קורטאה דה ארג'ש
קורטאה דה ארג'ש
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 26.12.2017, 20:51
היעד שלנו להיום, הממוקם רק 160 קילומטרים מבוקרשט, היישוב קורטאה דה ארגש (Curtea de Argeș), מכיל שרידים שיכולים להוות ציוני דרך עבור מסלולי טיולים אמיתיים. העיר היושבת למרגלות הרי פגרש (Făgăraș), שער הכניסה לכביש הטרנספגרשאן (Transfăgărășean), אחד הכבישים היפים ברומניה, הסלול בגובה הרב ביותר, מחכה לתיירים בכל עונה, עם אותו היצע נופש. בין אם תרצו לבקר באתרים היסטוריים, להכיר מסורות מקומיות או לטייל בסביבה, קורטאה דה ארגש היא היעד האידאלי.
מלווה אותנו במסענו דומיטרו גרקו (Dumitru Grecu) יזם תיירות, מקדם של התיירות במחוז ארגש, שמספר לנו על היסטוריה עשירה יוצאת דופן של היישוב קורטאה דה ארגש.
"כאן שכנה עיר הבירה הראשונה והמיטרופוליט הראשון של הארץ הרומנייה (הידועה גם בשם ואלאכיה). זהו מקום קבורתם של מלכי רומניה, כך שלעיר ישנו ערך היסטורי, דתי ותרבותי עצום. יש לנו אתרים יוצאים מן הכלל. הכנסייה המלכותית היא כנראה אחת הכנסיות הנוצריות החשובות ביותר, ולא רק בקרב הכנסיות האורתודוכסיות, הודות לציור עתיק על קירותיה, מהמאה ה-14, אשר נשמר בצורתו המקורית, ללא עבודות שחזור. זו תוצאה של עבודה מאוד אינטנסיבית ומעניינת מבחינת ההרכב, הכרומטיות והמסר המועבר באמצעות ייצוגים איקונוגרפיים בכנסייה זו. חלק מייצוגים אלה הם ייחודיים בעולם. למרבה הצער, מעטים מכירים עובדה זו, וחבל שבכנסייה המלכותית שבקורטאה דה ארגש לא מבקרים נוצרים מכל העולם. הכרתי קתולים שהתרשמו מאוד מהכנסייה שלנו. על־אף כי הם חיים בארץ רחוקה, הם באים לבקר מספר פעמים, ובכל פעם, לגלות משהו אחר."
המלצתו הבאה של אורחנו, דומיטרו גרקו, מקדם של התיירות במחוז ארגש, היא כנסיית מנולה הבנאי (Meșterul Manole), הקתדרלה האפרכיאלית מקורטאה דה ארגש.
"זהו הסמל של רומניה וכנראה הכנסייה היפה ביותר ברומניה, יצירה בהחלט יוצאת דופן מבחינה אדריכלית, אך גם מבחינת המסר שהיא מעבירה. היא נבנתה בחמש שנים בלבד, בין השנים 1512 — 1517 על־ידי השליט הרומני נאגואה בסרב (Neagoe Basarab), שהיה כמו־כן הארכיטקט של כנסייה זו. המסר של אגדת מנולה הבנאי הוא כי דבר לא נעשה ללא הקרבה, וככל שתרצה לעשות יותר, כך תיגדל ההקרבה. אחרון אך לא פחות חשוב, הוא הנקרופוליס של מלכי רומניה. כאן יושבים מנוחת עולמים המלך קרול הראשון יחד עם המלכה אליזבטה והמלך פרדיננד יחד עם המלכה מריה. לאחרונה הגיע לקורטאה דה ארגש גם המלכה אנה, ולפני מספר ימים הגיע כמו־כן המלך מיהיי."
רבים מהתיירים המגיעים לקורטאה דה ארגש שומרים את הימים הראשונים לביקור האתרים ההיסטוריים, הסמוכים זה לזה, ולאחר מכן רוצים להכיר את סביבת העיר. יש אטרקציות רבות, כפי שמוסר לנו דומיטרי גרקו, מקדם תיירות במחוז ארגש.
"מסתבר שלא במקרה החליטו מלכי רומניה במקום זה למנוחת עולמים. נראה ששוכנות כאן אנרגיות חיוביות. האדריכל עצמו אשר ביצע את עבודות שחזור כנסיית מנזר ארגש, כנסיית מנולה הבנאי, לקומט דו נוי (Lecompte du Noüy ), בחר להיקבר בקורטאה דה ארגש. כך, תיירים רבים הגיעו לבקר בקורטאה דה ארגש. העיר מפותחת מאוד גם מבחינה כלכלית. אנו מייצאים מוצרים בערך של 300 מיליון אירו בקירוב, יותר משלושה מחוזות פחות מפותחים, יחד. כמו־כן, בקורטאה דה ארגש ובעמק ארגש (Valea Argeșului) הוחלט על בנייתו של סכר וידרארו (Vidraru), בשנת 1960. הסכר נבנה בחמש שנים בלבד, ובאותה תקופה היה לאחד החשובים בעולם ולאחד הגדולים ביותר באירופה. זוהי גם אטרקציה תיירותית מיוחדת במינה מפני שמאחורי סכר וידרארו נוצר אגם וידרארו, בעל שטח של 870 הקטארים ואשר הוא בעצמו מהווה אטרקציה ויוצר נוף מדהים."
האטרקציה התיירותית החשובה ביותר באזור, כפי שהוכח בתקופה האחרונה, היא כביש הטרנספגרשן (Transfăgărășan), ממשיך לספר דומיטרו גרקו.
"כביש זה הוערך על־ידי סוכנויות תיירות בינלאומיות רבות במשך שנים, ככביש היפה ביותר בעולם. מכיוון שהכל יחסי, לא ניתן לומר בוודאות שזהו הכביש היפה ביותר בעולם, אך בכל מקרה, זהו כביש נהדר. קיימת בו תנועה רבה מאוד, והשנה נהרו אליו מספר מרשים של תיירים, ומשנה לשנה מספר התיירים גדל."
חלקם מגיעים לקורטאה דה ארגש עבור תיירות דתית, חלקם עבור תיירות תרבות, רגיעה או הרפתקנות, ואחרים עבור כל אלה ביחד. האזור מציע את כל המרכיבים ליצירת מוצר תיירותי די מורכב, והתפתחותו של האזור נמצאת בעיצומה, מספר אורחנו.
"יש צורך במדרון סקי באזור, אשר על־פי הנראה תושלם הכנתו עד סוף השנה הבאה. באופן זה יהיה לנו מערך שלם של אטרקציות תיירותיות. בשנה הבאה תושק גם כן פעילות פנאי חדשה באגם וידרארו, כך שהיצע הפנאי יהיה מגוון יותר. החל מהשנה, התחלנו בפעילות טיולי שטח ויש לנו מספר מסלולים מרהיבים, שמגיעים עד לגובה של 2,200 מטרים מעל פני הים, בדרכים ללא גישה לרכבים רגילים.
