האנטישמיות ברומניה נמצאת במגמת עלייה
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה על שם אלי ויזל מתריע: האנטישמיות ברומניה נמצאת במגמת עלייה.
Marco M Katz (מרקו מ כץ) ו Eugen Cojocariu, 24.08.2026, 00:53
כיצד נראית האנטישמיות ברחובות רומניה? מחילול בתי קברות, דרך מדבקות וקמפיינים ברחובות ובמגרשי כדורגל נגד יהודים, ועד לשימוש בסמלים ניאו-נאציים כ"אביזרים" במרחב הציבורי.
כך מתאר המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה על שם אלי ויזל את התופעה, בהתבסס על ראיון שהעניק חוקר המכון, מריוס קזאן, לאתר News.ro.
לדברי המכון, בין חילול בתי קברות, הקצנה של אוהדי כדורגל ושימוש בסמלים ניאו-נאציים במרחב הציבורי, האנטישמיות ברומניה נמצאת במגמת עלייה מדאיגה בשנים 2025 ו-2026.
המכון מציין כי המרחב הציבורי הופך לזירה של מאבק סמלי בין זיכרון קורבנות השואה לבין האדרה של דמויות קיצוניות. במקביל, הרשויות עדיין מתמודדות עם התופעה בעיקר באמצעות מה שמוגדר כ"כיבוי שריפות".
מריוס קזאן, חוקר במכון אלי ויזל, מסביר כי הכישלון של הרגולציה הדיגיטלית, לצד השימוש הפוליטי בנושא, הפכו את האלימות המילולית שהחלה להתעצם בתקופת מגפת הקורונה להסתה ישירה, המעמידה במבחן את יכולתה של המדינה להגיב.
קזאן מדגיש כי אנו עדים להחמרה של השיח המסית לשנאה, תהליך שהחל הרבה לפני המתיחות הגיאופוליטית הנוכחית.
ברמה האירופית, נקודת ההתייחסות היא מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. אולם לדברי קזאן, ברומניה המגמה החלה מוקדם יותר, וכבר בתקופת מגפת הקורונה ניתן היה לזהות בבירור את התהליך.
חמור מכך, במהלך השנתיים האחרונות ניכרת החרפה של האלימות המילולית, שלעתים קרובות הופכת להסתה ישירה.
לדברי החוקר, הנראות הגוברת של האנטישמיות אינה נובעת בהכרח ממספר גדול יותר של אירועים, אלא מהקצנה של המרחב הציבורי. הוא מצביע על שני גורמים מרכזיים: הכישלון של הפלטפורמות הדיגיטליות להתמודד עם תכנים אנטישמיים, והשימוש הפוליטי בנושא, כלומר ניצול הפוליטיקה ככלי להשגת כוח, להשפעה על בוחרים או להסתרת בעיות אמיתיות.
קזאן מזהיר גם מפני הרשתות החברתיות, שהפכו לדבריו לקרקע פורייה להפצת שנאה. הוא טוען כי חברות הטכנולוגיה הגדולות זנחו את המאמצים להסיר או להתמודד עם תכנים אנטישמיים ועם הכחשת השואה.
בהקשר זה הוא מתריע גם מפני חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי, ה-Digital Services Act, שנועד בין היתר להתמודד עם הסתה לשנאה ברשת. לדברי קזאן, החוק התגלה ככישלון משמעותי בתחום זה.
גם בזירה הפוליטית הפנימית, התופעה מוזנת על ידי שיח פופוליסטי. לדברי קזאן, קיימות מפלגות פוליטיות המנצלות את התסכולים בחברה, ובחסות הלאומנות זורעות זרעים של חוסר סובלנות ואפליה כלפי כל מי שאינו מתאים לתבנית הזהות שהן מבקשות להציג בפני החברה הרומנית.
ומה באשר לתגובת המדינה?
קזאן מצביע על בעיה בסיסית: למרות שהחוקים קיימים, במשך זמן רב הם נותרו במידה רבה בגדר אות מתה.
לדבריו, במהלך השנה וחצי האחרונות הרשויות מגלות עניין רב יותר בתיקים מסוג זה, אולם היעדר הכשרה מקצועית מתאימה בקרב אנשי מערכת המשפט והמשטרה עדיין מהווה מכשול משמעותי.
המסקנה שלו היא כי נדרש שינוי תפיסתי במערכת המשפט.
לדברי מריוס קזאן, רק כאשר אנשי המקצוע במשטרה ובמערכת המשפט יבינו שעבירות שנאה חמורות ומזיקות לחברה לא פחות מכל עבירה אחרת, ניתן יהיה לדבר על נקיטת צעדים תקיפים ובזמן נגד התופעה.
