אישים יהודיים והשפעתם על רומניה 18.03.2018
אישים יהודיים והשפעתם על רומניה 18.03.2018
Felicia Waldman, 23.03.2018, 11:21
מאריה ונטורא (1886-1954)
ממשיכים את הסדרה על אישיים יהודיים שמילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה של רומניה עם מאריה ונטורא, שחקנית ששיחקה בתפקידים שונים בסוגי תיאטרון שונים (טרגדיה, קומדיה, דרמה), חברה בחברת הקומדיה הצרפתית (התיאטרון הלאומי הצרפתי). מאריה ונטורא נולדה בבוקרשט בשנת 1886 כבתה של לאה ורמונט (אחותם של הצייר ניקולאי ורמונט ושל האסטרונום נ. וו. ורמונט) ושל המחזאי גריגורי ונטורא.
הופעת הבכורה שלה הייתה בשנת 1905, בהיותה בת 19 בלבד, בעיר פאריס, בחסותה של השחקנית שהייתה גם מורה שלה בקונסרבטוריון בפאריס, שרה ברנהרדט, ואחרי זה ברומניה, בשנת 1910, בתיאטרון הלאומי, עם המחזה "קופילה דין פלורי" (=הילדה הלא-חוקית). היו לה הצלחות מיוחדות במינם בצרפת, שם עברה לגור. שרה ברנהרדט נתנה לה לשחק בתפקידים שונים יחד אימה, כולם מקובלים בדברי שבח על-ידי הביקורת הדרמטית; כאשר שחקה בתפקיד הראשי במחזה "אנדרומק" של ראסין, גרמה להתלהבות ממש.
בשנת 1912, לקראת חג פורים, קודם במונטה-קארלו (5 בינואר) ואחרי זה בפאריס (8 בינואר) הועלה על במה בהצלחה רבה המחזה בן 4 פרקים "אסתר, נסיכת ישראל", מאת שני משוררים צרפתיים, אנדרה דימאס וסבסטיאן-שארל לקונט. בתפקיד הראשי שיחקה מאריה ונטורא. הביקורת ציינה שזה היה המופע היפה ביותר שהועלה על במה פעם בתיאטרון הלאומי אודיאון שבפאריס. מנהל התיאטרון, אנטואן הדגול, לקח על עצמו את הבמאות של המחזה. בכל התפקידים שיחקו שחקנים בעלי שם; אף השפחות (בעלות תפקיד אילם) — ציינו העיתונים — היו שחקניות מפורסמות.
למחזה הנ"ל היו מופעים רבים (במיוחד בערב פורים, בקרב חלק מסוים מאוכלוסיית פאריס) והייתה אחת ההצלחות החשובות ביותר של מאריה ונטורא. התיאטרון הנ"ל לא חסך כלום על-מנת לארגן מופע זה בתנאים הטובים ביותר: מוזיקה (מאת בורודין, צאיקובסקי, גלאזונוב, ליאון זמין, רימסקי-קורסאקוב) נוגנה על-ידי תזמורת קולון המפורסמת (120 נגנים) והריקודים בוצעו על-ידי להקת הריקודים של האופרה מפאריס.
ונטורא בלטה בפאריס, יחד עם שני בני ארצה, יהודים רומנים: אדוארד דה מאכס ויונל (בנו של ד"ר שאכטמן מבוקרשט). כאשר התקבל חוק לפיו החברים ב"קומדיה הצרפתית" יכולים להיות רק אזרחי המדינה, הציעו ל-יונל להפוך לצרפתי; אמנם הוא סירב לוותר על האזרחות הרומנית. גם ל-מאריה ונטורא הציעו אז להפוך לאזרחית צרפת. והיא סירבה לוותר על האזרחות הרומנית שלה ואמרה: "אני רומנייה יותר מדי טובה כדי שיחשדו בי שאינני צרפתייה טובה באותה מידה". בימי מלחמת העולם הראשונה, מאריה ונטורה חזרה לרומניה, על מנת לעזור לפצועים מן הקרבות שבחזית. יחד עם גאורגה אנסקו היא שוטטה בין בתי-החולים שבמולדובה, גם כדי להשתתף בפסטיבלים וגם כדי לעזור לחיילים הפצועים.
היא עזרה לחיילים פשוטים, עדיף לאיכרים. היא קיבלה את הכינוי "החובשת הגיבורה", היות שלא היססה לפעול בקרב חולי טיפוס. מאוחר יותר, התחילה לחזור מדי שנה ולהופיע במופעים ברומניה, שם אף נוסד תיאטרון על שמה, "מאריה ונטורא" בבוקרשט. בימי מלחמת העולם השנייה היא הייתה חברה בתנועת ההתנגדות הצרפתית, עד שסולקה מן התיאטרון עקב מוצאה היהודי. ונטורא נפטרה בפאריס בשנת 1954.
