הישיבה המיוחדת של הפרלמנט הרומני במלאת 80 שנה לפוגרום מיאשי

הפרלמנט הרומני התכנס לישיבה משותפת מיוחדת במלאת 80 שנה לפוגרום מיאשי, צפון מזרח רומניה, בו נרצחו מעל 13,000 יהודים. נשיאת הסנאט, אנקה דראגו (Anca Dragu), סבורה כי הישיבה המיוחדת מסמלת מחווה ליהודי יאשי, קורבנות חפים מפשע, אנשים שסבלו בגלל המדיניות המפלה, הגזענית והאנטישמית שקודמו ע"י המשטר הטוטליטרי בשנת 1941. זה רגע של התבוננות פנימית ומדיטציה, רגע אנו מכילים בצורה ישירה את האירוע הטרגי הזה בתולדות ארצנו, אך יחד עם זאת הוא מייצג סוג של מודעות והכרה בתוצאות ההיסטוריות הנגרמות ע"י עמדות גזעניות ושנאת זרים, אמרה דראגו.

נשיא הפרלמנט, לודוביק אורבן (Ludovic Orban), הצהיר כי הפוגרום מיאשי הוא הלקח המר של היסטוריה שאסור לשכוח. הפוגרום מהווה אבן דרך בפשיטת הרגל המוסרית באותן שנים, חברה שאפשרה שהאוכלוסיה היהודית תהפוך לקורבן של הרדיפה השיטתית, של הרחקה, של האלימות וההשפלות היומיומיות, של רצח העם. עלינו מוטלת החובה לשמור ולהעביר את הזיכרון החי של הפרק הטרגי הזה מכיוון שזאת אזהרה מהעבר, שאת חשיבותה אנו מודדים עוד יותר טוב כיום, כאשר מבינים את ההרס הפוליטי והמוסרי אשר נגרם ע"י חוסר הסובלנות, הגזענות, שנאת הזרים, התפשטות המהירה באינטרנט של השנאה המונעת ע"י בורות, תסכול וטינה, הוסיף אורבן.

ראש הממשלה פלורין קאצו (Florin Cîţu) הכריז כי הפוגרום מיאשי מייצג דף שחור בתולדות רומניה, והדגיש את הצורך בקבלת האחריות על העבר. הישיבה המיוחדת היא הוכחה לכך שרומניה משתנה כשיש רצון טוב, סולידריות באמירת האמת, אחריות, מחויבות ובעיקר חובה להגן על הדמוקרטיה והחברה, הכריז קאצו. האירועים המתועבים שבוצעו ע"י השלטונות בשנות הארבעים תחת משטר אנטונסקו הם כיום דף שחור בתולדותינו. עלינו מוטלת החובה לדבר על כך, להגן על זכרם של הקורבנות, לגנות את העבריינים ולהעביר את מאבקנו לדורות הבאים כדי שטרגדיות כאלה לעולם לא יתרחשו עוד, אמר ראש הממשלה.

חבר הפרלמנט סילביו וקסלר (Silviu Vexler), נשיא פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה, אמר כי הפוגרום מיאשי, "החל בשיחת טלפון ובכמה מילים של יון אנטונסקו, שניפצו את חייהם, עתידם, תקוותיהם ורצונותיהם של מעל 13,000 איש". הוא הדגיש את תפקידו החשוב של הפרלמנט הרומני עי אימוץ חוקים מתקנים: החוק למאבק באנטישמיות, החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה, החוק לפתיחת הארכיונים על השואה ועל חיי היהודים ברומניה, חקיקה שהגדילה והרחיבה את התמיכה הכספית לניצולים. אנטישמיות מחופשת לאנטי–ציונות, גזענות המוסתרת בהתקפות על מיעוטים עדיין קיימות, אמר וקסלר, שלדברי אכיפת החוק והחינוך הם הכלים החזקים ביותר שאנו יכולים להשתמש בהם כנגד חוסר הסובלנות.

שגריר מדינת ישראל בבוקרשט, סילביו וקסלר (David Saranga), הצהיר כי רומניה חייבת לקבל את ההיסטוריה בכנות וללמוד מהלקחים שלה. אנו מעריכים במיוחד את המאמצים התמידים שרומניה עושה בקבלת אחריות על העבר ובקידום זיכרון השואה. חוקים האוסרים הכחשת שואה, שמוניעם אנטישמיות ונאבקים בה, וגם החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה הם כמה דוגמאות קונקרטיות. אנו מקבלים בברכה את המינוי של נציג מיוחד של ממשלת רומניה אחראי על קידום מדיניות הזיכרון ומאבק באנטישמיות. פושעי השואה, אנשים המכחישים זאת, אך גם אוהדים של מרשל אנטונסקו, של התנועה הלגיונרית או כל אחד שמסית לשנאה חייבים להיות מוקצים , הוסיף הדיפלומט.

הנציב הפדרלי של גרמניה לחיים יהודיים והמאבק באנטישמיות, פליקס קליין (Felix Klein), אמר שאנחנו כאן כדי להנציח את הנרצחים בידי שוטרים, חיילים ואזרחיים רומנים, בהשתתפות החיילים הגרמנים. מה שקרה ביאשי, לפני 80 שנה, הייתה פגיעה במהותנו כבני אדם, ובכבוד האנושות, אמר קליין. ניצול הפוגרום, מיכאל צרנאה (Michael Cernea) , נאם גם בישיבה המיוחדת של הפרלמנט. מוסי–מיכאיל צרנאה, עברון יהודה ומשה יאסור, ניצולי הפוגרום מיאשי, קיבלו עיטורים מידי נשיא רומניה, קלאוס יוהניס (Klaus Iohannis), על הסבל שסבלו במהלך מלחמת העולם השנייה, על המוסריות הגבוה שהוכיחו לאורך חייהם ועל מאמציהם לכבד את זכרם של קורבנות השואה.