דוח על יישום האסטרטגיה הלאומית למאבק באנטישמיות
פורסם הדוח השנתי בנוגע למצב יישום האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות.
Marco M Katz (מרקו מ כץ) ו Eugen Cojocariu, 25.10.2025, 14:46
ממשלת רומניה פרסמה את הדוח השנתי בנוגע למצב יישום האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק באנטישמיות, זֵנופוביה, רדיקליזציה ודִּבּוּר שׂוֹנֵא (hate speech) לשנים 2024–2027. הדוח מתייחס לתקופה יוני 2024 – יולי 2025.
ברומניה, בתקופה הנסקרת, נצפתה עלייה בפרסום ביטויים אנטישמיים, זנופוביים, רדיקליים ושל דברי שנאה כלפי בני מיעוטים , במיוחד בהקשרים מסוימים כגון ציון אירועים בעלי משמעות למיעוטים, הנצחת אישים היסטוריים, אירועי ספורט, וההקשר הגאו-פוליטי הנוכחי. נרשמה מגמה שלילית ומדאיגה במיוחד — עלייה באיומים ברצח נגד יהודים וכן נגד עיתונאים, פעילים אזרחיים ואנשי תרבות.
העלייה היא על רקע פילוג פוליטי פנימי (למשל, סביב הבחירות לנשיאות או לפרלמנט), משברים בינלאומיים והקצנה של קיטוב הציבורי. בהקשר האלקטורלי, חלק מהשחקנים הפוליטיים השתמשו ברטוריקה אנטישמית, המזוהה במיוחד עם הימין הקיצוני, אך לא רק, כדי למקסם רווח פוליטי, בתוך אקלים המאופיין ממילא בקיטוב חברתי, חוסר אמון במוסדות, אי-ודאות גאו-פוליטית ודיסאינפורמציה חוצה גבולות.
הרטוריקה שננקטה כללה לעיתים קרובות הקטנה או הכחשה של פשעי המשטרים הטוטליטריים, הילול אישים היסטוריים הקשורים לאידאולוגיות פשיסטיות או לֶגיוֹנָרִיוֹת, הכללות וסטראוטיפים שליליים כלפי קבוצות אתניות, דתיות או חברתיות, ושימוש בביטויים המוכרים בספרות המקצועית כהסתה לשנאה.
רטוריקה זו זכה לתמיכה משמעותית והפצה מסיבית באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. הפלטפורמות הדיגיטליות (Facebook, TikTok, Telegram, YouTube) היו הערוצים המרכזיים להפצת המסרים, לעיתים קרובות באמצעות משפיענים או עיתונאים מדומים, אשר קידמו נושאים מסוכנים כמו אנטישמיות, הכחשת שואה, יורוסקפטיות — ובכך הפכו לגורמים מרכזיים בתהליך הרדיקליזציה ופיצול דעת הקהל.
הגברת השימוש האסטרטגי בדיבור רדיקלי או בהאדרת העבר האוטוריטרי, פשיסטי, לצורך השגת רווח פוליטי, תרמה בפועל לעיצוב מחדש של סדר היום הציבורי סביב נושאים לא-ליברליים, המבוססים על טינה, פחד, דחייה וזהות לאומנית קיצונית. תופעה זו גרמה לפריצה בגבולות ה״מותר״ בדיון הציבורי, תוך פגיעה באיזון הדמוקרטי ובסולידריות החברתית.
בנוסף נרשמה מגמה של החזרת סמלים, ביטויים והופעות בעלי תכנים אידאולוגיים קיצוניים לשיח הציבורי, לעיתים קרובות ללא ביקורת או סנקציות גלויות . אלה הופיעו בהקשרים מגוונים — טקסים דתיים, ימי זיכרון, אירועים ציבוריים, כנסים ואף במרחב החינוכי והתרבותי — וקיבלו אופי מחזורי ומאורגן. לעיתים הוצגו באופן שגוי ומגמתי כ״שחזור הזיכרון הלאומי״ או כ״ביטוי לחירות תרבותית״.
בטווח הבינוני, מגמה זו עלולה להביא לשחיקה של ערכים אזרחיים בסיסיים, להקטנת חומרת הפשעים ההיסטוריים ולהחייאת אידאולוגיות אנטי-דמוקרטיות ולאומניות.
במקביל, האנטישמיות הלכה והחריפה, ונרשמה עלייה הדרגתית בביטויי שנאה נגד הקהילה היהודית — החל מהפצת מדבקות או גרפיטי עם סמלים פשיסטיים, דרך הפצת דברי שנאה אנטישמיים ברשת, הסתה לשנאה ואלימות, ועד להשחתת רכוש הקהילה היהודית (בתי כנסת, בתי קברות) וכתיבת מסרים או סמלים אנטישמיים במרחב הציבורי.
ביחס לרדיקליזציה, הרשתות החברתיות (Facebook, Instagram, X, Reddit), האפליקציות המוצפנות (WhatsApp, Telegram) ופלטפורמות הווידאו (YouTube, TikTok) נותרו המרחבים העיקריים להפצת חומרי תעמולה אנטישמית. בתחילת 2025, חיו ברומניה כ-13 מיליון משתמשי רשתות חברתיות (כ-69% מהאוכלוסייה), וחלק ניכר מהתלמידים משתמשים באינטרנט מדי יום — נתון המקנה לנושא זה חשיבות מיוחדת.
ניכרת גם פעילות גוברת של קבוצות המעודדות אלימות נגד רומה ומהגרים, השחתת רכושם, הריסת אנדרטאות להנצחת השואה, גרפיטי עם סמלים של הימין הקיצוני במקומות ציבוריים או על ניידות משטרה, מבנים ציבוריים, בתי כנסת וקברים יהודיים.
גודל הפער המשמעותי בין הנתונים הסטטיסטיים על מספר התקריות שדווחו למועצה הלאומית למאבק באפליה לבין מספר העבירות שנחקרו בתחום האפליה והסתה לשנאה על ידי הרשויות.
פערים אלה נובעים בעיקר מתת-דיווח על תקריות אנטישמיות, זנופוביות ודברי שנאה — בגלל רמת אמון נמוכה במוסדות הציבוריים, היעדר תוצאות בהליכים משפטיים, ואי-יישום צעדים משפטיים במקרים של עבירות מסוג זה.
