המשך שיעור היסטוריה אחרת
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה «אלי ויזל» המשיך בפרויקט החינוכי המקוון "שיעור היסטוריה אחרת", שבאמצעותו, במהלך מגיפת קוביד -19, הציע לציבור לגלות סיפורי חיים מתקופת השואה. הפרויקט מופנה לתלמידים, למורים, אך לא רק.
Marco M Katz (מרקו מ כץ), 10.05.2020, 20:52
המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה «אלי ויזל» המשיך בפרויקט החינוכי המקוון "שיעור היסטוריה אחרת", שבאמצעותו, במהלך מגיפת קוביד -19, הציע לציבור לגלות סיפורי חיים מתקופת השואה. הפרויקט מופנה לתלמידים, למורים, אך לא רק.
הפרויקט מציע עדויות של מי ששרד או היה עד לאירועי מלחמת העולם השנייה לצד מידע על אירועים ששנו וקבעו את חייהם.
הפרק השני של הפרויקט כלל סיפורי חיים מצפון טרנסילבניה, על הקהילה היהודית באורדיאה שבצפון-מערב המדינה ועל גיל ההתבגרות בתקופת השואה. הנוכחות היהודית באורדאה היא עתיקת ימים, ומעידים על כך מסמכים מסוף המאה ה -15. בתקופה שבין המלחמות, היהודים מאורדאה נוכחים באופן קיצוני בחיי התרבות של העיר, אך הם, במקביל, הפכו לקורבנות של פעולות אנטישמיות שיזמו הרשויות הרומניות .
הגטאות היהודים באורדאה נוצרו ב- 3 במאי 1944. אז הוקמו שני גטאות. הגדול שבהם שכן כ -27,000 מיהודים העיר. בשני נדחסו 8,000 היהודים שפונו מאזורים כפריים במחוז ביחור. שבועיים לאחר הקמת הגטאות החלו הגירושים. הרכבת הראשונה לאושוויץ עזבה את אורדיאה ב- 23 במאי 1944. אחריה יצאו לכוון אושוויץ עוד שמונה רכבות . אחרוני היהודים מאורדאה והסביבה גורשו ב- 27 ביוני 1944. פחות מ -10 שרדו. בספטמבר 1945 התגוררו בעיר 3,813 יהודים, אך לא כולם היו ניצולי שואה.
הפרויקט מפרסם גם את סיפורו של הנערה אווה היימן, מאורדיאה, שבמשך שלושה וחצי חודשים, מפברואר עד מאי 1944, כתבה יומן שממנו אנו יודעים איך אווה וקרוביה הרגישו על בשרם את ההשלכות של מדיניות אנטישמית שהוטלה על ידי הרשויות ההונגריות. חודש לאחר הריכוז בגטו, אווה גורשה לאושוויץ ביחד עם הסבא והסבתא שלה. הרכבת עזבה את העיר ב- 3 ביוני 1944. הם הגיעו לאושוויץ לאחר שלושה ימים. הסבים והסבתות נשלחו לתאי הגזים ברגע שהגיעו למחנה. אווה עברה את ההמיון הראשוני ושרדה באושוויץ ארבעה חודשים. בשל תנאי החיים היא חלתה בטיפוס ונשלחה לתאי הגזים ב- 17 באוקטובר 1944. היא הייתה בת 13, 8 חודשים וארבעה ימים. סיפורי חיים אחרים, של יהודים מאורדיה ניתן למצוא באתר המכון, http://www.inshr-ew.ro/.
