האירוע המרכזי 30.08-05.09.2026
האירוע המרכזי 30.08-05.09.2026
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון) ו Sorin Iordan, 07.09.2026, 08:17
המפגש השנתי של הדיפלומטיה הרומנית
בוקרשט אירחה השבוע את המפגש השנתי של הדיפלומטיה הרומנית, בהשתתפות ראשי הנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות מחו"ל, שגרירים זרים ובכירים במוסדות המדינה. נושא המפגש השנה היה "הדיפלומטיה, עוגן בעולם משתנה", וסדר היום של הדיונים התמקד בצמיחה כלכלית, ביטחון וחיזוק האמון והקשר עם השדולה. חיזוק הביטחון, הקהילות הרומניות שמחוץ לגבולות המדינה והדיפלומטיה הכלכלית הם שלושת היעדים במדיניות החוץ של רומניה, הצהיר הנשיא ניקושור דן (Nicuşor Dan) בנאומו בפני הסגל הדיפלומטי. רומניה תורמת לביטחון הטרנס־אטלנטי, לביטחון האגף המזרחי ולביטחון האזור שבו אנו נמצאים, אמר. דן דיבר גם על פרויקטים מרכזיים של קישוריות אזורית והודיע כי הפקת הגז במסגרת פרויקט נפטון דיפ (Neptun Deep) בים צפויה להתחיל בשנה הבאה. בנוסף, הנשיא התייחס לדחיפות שבפתרון כמה פיגורים מנהליים במערכת, כגון מצבם של חלק ממבני הקונסוליות והעיכוב ברוטציה של דיפלומטים. כמו כן, הנשיא חזר והדגיש את תמיכתה של רומניה בשילובן של רפובליקת מולדובה ואוקראינה באיחוד האירופי, ואמר כי היחסים עם קישינב נותרו בעלי חשיבות רבה ביותר למדיניות החוץ הרומנית. בתורה, שרת החוץ הזמנית, אואנה צויו (Oana Ţoiu), מסרה כי תהליך חבירתה של רומניה לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) הוא אחד היעדים החשובים ביותר של הדיפלומטיה הרומנית השנה, וציינה כי מבין כל המדינות המצויות בתהליך החבירה, רומניה היא זו שהתקדמה יותר מכולן.
התוכנית הלאומית להתאוששות ולחוסן (PNRR), לקראת סיום
התוכנית הלאומית להתאוששות ולחוסן (PNRR), חבילת הרפורמות וההשקעות הציבוריות האירופית לתקופה שלאחר מגפת הקורונה, הגיעה לסיומה. עד היום האחרון, 31 באוגוסט, נערכו ברומניה טקסי קבלת פרויקטים שהושלמו, והממשלה בוקרשט אימצה דברי חקיקה שנועדו להבטיח את קיומם של כמה שיותר התחייבויות ואבני דרך שנקבעו. בטרגו מורש (Târgu Mureş), שבמרכז המדינה, נחנך מרכז כירורגי קרדיו־וסקולרי חדש, ובכביש המהיר A7 של חבל מולדובה נפתח לתנועה מקטע נוסף, שאורכו קרוב ל־50 קילומטרים. הכספים במסגרת התוכנית הלאומית להתאוששות ולחוסן הסתכמו ב־13.5 מיליארד אירו במענקים ללא החזר ובכ־7 מיליארד אירו בהלוואות. בסך הכול הצליחה רומניה למשוך ולהשקיע יותר מ־90% מהכספים ללא החזר, שהועמדו לרשותה על ידי האיחוד האירופי במסגרת תוכנית זו, הודיע ראש הממשלה הזמני איליה בולוז'אן (Ilie Bolojan). הוא ציין כי ברומניה יישארו השקעות חשובות בתשתיות גדולות, ובהן מסילות רכבת מודרניות ומחושמלות, בתי חולים ובתי ספר כמעט בכל ערי הבירה של המחוזות, וכן פרויקטים להתייעלות אנרגטית. ראש הממשלה אמר כי בכל זאת אבדו כספים משמעותיים, למשל 770 מיליון אירו בשל כישלון הרפורמה בשכר עובדי המגזר הציבורי, או קרוב ל־100 מיליון אירו בשל צעדים שלא הושלמו בתחום הדה־קרבוניזציה. מתוך יותר מ־15,000 השקעות שהתחייבו לבצע, קרוב ל־4,500 פרויקטים לא הושלמו או שלא נמסרו באופן רשמי. בהשוואה לשאר מדינות האיחוד האירופי, רומניה נמצאת בתחתית הדירוג בכל הנוגע לאחוז הכספים שהתקבלו בפועל במסגרת התוכנית הלאומית להתאוששות ולחוסן, לאחר שהצליחה להבטיח רק כ־61% מהסכום הכולל שהוקצה לה. האלופות בהשגת הכספים במסגרת התוכנית הלאומית להתאוששות ולחוסן הן ספרד ואיטליה, שמשכו בין 90% ל־100% מהכספים, ואחריהן פורטוגל ויוון, עם שיעור ניצול של 80%–85%.
נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קושטה (Antonio Costa), בבוקרשט
נשיא רומניה, ניקושור דן (Nicuşor Dan), קיבל ביום חמישי בבוקרשט את נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קושטה (Antonio Costa), שהגיע לביקור שנועד להתייעצות בנוגע לסדרי העדיפויות ולחששות של רומניה. דן אמר כי הנושא המרכזי בשיחות היה המשא ומתן על תקציבו העתידי של האיחוד האירופי לשנים 2028–2034. הוא ציין כי ארצנו תומכת בתקציב "שאפתני", הכולל סכומים משמעותיים לנושאי הלכידות והחקלאות, אשר יאפשר לרומניה לצמצם את הפער בינה לבין יתר מדינות אירופה. בתורו, אנטוניו קושטה הצהיר כי ההפרות האחרונות של המרחב האווירי הרומני, וכן האירועים שבהם היו מעורבים כלי שייט בלתי מאוישים ימיים, הם "מדאיגים מאוד", וכי בריסל תמשיך לעמוד לצד רומניה, משום שהיא מבינה שביטחונה של רומניה הוא ביטחונה של אירופה כולה. עלינו להיות מאוחדים במאמצים להשיג שלום צודק ובר־קיימא באוקראינה, אמר קושטה. כמו כן, הוא הביע את הכרת תודתו על "התמיכה החזקה שמעניקה רומניה לרפובליקת מולדובה בדרכה להשתלבות באיחוד האירופי". נשיא המועצה האירופית ביקר ביום חמישי גם בבולגריה וביוון. קודם לכן הוא ביקר בסלובקיה, אסטוניה, לטביה, ליטא, צ'כיה, הונגריה, קרואטיה ולוקסמבורג.
פעולותיה של רוסיה מעוררות זעם בערי הבירה של האיחוד האירופי
משרד החוץ הרומני זימן את שגריר רוסיה בבוקרשט, ולדימיר ליפאייב (Vladimir Lipaev), על מנת לתת הסברים בנוגע לאירוע הרחפן שהתרחש בחודש שעבר בנמל התעופה של לייפציג, ואשר גרמניה טוענת כי אורגן על ידי רוסיה. שרת החוץ הזמנית, אואנה צויו (Oana Ţoiu), מסרה כי בוקרשט עומדת בסולידריות עם ברלין ועם ערי בירה אירופיות אחרות שהתמודדו עם פעילויות היברידיות, התערבויות ופרובוקציות חסרות אחריות ומתמשכות מצד רוסיה, שמהן סבלה גם ארצנו. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין (Ursula von der Leyen), הצהירה כי אירועים כגון חבלה באמצעות רחפנים רוסיים בגרמניה הפכו ל"נורמה החדשה", והם מסמנים הסלמה חדשה בפעילות הרוסית בשטח האיחוד האירופי. היא אמרה כי אילו המתקפה הייתה מצליחה, "היא הייתה גורמת נזק עצום, ואולי אף לאובדן חיי אדם". מזכ"ל ארגון האמנה הצפון־אטלנטית, מארק רוטה (Mark Rutte), אמר מצדו כי רוסיה הפכה ל"חסרת אחריות יותר ויותר" ככל שהיא ממשיכה בפלישתה רחבת ההיקף לאוקראינה, אך כי אחדותן של בעלות הברית היא "בלתי מעורערת". כמה מדינות חברות זימנו את נציגי מוסקבה כדי לתת הסברים, לאחר שהמשטרה הגרמנית זיהתה את ה־DNA של שני גברים בעלי דרכונים רוסיים, החשודים כי הביאו את הרחפן ובו חומר נפץ לנמל התעופה של לייפציג.
יום השפה הרומנית צוין לראשונה בשלוש מדינות
יום השפה הרומנית צוין השבוע, ב־31 באוגוסט, ברומניה, ברפובליקת מולדובה ולראשונה גם באוקראינה. כך, התקיים מושב חגיגי במקביל הן באקדמיה הרומנית והן באקדמיה למדעים של רפובליקת מולדובה. כמו כן, בסנאט בבוקרשט התקיים אירוע שהוקדש לכתב יד בשפה הרומנית, תחת הכותרת "ההכתבה הלאומית הגדולה", ובה השתתפו ילדים ומבוגרים מתחומי עיסוק שונים. המשתתפים הוזמנו לכתוב, על פי הכתבה, קטע מיומנה של המלכה מריה. אירוע דומה התקיים בקישינב. יותר מ־2,500 איש התאספו במרכז בירת מולדובה והעתיקו קטע מיצירתו של השחקן, הבמאי, המחזאי וההומוריסט גאורגה אורסקי (Gheorghe Urschi), שכונה "מלך ההומור" של רפובליקת מולדובה. יום השפה הרומנית צוין גם בצ'רנוביץ, שבאוקראינה. נציגי הממשל המקומי, הדיפלומטיה הרומנית באוקראינה והקהילה הרומנית באזור הניחו זרי פרחים למרגלות פסליהם של טאראס שבצ'נקו (Taras Shevchenko) ומיהאי אמינסקו (Mihai Eminescu), הראשון נחשב למשורר הלאומי של אוקראינה, והשני לאישיות המשפיעה ביותר בספרות הרומנית. "אנו עדים לרגע היסטורי, משום שלראשונה רומניה, רפובליקת מולדובה ואוקראינה מציינות את יום השפה הרומנית באותו יום", הצהיר שגריר רומניה בקייב, ויקטור מיקולה (Victor Micula). הוא בירך על החלטתו של נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, להכיר רשמית בשפה הרומנית ולהנהיג את החג הזה גם במדינה השכנה.