סולינה

זוהי הנקודה המזרחית ביותר של רומניה, עיר על חוף הים השחור וגם על גדת הנהר הדנובה, נמל שבשנת 1904 היה ביתם של 18 אומות שונות.

Eugen Cojocariu, 29.04.2025, 16:03

זוהי הנקודה המזרחית ביותר של רומניה, עיר על חוף הים השחור וגם על גדת הנהר הדנובה, נמל שבשנת 1904 היה ביתם של 18 אומות שונות, כפי שמראים מסמכים של אותה תקופה. היום מגלים את העיר סולינה, עם הטוב ביותר שיש לה להציע!

שטפאן יבאנוב (Ștefan Ivanov), נשיא איגוד מפעילי ספינות מסע והובלה המהירה, המליץ לנו על האזור וציין כי ניתן להתפעל ממנו בכל עונות השנה.

"אפשר לבקר בדלתא של הדנובה בכל ארבע העונות. רוב הזמן שומעים עלינו רק בקיץ, אבל היא מאוד יפה באביב, בסתיו ובחורף. היו לנו אנשים שאוהבים טבע ורצו לראות את האזור בחורף. בכל עונה יש לנו מספר דברים שניתן לראות. בסולינה יש לנו את העיר המושלמת שבה אנחנו יכולים, בעונת הקיץ, בימי שמש, ליהנות מהים ומחול מאוד מאוד דק, יש לנו אזורי קיאקים, תיירות נינוחה, כפי שאנו מקדמים אותה ולא תיירות אגרסיבית של יום אחד בלבד. יש אזור יער לטאה (Letea), עם השפעות סובטרופיות על דיונות החול. יש לנו גם את יער קראורמן (Caraorman), האגמים הגדולים Puiu, Roșu, Roșuleț. כלומר, תייר יכול לעשות תוכנית של שבוע בלי שום בעיה, בלי שעמום".

לאחר טיול קיאקים של 4 קילומטרים במה שנקרא "ערוץ האוהבים", הרפתקה שבה ברווזים ועופות קפצו מהקנים כשהקיאקיסטים הפחות מנוסים התקרבו, שוחחנו עם קאלין אנה (Călin Ene), מדריך תיירות טבע, על חוויות כאלה, החל מסולינה.

"לתעלה הזאת אין שם, יש שקוראים לה תעלת הערבות, יש שקוראים לה תעלת האוהבים, תעלת מילה טריי (Mila Trei). זוהי תעלה שלמרות שהיא קרובה מאוד לסולינה, היא תעלה פראית. היא בדיוק הדלתא כמו שהייתה פעם, התעלה הזאת סתומה, צריך להיאבק בה. זאת שממה ממש בשער העיר. זאת הסיבה שאני כל כך אוהב אותה. עכשיו תפסת אותה, לא במלוא הירוק, כשפרחים מופיעים, יש בה גם כמה שיחי חבצלות מים, ציפורים. ראיתם את קן הירגזי הגדול שם, הצבעתי עליו. יש אנפות בתעלה הזאת, יש הרבה אנפות לילה. זה ערוץ מאוד, מאוד מרהיב! זה בדיוק מה שאתם צריכים אם אתם רוצים את הדלתא והטבע הפראי, אבל לא אוהבים קמפינג ולא רוצים לצאת מאזור הנוחות שלכם, הערוץ הזה הוא בדיוק מה שאתם צריכים! ועכשיו הערכתם את זה וחשבתם שזה פנטסטי, אבל תחשובו על זה, שכרגע יש רק 30-40% מהיופי שיש בו במאי, יוני, אפילו בתחילת יולי."

דראגוש יוניצה (Dragoş Ioniţă), בעל בית הארחה בסולינה, פיתה אותנו עם עיר הנמל, אבל גם עם המנות שמשמחות תיירים רבים.

"סולינה היא המקום שבו הדנובה פוגשת את הים. יש לכם את הדלתא, יש לכם היסטוריה, יש לכם מסורות, יש לכם שלווה ואתם יכולים ליהנות מהטבע במלואו. מה אני אגיד לכם? אנחנו מתגאים במנה שנקראת דג טורבוט על מגש. זה המוצר שלנו שאנחנו עושים בצורה נהדרת. כמובן, כל מה שקשור למטבח דלתא המסורתי, החל מדג במי מלח (saramură), דרך קרפיון על כרוב, קרפיון מטוגן, אנשובי. שיחקנו קצת עם מנה והכנו מוצר: ברוסקטה של הדלתא, המבוססת על מתכון הברוסקטה האיטלקי והדגים שלנו, האנשובי שלנו. כיסוני דגים! זה מוצר שאנחנו שואפים להביא הכי טוב שאפשר, אני חושב שיהיה לנו אותו בתפריט השנה. אנחנו עדיין עובדים קצת על התפריט, אבל אנחנו כמעט סיימנו. לפסחא יש לנו כבש, בשר מעיים, מרק כבש, כל מעדני הפסחא, בנוסף למעדני דלתא המסורתיים."

גאורגה קומרזאן (Gheorghe Comârzan), נלהב מהעבר של העיר, יצר כאן אוסף פרטי, שאוחד בתערוכת סולינה העתיקה (Expoziţia Sulina Veche), הזדמנות לגלות את ההיסטוריה של המקום, מימי קדם ועד ימינו.

"ברוכים הבאים לאוסף סולינה העתיקה. נתתי לו את הכותרת: "אבודים בדרך השכחה". הנה גם ציור של הצייר אוקטב פוסטולאקה (Octav Postolache), שהיה גם מנהל בית התרבות בסיגטו מרמציי. ישנם חפצים מקוריים שאספתי לאורך זמן, שנרכשו ממקומיים וממורשת משפחתית, מהאינטרנט, למשל, כמו גלויות אלה, כשמצאתי הזדמנות, אספתי אותן, קניתי אותן. תרמתי חלק מהאוסף למוזיאון מגדלור העתיק בסולינה (Muzeul Farul Vechi), כדי שהעיר תישאר בזיכרון. הנה עמוד עיתון מקורי, משנת 1861, כאן מתחיל סיפורה של סולינה."

גלויות, תצלומים מכל הזמנים, בין עם אישים או עם אנשים מן השורה מהמקום, לבנים מוטבעות בלוגו היצרן, עדויות מהתקופה שבה השפה המדוברת ביותר בסולינה הייתה יוונית, גם מתקופת "ועדת הדנובה האירופית", כאשר שפת התקשורת הייתה צרפתית, והנשים המקומיות התלבשו לפי האופנה הצרפתית, בהשראת מגזיני מארי קלייר, והג'נטלמנים, לפי האופנה האנגלית, ולכן ניתן למצוא כאן גם מגזיני אופנה מתחילת המאה ה-19, או מחברות אופנה מהמאה ה-18.

מעבר לטבע, בסולינה תוכלו להתפעל ממגדלור הגנואווזי הישן, ליד מפרץ מוסורה (Musura) וממפגש הדנובה עם הים השחור. תוכלו גם להתפעל מהמגדלור הישן של סולינה, שנבנה בתחילת המאה ה-19 על ידי השלטונות העות'מאניים שנוהל בין השנים 1897-1939 על ידי ועדת הדנובה האירופית, והפך למוזיאון בשנת 2003, הממוקם ברחוב השני. התערוכה מציגה, באמצעות מסמכים ותצלומים, את תולדותיה של סולינה בתקופת ועדת הדנובה האירופית ואת חייהם של שני אישים בולטים בעיר: המנצח ג'ורג' ג'ורג'סקו (George Georgescu) והסופר ז'אן בארט. בית הקברות הרב-זרמי הוא אטרקציה תיירותית נוספת. סולינה מארחת גם אירועים שהפכו למסורת, כמו אשכבת שודדי הים הלא ידועיםParastasul piraţilor nepomeniţi, שחוזר באמצע חודש מאי השנה עם המהדורה השמינית שלו.