האירוע המרכזי 10-16.09.2018
הוויכוח שנוצר סביב האופן שבו הזנדרמים הגיבו בהפגנות נגד הממשלה ב־10 באוגוסט, בבוקרשט, רחוק מלהסתיים. חברי בית הנבחרים דחו, בתחילת השבוע, את העצומה שהוגשה על ידי המפלגה הלאומית ליברלית, מהאופוזיציה, נגד שרת הפנים, כרמן דן (Carmen Dan). הליברלים דרשו את התפטרותה עקב האופן שבו נוהלה התערבות הזנדרמים, שלטענתם הייתה מוגזמת, ועקב התדמית השלילית שנוצרה לרומניה בחו"ל. כרמן דן טענה שעצרת המחאה ב־10 באוגוסט נחשבה להפגנה המסכנת את הסדר הציבורי, וכי ההתערבות הייתה חוקית. עם זאת, דברי שרת הפנים רחוקים עדיין מלשכנע את נציגי האופוזיציה. מצדו השני של המתרס, המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD), המפלגה העיקרית בקואליציית הממשל, דחקה במוסדות המדינה לחקור בדחיפות את המידע שהופיע בציבור בנוגע לאפשרות כי המחאות ברחוב ותכנון הפעולות האלימות שהתרחשו באותו יום מומנו בחסות מקור חוץ. בינתיים, הפרקליטות הצבאית ממשיכה בחקירתה בנוגע להתערבות כוחות השמירה על הסדר הציבורי, ב־10 באוגוסט. בסביבות 770 איש שנפגעו הגישו תלונות פליליות.
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 16.09.2018, 17:10
הוויכוח שנוצר סביב האופן שבו הזנדרמים הגיבו בהפגנות נגד הממשלה ב־10 באוגוסט, בבוקרשט, רחוק מלהסתיים. חברי בית הנבחרים דחו, בתחילת השבוע, את העצומה שהוגשה על ידי המפלגה הלאומית ליברלית, מהאופוזיציה, נגד שרת הפנים, כרמן דן (Carmen Dan). הליברלים דרשו את התפטרותה עקב האופן שבו נוהלה התערבות הזנדרמים, שלטענתם הייתה מוגזמת, ועקב התדמית השלילית שנוצרה לרומניה בחו"ל. כרמן דן טענה שעצרת המחאה ב־10 באוגוסט נחשבה להפגנה המסכנת את הסדר הציבורי, וכי ההתערבות הייתה חוקית. עם זאת, דברי שרת הפנים רחוקים עדיין מלשכנע את נציגי האופוזיציה. מצדו השני של המתרס, המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD), המפלגה העיקרית בקואליציית הממשל, דחקה במוסדות המדינה לחקור בדחיפות את המידע שהופיע בציבור בנוגע לאפשרות כי המחאות ברחוב ותכנון הפעולות האלימות שהתרחשו באותו יום מומנו בחסות מקור חוץ. בינתיים, הפרקליטות הצבאית ממשיכה בחקירתה בנוגע להתערבות כוחות השמירה על הסדר הציבורי, ב־10 באוגוסט. בסביבות 770 איש שנפגעו הגישו תלונות פליליות.
ביקורי בכירי ממשל ברומניה
השבוע שהסתיים צוין על ידי סדרה של ביקורי בכירי ממשל, בבוקרשט. בהקשר כהונתה של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, בחציה הראשון של שנת 2019, ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה (Mark Rutte), שוחח הן עם מקבילו — ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă), הן עם נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, אשר הזכיר כי בכוונתה של רומניה להצטרף בהקדם האפשרי לאזור שנגן. היחסים עם הולנד — הוסיף נשיא המדינה — מכילים מרכיב כלכלי חשוב, אך גם חברתי, בהקשר בו כ־30,000 רומנים חיים במדינה זו. קלאוס יוהאניס ומארק רוטה הסכימו, כמו כן, כי למרות שדעותיהן של מדינותיהם אינן זהות בכל התחומים, הן פועלות לחיזוק האיחוד האירופי. בנוסף, בביקור בבוקרשט נכח גם ראש ממשלת סלובקיה, פטר פלגריני (Peter Pellegrini), ובהזדמנות זו ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה הודיעה, בין היתר, כי בתקופה שבה רומניה תכהן כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, היא תתייחס בעדיפות למשא ומתן בדבר המסגרת הפיננסית הרב שנתית של האיחוד האירופי לשנים 2027-2021. נחתם פרוטוקול דו־צדדי לשיתוף פעולה בתחום הפיקוח על העבודה, שיביא תועלת לעובדים רומנים המועסקים בשוק העבודה בסלובקיה, ונחתמה תוכנית לשיתוף פעולה בתחום החינוך, שבאמצעותו יורחב שיתוף הפעולה הקיים. בסופו של דבר, יש לציין כי התקיימה פגישה משולשת בלתי רשמית בין שרי חוץ מרומניה, פולין ותורכיה, תאודור מלשקנו (Teodor Meleșcanu), יאצק צפוטוביץ (Jacek Czaputowicz) ומבלוט קבושוגלו (Mevlut Cavuşoglu), על מנת לדון בענייני בטחון, זהו המפגש החמישי בפורום זה.
נגיף קדחת החזירים האפריקאית צובר שליטה
קדחת החזירים האפריקאית מתפתחת ברומניה. לדברי הרשות הארצית לתברואה וטרינרית ולבטיחות המזון, יותר מ־200 יישובים ב־12 מחוזות נפגעו, ומספר מוקדי ההתפרצויות מתקרב ל־900, כולל בחוות מסחריות. הומתו עד כה יותר מ־232 אלף חזירים שנדבקו במחלה. ראשת הממשלה ויוריקה דנצילה הודיעה כי הממשלה תאשר צו חירום אשר לפיו, כל אדם שהיה מועסק בחוות שנפגעו כתוצאה מקדחת החזירים, ואיבד את מקום עבודתו, יקבל קצבה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. הנציב האירופי לעינייני חקלאות ופיתוח כפרי, פיל הוגן (Phil Hogan), בביקורו בבוקרשט, ציין כי 75% מהחזירים שגודלו במשקי בית באיחוד האירופי נמצאים ברומניה. הוא הודיע כי ברמת המועצה נלקחת בחשבון הענקת גיבוי כלכלי על מנת לתמוך בבעלי החוות שנפגעו. שירות המודיעין הרומני התריע על קיומו של נגיף נוסף, אשר הפעם, עלול לפגוע במעלי גירה קטנים: כבשים ועיזים.
שנת לימודים חדשה ברומניה
קרוב ל־3 מיליון תלמידים ברחבי רומניה החלו ביום שני את בית הספר, עם טוב ורע. הבעיות הן רבות וישנות: בתי ספר הזקוקים לשיפוץ, ללא היתר תברואה או בטיחות אש, ספרי לימוד המכילים שגיאות וכמות ילדים הולכת ופוחתת. עם זאת, כמו תמיד, נותרת שמחתם של הילדים לחזור לכיתותיהם לאחר חופשת קיץ ארוכה, לפגוש את חבריהם ומוריהם, לפתח את כישוריהם ולהעצים את הידע שלהם. נוצרה מסורת שלפיה הרשויות ברמה הבכירה ביותר מכבדים את התלמידים ואת המורים בנוכחותם. הנשיא קלאוס יוהאניס בחר להגיע לתיכון המצטיין הוריאה, קלושקה וקרישאן (Horea, Cloșca și Crișan) באלבה יוליה (Alba Iulia) שבמרכז רומניה, מוסד לימודים עם מסורת, אשר בשנה הבאה, יציין 100 שנים לקיומו. בקצה השני של רומניה, בקונסטנצה, על חוף הים השחור, שר הביטחון, מיהאי פיפור (Mihai Fifor), השתתף בטקס שנערך לרגל פתיחתו מחדש של התיכון המצטיין הצבאי "אלכסנדרו יואן קוזה" (Alexandru Ioan Cuza), לאחר הפסקה של 20 שנים.
משאל עם עבור המשפחה המסורתית
משאל עם עבור הגדרתה מחדש של המשפחה בחוקה, ייערך ב־7 באוקטובר, לאחר שהסנאט העביר השבוע, כגוף קבלת החלטות, הצעת חוק זו. על פי הצעת החוק, מטרתו של התיקון לחוקה היא להבטיח כי המשפחה תבוסס על נישואין בין גבר לאישה, ולא בין בני זוג, כפי שמנוסח כעת. ההחלטה לקיום משאל העם מתבססת על יוזמה אזרחית שבמהלכה נאספו שלוש מיליון חתימות מכל רחבי רומניה. היוזמה האזרחית, שעליה חתמו גם נציגי הדתות ברומניה, דומה לאלה משנים קודמות בקרואטיה ובסלובניה. ארגון ACCEPT, שמגן על זכויותיהם של מיעוטים מיניים, הגיב בטענה כי ההצבעה בסנט מהווה הפרה של הזכות לחיים פרטיים ולמשפחה, זכות שאין לשלול אותה ואשר שייכת לכל אדם, ללא קשר למין ולנטייה המינית.
