כולל את Maia Morgenstern, Mircea Dragoman, George Remeş. בימוי: Liana Ceterchi.
בת זמנה של נלי זאקס ופול צלאן, רוז אוסלנדר היא אחת הדמויות המרכזיות בספרות הגרמנית של המאה העשרים. חייה של המשוררת היו בטלטלה מתמדת. מ-1941 עד 1944 התגוררה אוסלנדר בגטו היהודי ונאלצה להסתתר כדי להימנע מגירוש. שירתה היא מלאה בדמויות וזכרונות משנות הגטו – עוני, רעב, ארונות קבורה, דם, אפר ועשן. המשוררת מרבה לדבר על אובדן ועקירה, על החיפוש אחר חיים שלמים, אחר בית חדש, על זהות, שפה, קשרים משפחתיים, האמונה היהודית. היא הרגישה מחוברת להיסטוריה ולתרבות של העם היהודי. יצירתה הפואטית משקפת את חווית השואה ומסעותיה באירופה.
בגלל רדיפות הנאצים, היא נסעה לגלות בארצות הברית, לניו יורק ולערים באירופה: וינה, פריז ואמסטרדם. בסופו של דבר, הוא החליטה להתיישב בדיסלדורף. בשנת 1970 עברה לבית האבות נלי זקס של הקהילה היהודית בעיר. לקראת סוף חייה קיבלה רוז אוסלנדר את ההכרה שהגיעה לה. היא זכתה בפרסי שירה יוקרתיים בגרמניה ובמסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
מתוך כמעט 3,000 השירים שכתבה פורסמו יותר מ-2,400. השירים שלה הם הד לחיים, המעידים על הכוח היצירתי של משוררת ששרדה וחוותה שינויים היסטוריים ותרבותיים, חיים שראוים לכתוב עליהם בהרחבה רבה יותר , כתבו מארגני הרסיטל בטימישוארה.
