הכנסיות המבוצרות היפות ביותר ברומניה
נצא היום לכיוון מרכז רומניה, לאזור מלא בהיסטוריה, מסורת ואגדות. הנוף הכפרי הטרנסילבני עורר תמיד התרגשות בקרב תיירים רומנים וזרים כאחד.
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 09.12.2018, 12:32
נצא היום לכיוון מרכז רומניה, לאזור מלא בהיסטוריה, מסורת ואגדות. הנוף הכפרי הטרנסילבני עורר תמיד התרגשות בקרב תיירים רומנים וזרים כאחד. ובסביבה הטבעית יוצאת הדופן הזו הוקמו כמה מן הכנסיות המבוצרות היפות ביותר, בנות מאות שנים. בטרנסילבניה נמצאו מעל ל־200 אתרים שכאלה. היום נזכיר כמה מהיפים והמעניינים ביותר, עם המלצה לעשות מסלול שבו תספיקו כמה שיותר.
העצירה הראשונה תהיה בכפר שתועד לראשונה לפני 810 שנים, ב־1209 — אלמה וי (Alma Vii). כאן ניתן לראות את הכנסייה שנבנתה מאתיים שנים לאחר מכן. כדי להגיע לכנסייה, תעברו בדרך כפרית. בקצהה, בראש גבעה שקל לעלות בה, נמצא מונומנט זה, עדות לקיומם של הסקסונים הטרנסילבנים באזור, אך גם לרב־תרבותיות הטרנסילבנית. מיהאלה טורק (Mihaela Turk), מנהלת פרויקט בקרן מיהאי אמינסקו טרסט (Mihai Eminescu Trust), מספר לנו שלמבצר ישנם ארבעה מגדלים שעברו שיקום במסגרת פרויקט שמומן על ידי נורבגיה, מדינת ליכטנשטיין ואיסלנד.
"סיימנו את הפרויקט ב־2016, ובצריחים ששוקמו ארגנו תערוכה המציגה את התרבות המסורתית המקומית הרב־אתנית, הייחודית לטרנסילבניה. בכוונתנו לעשות בה שימוש על מנת למשוך תיירים לאזור זה ולתרום לפיתוח בר־קיימא. כל מגדל מוקדש לנושא אחר. יש לנו את מגדל השעון או מגדל השער, מגדל הסאלו (מעין בייקון רומני), מגדל הקרח ומגדל התבואה. ניסינו לשחזר את תפקידם הישן של המגדלים באמצעות פריטים שהנחנו בהם. המגדלים מציעים גם מרחבים שניתן להשתמש בהם לאירועים: כנסים של עד ל־40 או 50 משתתפים לכל היותר. גם כן, בקומות מסוימות אפשר לארגן תערוכות זמניות." מיהאלה טורק סיפרה לנו עוד כי אפשר להכווין את התיירים לבתים כפריים, פשוטים מאוד. "הם מחזיקים בעיקר רהיטים ישנים ומשופצים או חלקי ריהוט מסוימים ששימרנו. על הרצפה תמצאו שטיחים ארוגים משאריות. הם עשויים משאריות בדים, ואנו אוהבים אותם מאוד. הם ססגוניים, משמחים, ומונחים על רצפת עץ, חמה יותר מאשר רצפות העשויות מחומרים מודרניים. הן צבועות באופן מסורתי. במסגרת השיפוצים אנו לא משתמשים במלט, חלונות בידוד, אלא רק עץ, אבן, חול, סיד." כיום, בכנסייה המבוצרת באלמה וי אין טקסים דתיים, אך קהילת הכפר מתכנסת כאן עבור אירועים חשובים. לדוגמה, חג המולד. זוהי תקופה נפלאה לבוא לביקור באלמה וי.
במרחק 73 קילומטרים מאלמה וי, בציסנדיוארה (Cisnădioara), תוכלו למצוא את המונומנט העתיק ביותר בסגנון רומנסקי בטרנסילבניה. המבצר שונה משאר המבצרים בטרנסילבניה גם בזכות העובדה כי לא עבר שינויים רבים עם חלוף הזמן. זאת למרות התקופות הסוערות שפקדו את המבצר, מספרת כרמן קלבר (Carmen Kelber), אוצרת ומדריכה: "העיר נבנתה בשנת 1180, וחומותיה הסובבות אותה הוקמו בשנת 1241, לפני הפלישה המונגולית. כ־300 שנים חיו פה נזירים ציסטרניציאנים, כי בשלב מסוים, בשנת 1223, הכנסייה נתרמה למנזר הציסטרניציאני מקרצה (Cârța). במהלך מאות השנים היא שימשה, כמובן, ככנסייה בהתחלה, לאחר מכן כמבצר קשתים, ארסנל — מקום בו הוחזקו כלי נשק, אפילו בית כלא בתקופה מסוימת. כיום היא פתוחה בעיקר עבור מבקרים. מקיימים כאן טקסי דת שלוש, ארבע פעמים בשנה." אז, בדומה לכנסייה המבוצרת באלמה וי, גם המבצר מציסנדיוארה יכול להיות יעד מושלם לחג המולד.
עם זאת אחד מהמבצרים הטרנסילבנים שנשתמרו באופן הטוב ביותר הוא המבצר מפראואנדורף אקסנטה סבר (Frauendorf Axente Sever). ליביה פלגר (Livia Pelger) מזמינה אתכם לראות את הבליסטרה בגודל אמיתי ואייל ניגוח והשתמשו בו לפרוץ שערים.
"המבצר קיים משנת 1322. הוא יוצא דופן מפני שהפעמון נמצא מעל למקהלה. הכל נמצא במקום אחד. בטרנסילבניה, ישנם בסביבות 300 מבצרים אוונגליים, אך, בדרך כלל המגדל ממוקם בצד אחד והכנסייה בצד אחר. על יד המזבח מופיעים שמות החללים שנפלו במלחמת העולם השנייה, ובסמוך להם שמות החללים שנפלו במלחמת העולם הראשונה. מופיע השם ומספר הבית שבו גרו בכפר. המזבח עשוי בסגנון בארוק, מ־1777. העוגב העליון גם הוא מאותה התקופה. הוא פועל ומשתמשים בו. גם בכנסייה משתמשים. פעם בשבועיים, מגיע הכומר ממדיאש (Mediași), הוא הולך לכפרים שבסביבה, אוסף אדם אחד או שניים מהעדה הגרמנית ועורך טקס בשפה הגרמנית."
ויסקרי (Viscri) הוא שם שהתפרסם ברחבי העולם לאחר שהנסיך צארלס התאהב בכפר ובסביבתו. הבתים כאן הם ישנים מאוד, צבועים בצבעים חיוורים, עם תריסי עץ בחלונות, וחלקם אפילו בני מאות שנים. נקודת העניין המרכזית נותרה הכנסייה המבוצרת, שהיא דוגמה מדהימה לאדריכלות הגנתית טרנסילבנית. כאן תפגשו את גרהילד גרוס (Gerhild Gross), מנהלת ונגנית עוגב, שמוכנה תמיד להציע לכם מידע על המבצר.
"כל כך הרבה כנסיות מבוצרות על פני שטח כמו של טרנסילבניה, לא ניתן למצוא עוד בעולם. כמובן, לא ניתן עוד לבקר בכולן, אך רובן, אשר פתוחות לציבור, בעלות אופי מיוחד. הן נבנו עבור אותה המטרה, עם זאת לכל אחת מהן משהו מיוחד. זוהי אחת העתיקות שבינהן. בפעם הראשונה נבנתה כאן כנסייה קטנה, ומאז נאלצו אבותינו לחשוב על דרך להגן עליה מפני פלישות העותומנים, המונגולים, הטטרים והטורקים. הכנסייה הייתה מקום ההתכנסות העיקרי של הקהילה והם חשבו להקים חומות סביב לה כדי להגן עליה. כל אוכלוסיית הכפר, בעת סכנה, יכלה להימלט למקלט במתחם הכנסייה. קיים שם עוגב קטן מאוד, פשוט מאוד, שנבנה ב־1817 על ידי יצרן עוגבים טרנסילבני. עבורי, העוגב מייצג משהו מיוחד, מפני שאבותיי היו נגני עוגב. סבי ניגן בו, דודי, וכעת אני. עוד מילדותי חשתי קירבה גדולה לעוגב."
מנהלת הכנסייה המבוצרת ונגנית העוגב מזמינה אתכם כאשר תרצו לבקר בכנסיות המבוצרות ואל תשכחו לפנות זמן. זהו הדבר היחיד שתצרכו כדי ליהנות מהאותנתיות של הכפר ומהמונומנטים. עם הפוגה קטנה, אתם תתנתקו מהיומיום ותכנסו לעולם של אגדות.
