אישים יהודיים והשפעתם על רומניה 29.10.2017
סולומון חלפון
Felicia Waldman, 11.11.2017, 11:21
אישים יהודיים והשפעתם על רומניה 29.10.2017
סולומון חלפון (1790-1842)
אנו מתחילים את סידרת ייצוג האישים היהודיים ששיחקו תפקיד חשוב בתולדות הנסיכויות הרומניות מולדובה וואלאכייה עם סולומון חלפון, איש עסקים ספרדי, בולט ומפורסם עוד בתחילת פעילותו. הוא נולד בעיר אדריאנופול בשנת 1790 ובהתחלה היה הבנקאי של המושל הכללי של האזור ההוא. כאשר אותו מושל מונע באותה משרה בווילאייט (אזור) סיליסטרה, בשנת 1824, סולומון חלפון הצטרף אליו והיה בעל אותן סמכויות. הוא נשאר בעיר סיליסטרה גם בתקופת המצור עליה, שנעשה על-ידי הצבא הרוסי, בפקודתו של הגנרל דיביטש.
אחרי כניעתה של סיליסטרה, בקיץ 1829, הסולטאן שלח את המושל לשעבר לבוקרשט, לנסיך אלכסנדרו גיקא. סולומון חלפון ליווה אותו גם לבירת וואלאכיה, שהרשימה אותו מאוד, דבר שגרם לו להתיישב כאן באופן קבוע ולהביא את אשתו ואת בניו שנשארו בסיליסטרה. סולומון חלפון הפך שותף של הסוחר גיצא אופראן, איש בראשוב, וביחד פתחו משרד למתן הלוואות בריבית באותה שנה בפונדק "שרבאן וודא" (מקום בו נמצא כעת הבנק הלאומי של רומניה). שם, בנוסף להלוואת כסף, נעשו גם עסקי מסחר. המשרד הנ"ל התפתח כל כך מהר, שתוך שלוש שנים, בשנת 1829, סולומון חלפון הפך אותו לבנק "חלפון ובניו", המוסד הראשון מסוג זה בנסיכויות הרומניות, שהתחיל מיד לתת הלוואות לאוצר הוואלאכי, אמנם גם לנסיכות הסרבית ותוך פרק זמן קצר הפך מפורסם בכל אירופה.
בנוסף,סולומון חלפון קיבל בחכירה את איסוף המיסים ואת ייצוא העצים, של המלח ועוד. בגלל אישיותו, רכושו הגדול ובמיוחד בגלל קרבתו לפחה, הוא הגיע מהר ליוקרה בחברה בבוקרשט. הוא הצליח לקבל גם יחס טוב של הנסיך אלכסנדרו גיקא, שאחרי כמה שנים, בשנת 1835 העניק לו תואר אצולה ועשה אותו "פיטאר" מעמד שנתן לו התר לרכוש קרקעות. הענקת התואר הייתה מלווה בטקס מיוחד. הנסיך היה שולח איש חצר בכיר אל המיועד, יחד עם שליח שנשא מאפסר סוס מקושט בלבוש יפה. אותו שליח היה צריך לעזור למיועד ללבוש בגד פרווה יפה.
האציל העתידי היה עולה על אותו סוס והשליח היה מלווה אותו ברחובות הראשיים של העיר והיה מבשר לתושבים שהוד מעלותו החליט לעשות אותו אציל. סולומון חלפון היה רשום במפקד האוכלוסין משנת 1838 בתור "חלפן-באש", שהיו לו שני סוסים וגם משרתים, והיה גר באזור המרכזי של העיר, דבר שסימן מעמד חברתי מיוחד. מן המכתבים של בני משפחתו לומדים שסולומון חלפון נסע הרבה, כמובן לקושטא, אמנם גם לבלגראד ולווינה ויצר קשרי מסר וממון שתרמו גם לו, גם למדינה הוואלאכית. לסולומון חלפון היה שלושה בנים — אברהם, יוסף, ניסים. הם המשיכו ופיתחו את עסקי המשפחה.
פעמים רבות הקשרים העסקיים הפכו לקשרים אישיים דרך נישואין עם בני משפחות אחרות של בנקאים. כך למשל, יוסף חלפון התחתן עם רחל, אחת הבנות של הלל מנוח, שותפו לעסקים של אביו; אחד מבין בניו של אברהם חלפון, מיכאל, התחתן עם רבקה די קאמונדו; ואחד מבין בניו של יוסף חלפון, איזידור, התחתן עם שרה די רוטשילד. במותו טרם עת, בשנת 1842, סולומון חלפון השאיר ירושה גדולה, לא רק כספית, אלא גם רוחנית, וכך חייב את צאצאיו מבחינה מוסרית לקחת דוגמא ממנו וללכת בעקבותיו, דבר שהם עשו באמת.
תרגום מאת לוסיאן זאב הרשקוביץ
