האירוע המרכזי 25.01-31.01.2026
האירוע המרכזי 25.01-31.01.2026
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון) ו Daniela Budu, 03.02.2026, 09:20
ראש ממשלת רומניה בברלין
ראש ממשלת רומניה, איליה בולוז’אן (Ilie Bolojan), דן ביום רביעי בברלין עם פרידריך מרץ (Friedrich Merz), הקנצלר הפדרלי של גרמניה, בשיתוף הפעולה הדו־צדדי בתחום ההגנה, בתעשייה הצבאית, בתמיכה באוקראינה, בהשתלבותה האירופית של רפובליקת מולדובה, וכן בגיוון ההשקעות הגרמניות ברומניה ובחשיבות המיעוט הגרמני והמיעוט הרומני. איליה בולוז’אן הדגיש כי אנו מצויים בתקופה של אי־ודאות, המאופיינת בלחצים על הכלכלות האירופיות, במלחמה באוקראינה ובתחרות הגלובלית, המחייבות קבלת החלטות יעילות יותר. בהקשר זה, רומניה שואפת לפתח את שיתוף הפעולה עם גרמניה. איליה בולוז’אן:
"דנתי עם הקנצלר מרץ בהגדלת ההשקעות בתחומים אסטרטגיים, כגון אנרגיה, תעשייה והגנה, לרבות באמצעות מיצוי הכלים האירופיים, כמו תוכנית SAFE. אלה תחומים שיכריעו את התחרותיות של אירופה בשנים הקרובות, ושבהם רומניה רוצה להוות שותפה מהימנה." ראש הממשלה הדגיש כי שתי המדינות חולקות אותה תפיסה באשר לחשיבות השבת השלום והביטחון באזור הים השחור. הוא הוסיף כי ההגנה האווירית היא אחת העדיפויות של רומניה, וכי תרומתה של גרמניה בתחום זה נחוצה ומוערכת. בתורו, הקנצלר הפדרלי ציין כי שתי המדינות נוטלות יחד אחריות על ביטחונה של אירופה. עוד אמר: "המדינות שלנו אינן מקושרות רק מבחינת הגנה, אלא שחברות גרמניות רבות פעילות בשוק הרומני, שם הן משקיעות, יוצרות מקומות עבודה ותורמות להתחדשות הכלכלה הרומנית." בברלין שהה לצד ראש הממשלה גם שר ההגנה, ראדו מירוצה (Radu Miruţă), אשר חתם עם מקבילו, בוריס פיסטוריוס (Boris Pistorius), על מזכר הבנות בנוגע לשיתוף פעולה בתעשיית ההגנה, במימון באמצעות התוכנית האירופית SAFE. במסגרת שיתוף פעולה זה, רומניה תרכוש ציוד במחירים נמוכים יותר, והאספקה תתבצע מהר יותר – כך מסר ראדו מירוצה.
פרויקטים במימון תוכנית SAFE
הפרויקטים שייהנו ממימון באמצעות התוכנית האירופית להגנה SAFE – Security Action For Europe – הוצגו על ידי הממשלה בבוקרשט. במסגרת תוכנית זו עומדים לרשות רומניה יותר מ־16 מיליארד אירו – הסכום השני בגודלו שהוקצה למדינה חברה, לאחר פולין. הכספים יילקחו כהלוואות בריבית נוחה של עד 3%, וההחזר יתבצע בפרק זמן של 30 שנה, החל משנת 2035. 4.2 מיליארד אירו מיועדים לשיפור תשתיות דו־שימושיות, צבאיות ואזרחיות; 9.6 מיליארד אירו יועברו למשרד ההגנה; וכ־3 מיליארד אירו יוקצו למשרד הפנים ולהגנה האזרחית. שר ההגנה, ראדו מירוצה (Radu Miruţă), ציין כי משרדו יפעיל 21 פרויקטים, מתוכם 10 מהווים רכש משותף עם מדינות אחרות ו־11 מיועדים באופן בלעדי לרומניה. משרד הפנים ירכוש ציוד ואמצעי לחימה ייעודיים, ואילו מערך ההגנה האזרחית ירכוש כלים חדשים המיועדים להובלת מספר גדול יותר של מטופלים בו־זמנית, וכן יגוון את נתיבי התנועה שלו ביבשה, בים ובאוויר. בהקשר זה, שר ההגנה נפגש ביום שני עם ריימונד פיסלי (Raymond Piselli), סגן נשיא חברת לוקהיד מרטין האמריקאית, אחת השותפות המרכזיות של רומניה בתחום שיתוף הפעולה התעשייתי וההצטיידות הצבאית.
רומניה – מועמדת לאירוח סוכנות המכס העתידית של האיחוד האירופי
בבריסל, רומניה תמכה ביום רביעי, לצד שמונה מדינות נוספות, במועמדותה לאירוח סוכנות המכס העתידית של האיחוד האירופי. שר האוצר, אלכסנדרו נזארה (Alexandru Nazare), אמר לחברי הפרלמנט האירופי כי לבוקרשט יש מספר יתרונות לאירוח מטה הסוכנות החדשה – החל מהמיקום הגיאוגרפי של עיר הבירה ועד ליכולות הדיגיטליות – וכי רומניה הוכיחה שהיא מסוגלת לנהל נתונים רגישים עם הקמת המרכז האירופי לביטחון סייבר. סוכנות המכס האירופית החדשה אמורה לפקח על מיליארדי חבילות הנכנסות לגוש האירופי, לאחר שהאיחוד שינה את החקיקה בנוגע לחבילות שערכן נמוך מ־150 אירו, שהיו פטורות ממס בעבר. בבריסל, אלכסנדרו נזארה נפגש גם עם ואלדיס דומברובסקיס (Valdis Dombrovskis), הנציב האירופי לענייני כלכלה, כדי לדון בגירעון התקציבי של רומניה, אשר בהתאם להתחייבויות אמור לרדת לכ־6% מהתמ"ג בשנת 2026. עם זאת, יש לציין כי הממשלה בבוקרשט מעריכה כי תזדקק השנה לכ־275 מיליארד ליי, שהם שווי ערך לכ־55 מיליארד אירו, לצורך כיסוי הגירעון התקציבי החזוי וכן למימון מחדש של החוב הציבורי המגיע לפירעון השנה, בסך 3.25 מיליארד אירו. בחודש אפריל תפרסם הנציבות האירופית את הניתוחים הכלכליים הראשונים לשנה זו, בדו"ח שיפרט את מצבה של כל מדינה בנפרד. עד אז, סוכנות דירוג האשראי פיץ' (Fitch) תפרסם ב־13 בפברואר את דירוג האשראי של רומניה. לאחר הפגישה עם נציגי פיץ', אלכסנדרו נזארה מסר כי הרשויות אינן מסתפקות רק בשימור הדירוג הנוכחי, אלא שואפות גם לשיפור הביצועים והדירוג של המדינה בתקופה הקרובה.
גירעון תקציבי נמוך יותר בשנת 2025
באשר לשנת 2025, הגירעון בתקציב המדינה היה נמוך באחוז אחד לעומת השנה הקודמת – כך עולה מהנתונים הרשמיים שהציג משרד האוצר בבוקרשט. מדובר בגירעון תקציבי במונחי מזומנים, כלומר ההפרש בין סך ההוצאות לסך ההכנסות, בסכום של מעט יותר מ־146 מיליארד ליי (כמעט 30 מיליארד אירו), המהווים 7.65% מהתוצר המקומי הגולמי – שיעור נמוך מזה שהתחייבה לו רומניה מול הנציבות האירופית, שעמד על 8.4%. שר האוצר, אלכסנדרו נזארה (Alexandru Nazare), מסביר תוצאות אלה באמצעות השקעות משמעותיות שמומנו ממענקים, וכן באמצעות צעדים של משמעת פיסקלית. בכל הנוגע להשקעות, הן עלו בשנה שעברה בכ־16%, והגיעו ל־138 מיליארד ליי (יותר מ־27 מיליארד אירו), המהווים 7.2% מהתמ"ג – על פי הודעתו של אלכסנדרו נזארה.
