הודעת המועצה הלאומית לחקר ארכיוני הסקוריטטה
Marco M Katz (מרקו מ כץ) ו Eugen Cojocariu, 19.07.2026, 19:53
המועצה הלאומית לחקר ארכיוני הסקוריטטה (CNSAS) פרסמה הודעה העוסקת במרמה כמדיניות רשמית של רומניה בתקופת המשטר הקומוניסטי.
בהודעה מצוין כי בשנת 1979 עבר שירות הביון הרומני ארגון מחדש מקיף. בעקבות עריקתו לארצות הברית בשנת 1978 של יון מיכאי פצ'פה, יועצו האישי של ניקולאה צ'אושסקו וסגן ראש מחלקת המודיעין החוץ (DIE), שונו מבנה הארגון ואופן פעילותו. עשרות קצינים בכירים הודחו או הוצאו לגמלאות, ומאות אנשי מודיעין הוחזרו משליחויותיהם בחו"ל. גם שר הפנים פוטר לאחר שנמצא אחראי לכישלון במניעת עריקתו של פצ'פה, ומחלקת המודיעין החוץ (DIE) שינתה את שמה ל"מרכז המודיעין החוץ" (CIE).
על פי הודעת ה־CNSAS, למרות השינוי הארגוני, המשיך הגוף החדש לבצע את אותן משימות שביצע קודמו. הפעילות המרכזית הייתה מעקב אחר מתנגדי המשטר שחיו בגלות.
אחד מתחומי הפעילות המרכזיים היה מערך "הכנסות המט"ח המיוחדות" (Aport Valutar Special – AVS), נשא לאחר 1978 שם חדש אך המשיך לפעול באותה מתכונת.
ה־AVS היה מנגנון חשאי שפעל במסגרת מרכז המודיעין החוץ, ותפקידו היה להשיג מטבע חוץ בכל דרך אפשרית כדי לממן את משטרו הדיקטטורי של ניקולאה צ'אושסקו ולסייע בפירעון החוב החיצוני של רומניה.
לפי ההודעה, פעילותו כללה מגוון רחב של עסקאות פיננסיות ומסחריות בלתי שגרתיות ולעיתים בלתי חוקיות לחלוטין, ובהן גביית עמלות סודיות מחברות זרות שביקשו לקיים קשרי מסחר עם רומניה, וכן מ "מכירת בני אדם". במסגרת זו דרש המשטר סכומי כסף גבוהים במטבע חוץ מממשלות זרות ומארגונים הומניטריים בתמורה למתן אישורי הגירה לאזרחים רומנים, בעיקר ליהודים שעלו לישראל ולבני המיעוט הגרמני שהיגרו לגרמניה המערבית.
עוד נמסר כי חלק מהפעילות בוצע באמצעות חברות קש וחברות Offshore, דרך חברות הסחר החוץ שהיו בשליטת הסקוריטטה וכן באמצעות חברות משותפות שהוקמו במדינות המערב.
בנוסף, הפעיל המנגנון רשתות הברחה ומבצעים חשאיים, ובהם סחר בנשק, הברחות סיגריות ואלכוהול בשיתוף ארגוני פשיעה מערביים, וכן עסקאות בלתי חוקיות בציוד צבאי ובטכנולוגיה מערבית שהייתה כפופה לאמברגו.
לדברי המועצה הלאומית לחקר ארכיוני הסקוריטטה, סכומי הכסך האדירים שהופקו מפעילויות אלה לא הועברו לתקציב המדינה ולא לחשבונותיהן של החברות האזרחיות. הם הופקדו בחשבונות סודיים בבנק הרומני לסחר חוץ ובבנקים בשווייץ ובמקלטי מס נוספים, ועמדו לרשותה הבלעדית של הנהגת הסקוריטטה.
