טירות טרנסילבניות, בין סטים של סרטים וסיפורי אהבה
טרנסילבניה משמרת בתי מגורים רבים של אצילים המושכים מבקרים הן בזכות הארכיטקטורה היקרה שלהם והן בזכות הסיפורים הפחות מוכרים של המשפחות שאכלסו אותם.
Marian Marom (מריאן מרום) ו Daniel Onea, 27.10.2026, 10:20
טרנסילבניה משמרת בתי מגורים רבים של אצילים המושכים מבקרים הן בזכות הארכיטקטורה היקרה שלהם והן בזכות הסיפורים הפחות מוכרים של המשפחות שאכלסו אותם. במחוז מורש, שני מונומנטים היסטוריים כאלה מציעים נקודות מבט שונות על עברו של האזור: טירת בת'לן (Bethlen) בעיירה קריש (Criș), מבנה רנסנס ששימש כרקע להפקות סרטים, וטירת רדיי (Rhédey) בסאנג'ורג'יו דה פדורה (Sângeorgiu de Pădure), המקום בו החל סיפור אהבה שאיחד את משפחת האצולה הזאת עם משפחת המלוכה הבריטית.
התחנה הראשונה היא בכפר קריש, בקומונה דנש (Daneș), הממוקמתת פחות מ-20 קילומטרים ממבצר ימי הביניים של סיגישוארה. כאן נמצא בית משפחת בת'לן האצילית, קומפלקס מבוצר עם חומות הגנה, מעוזים ומרפסת מרהיבה עם ארקדות, שנבנה בסגנון הרנסנס הטרנסילבני ולאחרונה הוחזר לחיים באמצעות תהליך שיקום נרחב. משפחת בת'לן מילאה תפקיד חשוב בהיסטוריה הפוליטית והצבאית של טרנסילבניה. מבקרים הנכנסים לחדרי הטירה יכולים לראות את סמל המשפחה על גבי אלמנטים מגולפים באבן. מקורו של סמל זה משלב אגדה מקומית עם אירועים היסטוריים אמיתיים מימי הביניים. זוליה לבנטה (Zólya Levente), ארכיאולוגית ואוצרת הטירה, מסבירה את הקשר הזה.
"האגדה מספרת, בקצרה, שבני המשפחה ניצחו את הנחש אוכל האדם מהביצות ולאחר מכן הוסיפו את הנחש לסמל של המשפחה. ההיסטוריה חופפת, במובנים מסוימים, לאגדה. המשפחה משתמשת בסמל הזה מאז אמצע המאה ה-15. במהלך תקופה זאת, ראש המשפחה, גרגלי (Gergely), השתתף במערכה הצבאית של המלך זיגמונד בצפון איטליה, שם נלחם נגד צבאות משפחות ספורצה וויסקונטי. סמל המשפחה של משפחת ויסקונטי היה נחש דומה מאוד, המחזיק ילד בפיו. בעיקרון, הם ניצחו את "נחש אוכל האדם" ונטלו את הסמל למשפחה. זה סיפור מעניין מאוד."
הארכיטקטורה האותנטית של טירת קריש, החצר הפנימית שלה וחומותיה העצומות משכו אליה יוצרי קולנוע רומנים וזרים לאורך העשורים, החל מהפקות היסטוריות רומניות קלאסיות, כמו "מיכאי האמיץ", ועד סרטים של אולפני הוליווד. חלק מתפארות שנוצרו במיוחד לצילומים נשמרו בתוך הבניין וכיום הם חלק מהביקור.
"במרתף יש כלא שבו, לפני שתצפו במשהו אחר, אני מזמין אתכם לגעת בסורגים כדי לראות מאיזה חומר הם עשויים, וזהו אחד המסתורין של הטירה. צילומים רבים התקיימו כאן: הבמאי סרג'יו ניקולאסקו (Sergiu Nicolaescu) צילם ארבעה או חמישה סרטים, הפרויקטים נמשכו גם לאחר שנת 2000, ובכלא הזה, בשנת 2011, אולפני יוניברסל פיקצ'רס החזיקו אנשי זאב, במהלך צילומי הסרט "איש זאב: החיה שבינינו" (Werewolf: The Beast Among Us). אני משוכנע שבטירה הזאת מעולם לא היה כלא כזה, כי זה היה בית מגורים משפחתי ולא בירה של מחוז, כדי לאכלס עשרות אסירים. אבל שמרנו על התפאורה, כי זה נראה מאוד מעניין וגורם למבקרים לחשוב."
בנוסף למבנים המבוצרים, אחוזת קריש הייתה ידועה בעבר גם בזכות הגן שלה. תצלומים ומסמכים עתיקים מראים כי היה כאן פארק גדול, בו גדלו גם צמחים אקזוטיים. זוליה לבנטה, ארכיאולוגית ואוצרת הטירה , מציגה את ההיסטוריה של המרחב הירוק הזה.
"כמעט שלושה דונם של פארק סביב הטירה. למרבה המזל, חלק מהעצים המקוריים של הגן האנגלי מהמאה ה-19 נשמרו. בשלב מסוים הובא לכאן גנן מחצר הקיסרות בווינה, מה שמוכיח שזה לא היה גן רגיל. בתמונה של אותו אזור, אפשר לראות עצי דקל ועצי בננה. אני לא יודעת איך הם הצליחו לגדל אותם באקלים שלנו, אבל הגנן בהחלט ידע את עבודתו היטב. אני יודעת שהיה גם פרדס תפוזים מאחורי הטירה."
גם במחוז מורש, בעמק נהר טרנבה מיקה (Târnava Mică), בעיירה סאנג'ורג'יו דה פאדורה, נמצאת טירת רדיי. שלא כמו המבצר בקריש, למבנה הזה לא היה תפקיד צבאי, אלא תוכנן כמעון אצולה נוח, במיוחד לתחילת המאה ה-19. המבקרים יכולים ללמוד על ההיסטוריה של המקום בעזרת הולוגרמות, משקפי מציאות מדומה ומתקני מולטימדיה, תוך כדי הליכה בתערוכה "תעלומות מעון רדיי" ב-12 חדרים בנושא. זה הושג במימון אירופי לאחר מחקר היסטורי מקיף. הנקודה המרכזית של התערוכה בסאנג'ורג'יו דה פאדורה היא גורלה של הרוזנת קלאודיה רדיי. סיפור אהבתה עם הדוכס אלכסנדר פון וורטמברג (Alexander von Württemberg) חרג מהנורמות החברתיות של התקופה. גספר פטר (Gaspar Peter), מדריך בטירת רדיי, מספר לנו על תחילתו של סיפור זה.
"קלאודיה סוזאנה רדיי נולדה ב-17 לספטמבר 1812 בטירה זאת, שהייתה מעון הקיץ של המשפחה, כאשר מקום המגורים הקבוע היה בקלוז' (Cluj). היא הוטבלה, אושררה ואפילו נקברה בקריפטה מתחת לכנסייה הרפורמית מעבר לרחוב. היא הייתה אישה צעירה ויפה מאוד, שקיבלה חינוך איכותי. בגיל 17, בזמן היותה בקלוז', חלתה קשה. הרופאים שם הצילו את חייה, אך הוריה החליטו לקחת אותה לווינה, שם היו באותה תקופה הרופאים הטובים ביותר באירופה, כדי להחלים לחלוטין. הרופאים הווינאים רשמו לה רכיבה על סוסים, ובמהלך רכיבה כזאת, על פי יומנה, היא הבחינה באדם מעניין: אלכסנדר פון וורטמברג, אחד הנסיכים של ממלכת וורטמברג בגרמניה. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון והם רצו להתחתן, אך משפחת הנסיך ראתה את משפחת רדיי כבעלת מעמד נמוך מדי והתנגדה לנישואין.”
למרות התנגדות ראשונית, השניים נישאו בשנת 1835. לאחר נישואים אלה, קלאודיה רדיי קיבלה את התואר רוזנת הוהנשטיין, אך לילדיהם לא הייתה הזכות לרשת את כס המלוכה של ממלכת וורטמברג. חייה של הרוזנת הסתיימו באופן טרגי בשנת 1841, בגיל 29 בלבד, כתוצאה מתאונת רכיבה. עם זאת, דרך צאצאיה, המשפחה מסאנג'ורג'יו דה פדורה נכנסה להיסטוריה האירופית: נכדתה של קלאודיה רדיי, מרי מטק (Mary de Teck), הפכה למלכת בריטניה הגדולה, כאשתו של המלך ג'ורג' החמישי, בהיותה סבתא רבתא של המלך הבריטי הנוכחי, המלך צ'ארלס השלישי, שגם ביקר בסאנג'ורג'יו דה פדורה כדי לחלוק כבוד לשורשיו הטרנסילבניים.
שתי הטירות במחוז מורש פתוחות כיום לקהל הרחב, והמבקרים יכולים לגלות כאן את האדריכלות, האגדות וההיסטוריה האצילית של טרנסילבניה.
