האירוע המרכזי 14.05-20.05.2023
האירוע המרכזי 14.05-20.05.2023
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 25.05.2023, 23:14
קלאוס יוהאניס בפסגת מועצת אירופה
הנשיא קלאוס יוהאניס השתתף, בימים שלישי ורביעי, יחד עם ראשי מדינות וממשלות מ-46 מדינות חברות במועצת אירופה ומנהיגי האיחוד האירופי, בפסגת מועצת אירופה (CoE) הרביעית ברייקיאוויק, איסלנד. "אחדות ותמיכה באוקראינה" היו מילות המפתח ששלטו בדיונים. קלאוס יוהאניס אמר, במהלך המפגש, כי המדינות הדמוקרטיות תומכות באוקראינה ובאזרחיה. "המלחמה של רוסיה מהווה התקפה על הערכים והעקרונות המשותפים שלנו. אך המשבר הזה, החמור ביותר מאז תום מלחמת העולם השנייה, זירז את האחדות והנחישות שלנו להגן על אורח החיים הדמוקרטי" – אמר קלאוס יוהאניס. נשיא המדינה עמד בשיתוף בראש שולחן עגול בנושא "הגנה על הדמוקרטיה בזמנים קשים", וציין כי בשנים האחרונות היבשת התמודדה עם אתגרים רבים, החל מהמאבק במגפת הקוביד-19, אך גם גל של מידע מוטעה, שאיפשר את תחיית הלאומניות המודגשת. קלאוס יוהאניס:
"דברי שטנה, במיוחד בפלטפורמות המדיה החברתית, דיסאינפורמציה, מניפולציות, אלימות נגד עיתונאים, השפעות מליגניות הן רק כמה דוגמאות להשפעות המשברים הללו ברחבי אירופה. הערכים הדמוקרטיים, המרחב האזרחי, חופש העיתונות, הגיוון והדמוקרטיה הליברלית נתונים כולם ללחץ ביבשת אירופה".
עבור רומניה, להשתתפות במפגש זה הייתה משמעות מיוחדת, שכן בשנת 2023 יחלפו 30 שנה מאז הצטרפה המדינה למוסד משטרסבורג כמדינה חברה עם זכויות מלאות.
פורום ביטחון בבוקרשט
ההשלכות של מלחמת רוסיה נגד אוקראינה נדונו גם בבוקרשט, במסגרת פורום הביטחון של הים השחור והבלקן. ראש הממשלה ניקולאה צוקה (Nicolae Ciucă) קידם את חיזוק הנוכחות של נאט"ו באזור הים השחור, היכן שבשל האיומים הרוסים, חופש התעבורה הימית והאווירית נתון בסכנה. הגורמים שנכחו באירוע העריכו כי כל המדינות החופשיות והדמוקרטיות חייבות להיות מעורבות בשיקום אוקראינה לאחר המלחמה, וזה מרמז גם על שיקום אפשרי של רפובליקת מולדובה. איגור גרוסו (Igor Grosu) , נשיא הפרלמנט מקישינב, שנכח בפורום, הדגיש את הדינמיקה של הרפורמות שבוצעו והביע את תקוותו שהאיחוד האירופי ישלח את המסר לגבי תחילת תהליך החבירה עד סוף השנה. הוא הביע את הערכתו על העזרה המתמדת שרומניה העניקה לקישינב, עובדה שהודגשה על ידי ראש ממשלת מולדובה, דורין רצאן (Dorin Recean).
שביתה כללית במערכת החינוך ברומניה
האיגודים המקצועיים במערכת החינוך הודיעו, לאחר שביתת אזהרה בת שעתיים ביום רביעי, על שביתה כללית החל מיום שני, מפני בעקבות המשא ומתן, לדבריהם, לא נמצאו פתרונות לגבי דרישות עובדי מערכת החינוך. לטענתם, המורים כבר לא יכולים לחיות עם משכורות של 2,000 – 2,600 ליי (400 – 520 אירו) ודורשים מיצוב נכון בסולם השכר העתידי. עיקר דרישתם הוא שעבודתם תתוגמל בהתאם לחשיבותה החברתית. לטענתם, יש לממש את שכר עובדי ההוראה בהדרגה, לפי תפקיד, לימודים, וותק ותואר הוראה, ולקבוע כלל של הצמדה שנתית של שכר העובדים המשולם מכספי ציבור לשיעור האינפלציה. כמו כן, המורים מבקשים תשלום שעות נוספות המבוצעות על ידי עובדי עזר דידקטיים ועובדים שאינם דידקטיים, וכן גידול שנתי בהשקעות בחינוך, לשיפור הבסיס החומרי והתשתית. שרת החינוך, ליגיה דקה (Ligia Deca), סבורה כי אין לסכן בשום צורה את מבנה שנת הלימודים או התהליך החינוכי והבטיחה להיאבק הן על שכר ראוי למורים והן על מנת ששנת הלימודים תתקיים בתנאים מיטביים ושתסתיים. ביום שני, כשתתקיים השביתה הכללית, הסנאט יערוך את ההצבעה הסופית בנוגע לחבילת החוקים במערכת החינוך, כבית מכריע.
תחזיות כלכליות לאביב
התחזיות הכלכליות האחרונות של הנציבות האירופית מראות שרומניה רשמה את הצמיחה הכלכלית הטובה ביותר השנה, בהשוואה למדינות אחרות באיחוד האירופי, כמו גם שיעור אבטלה נמוך יותר. יתרה מכך, כלכלתה של רומניה יציבה ומתאוששת בעיקר עקב הוזלת מחירי האנרגיה, הצריכה וההשקעות. לפיכך, לפי הנציבות האירופית, התוצר המקומי הגולמי של המדינה יגדל השנה ב-3.2% וב-3.5% בשנה הבאה. האינפלציה, שעמדה ב-2022 על 12 אחוזים, תרד השנה למספר חד-ספרתי. באשר לשיעור האבטלה, האיחוד האירופי צופה שהאינדיקטור יגיע ל-5.4% ב-2023 ול-5.1% ב-2024. גם הגירעון התקציבי עשוי לרדת פחות מהממוצע בקהילה, ל-4.7% השנה ולסביבות 4.4% בשנה הבאה — להערכת הנציבות.
75 שנים של יחסים דיפלומטיים בין רומניה לישראל
הפרלמנט בבוקרשט ציין בפגישה חגיגית את יום השנה ה-75 ליחסים הדיפלומטיים בין רומניה למדינת ישראל. זו הייתה הפעם הראשונה שיושב ראש הכנסת נאם מול הסנטורים והצירים הרומנים. אמיר אוחנה הדגיש את הקשרים העמוקים בין שתי המדינות ואת העובדה שב-75 השנים התחזקו היחסים הבילטרליים בתחומים כמו טכנולוגיה, תיירות או כלכלה. אמיר אוחנה העריך את העובדה שרומניה היא המדינה היחידה בגוש הקומוניסטי שלא קטעה את היחסים הדיפלומטיים, גם אם מדינת ישראל נמצאת כמעט לצמיתות בסביבה עוינת. הנשיאה הזמנית של הסנאט, אלינה גורגיו (Alina Gorghiu), הדגישה כי רומניה היא מודל אזורי במונחים של מאבק באנטישמיות ולקיחת אחריות על השואה, ונשיא לשכת הנבחרים, מרצל צולאקו (Marcel Ciolacu), העריך שהיחסים המיוחדים בין רומניה לישראל מבוססים על מסורת, ידידות וכבוד הדדי. בפגישה החגיגית השתתפו חברי הממשלה, אנשי השגרירות בבוקרשט וכן נציגי הקהילות היהודיות ברומניה.
