הנכס העיקרי של רומניה הוא האנשים
דויד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה, מסר בראיון עבור ההוצאה לאור "Formula AS" כי הנכס העיקרי של רומניה הוא האנשים וכי יש להשקיע בהם. סרנגה התחיל את הקריירה הדיפלומטית שלו בבוקרשט. ב־2019 הוא חזר לרומניה, כשגריר של מדינת ישראל, עבור השליחות הדיפלומטית השנייה ברומניה.
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 31.07.2020, 12:14
דויד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה, מסר בראיון עבור ההוצאה לאור "Formula AS" כי הנכס העיקרי של רומניה הוא האנשים וכי יש להשקיע בהם. סרנגה התחיל את הקריירה הדיפלומטית שלו בבוקרשט. ב־2019 הוא חזר לרומניה, כשגריר של מדינת ישראל, עבור השליחות הדיפלומטית השנייה ברומניה.
האם יש באילן היוחסין שלך קשר לרומניה? איך יתכן שאתה דובר רומנית כל כך טוב? שאלה אותו העיתונאית אינס הריסטאה (Ines Hristea). במשפחתי לא קיים קשר כלשהו לרומניה. הסיבה שבגללה רציתי ללמוד את השפה הרומנית הייתה אחרת: הבנתי בסביבות 1996, כחצי שנה לפני הגעתי לשליחות הדיפלומטית הראשונה שלי ברומניה, שאם היה בכוונתי לעשות עבודה נכונה וטובה, היה עליי ללמוד את שפת הארץ שאליה עמדתי ללכת. על מנת שאוכל להבין טוב יותר את הרומנים, כדי להבין טוב יותר את התרבות של רומניה, כדי שאוכל ללכת למופעי תיאטרון, כדי שאוכל ליהנות מאינטראקציות ישירות עם האנשים, היה עליי לדעת לדבר רומנית. באופן זה, התקשורת וההבנה בין האנשים זוכים לעומק וניואנסים אינטנסיביים יותר, אמר דויד סרנגה.
עם תחילת כהונתו, בשליחותו הדיפלומטית השנייה ברומניה, סרנגה אמר שהוא חוזר בשמחה רבה לארץ זו, שאליה הוא מאוד קשור, ושממנה למעשה מעולם לא נפרד. קודם כל, רומניה הייתה מקום עבודתי הראשון כדיפלומט. לאחר מכן, הקריירה לקחה אותי למקומות רבים אחרים בעולם, אך אני מרגיש קשור באופן מיוחד לרומניה. שנית, רבים מהדברים שלמדתי ואשר סייעו לי בהמשך, רכשתי במהלך אותה שליחות דיפלומטית ראשונה ברומניה. ודבר שלישי, מה שקושר אותי עמוקות לרומניה הם חבריי הרומנים שהכרתי אז, בתקופה 2000-1997. חברים שעימם שמרתי על קשר, שנשארתי מאוד קרוב אליהם, גם אם פיזית לא חזרתי לרומניה עד השנה שעברה. ותדעו לכם שהחברויות שרכשתי ברומניה הן יקרות לי מאוד, הוסיף דויד סרנגה.
השגריר מכיר היטב מקומות רבים ברומניה. הוא אמר שלפני המגיפה העולמית הוא נהג לטייל כמעט בכל סוף שבוע, ולאחר הסרת הגבלות התנועה הוא מתחיל לחזור להרגלו. הסיבה שעבורה אני מטייל הרבה ברומניה היא כי אני נהנה מזה, כי יש לי הזדמנות לגלות מקומות חדשים, יוצאי דופן, יש לי הזדמנות להכיר אנשים חדשים, יש לי אפשרות לספק את אהבתי להיסטוריה, לטבע, טיולים ברגל וצילום, הוסיף סרנגה.
עד כמה השתנתה רומניה של היום ביחס לזו של התקופה שבה הכרת אותה בין 1997 ל־2000? ההתפתחות המשמעותית ביותר שהבחנתי בה היא ברמת החברה. ובזה אני מתכוון במיוחד לדורות הצעירים, סבור מר סרנגה. בהשוואה למצב מתקופת שליחותי הדיפלומטית הראשונה, אני רואה חברה הרבה יותר אירופית, הרבה יותר פתוחה. בנוסף, הגעתי למסקנה שבוקרשט לא השתנתה במידה רבה מאוד. כן, המרכז הישן עבר עבודות שיפוץ, החלק הצפוני הוא לגמרי חדש, עם זאת, סך הכל, השינויים אינם משמעותיים. בבוקרשט ישנם אזורים יפים, אך באופן כללי לא ניתן לומר כי זוהי עיר יפה. מאידך, יש לה אווירה מיוחדת, היא מלאת חיים, יש בה מסעדות יוצאות מן הכלל, יש בה סצנת תרבות נהדרת. מה שהשתנה במידה רבה מאוד היא סביבתה הכפרית של רומניה, אמר הדיפלומט הישראלי.
כשנשאל מהם לדעתו נקודות החוזקה של רומניה, דויד סרנגה ענה: ההון האנושי: החינוך של האנשים. מזה לדעתי כדאי שתפיקו את התועלת המירבית ובזה רצוי שתשקיעו: בהון האנושי, שלדעתי מהווה יתרון עיקרי של רומניה.
השינוי המקצועי והאישי עקב המגיפה העולמית היה עמוק. במקצוע הזה, הדבר החשוב ביותר הוא המגע האנושי. לכן, ברגע שבו לא יכולתי עוד להיפגש עם אנשים, עמדתי בפני בעיה גדולה מאוד. שנית, הדיפלומטיה הציבורית נפגעה. ניסיתי לפצות על כך באמצעות אירועים הנערכים באופן מקוון, אך זה היה כאילו שיש לי תמונה בתלת־מימד המוצגת באופן דו־מימדי. בנוסף, חיי האישיים התהפכו לחלוטין: גם חיי היומיום, ברומניה, והעובדה שלא יכולתי לנסוע לישראל, כדי לראות את משפחתי ואת בני בן ה־6. דיברתי איתם כל יום בסקייפ, אך היעדר הביטוי המוחשי של אהבת אביו השפיעה עליו. זה היה נורא עבורי כשעמדתי מול מסך ובני החל לבכות ולשאול אותי מדוע איני בא אליו, מדוע נגיף הקורונה לא נעלם כבר, סיפר סרנגה.
לבסוף כשנשאל אם הוא היה מוכן לקבל שליחות דיפלמטית שלישית ברומניה, הדיפלומט הישראלי ענה כי דבר שכזה אינו סביר וכי רצוי יותר שיתמקד במציאות: אני מאושר להיות פה, ברומניה, איני רוצה שכהונה זו תסתיים, אך כמו כל דבר אחר טוב בחיים, גם הכהונה ברומניה תגיע לסיומה. למרבה השמחה, יש עוד זמן עד אז, סיכם דויד סרנגה.
