מכתב פתוח: הכרת ההיסטוריה היא חיונית לתודעה הציבורית
אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון לחקר השואה ברומניה אמר במכתב פתוח לאקדמאי יון-אאורל פופ ופרפ׳ יואן בולובן, עורכי הכרך "ההיסטוריה המאוירת הגדולה של רומניה ורפובליקה מולדובה" כי "הכרת ההיסטוריה היא חיונית כדי לעצב את התודעה הציבורית". פרופ׳ פופ הוא נשיא האקדמיה הרומנית ורקטור אוניברסיטת באבש-בוליאי בקוז׳ (UBB) — האונירסיטה הרומנית הטובה ביותר בדירוגים הבינלאומים. פרופ׳ בולובן הוא סגן רקטור של UBB.
România Internațional, 04.08.2018, 11:43
אלכסנדרו פלוריאן, מנהל המכון לחקר השואה ברומניה אמר במכתב פתוח לאקדמאי יון-אאורל פופ ופרפ׳ יואן בולובן, עורכי הכרך "ההיסטוריה המאוירת הגדולה של רומניה ורפובליקה מולדובה" כי "הכרת ההיסטוריה היא חיונית כדי לעצב את התודעה הציבורית". פרופ׳ פופ הוא נשיא האקדמיה הרומנית ורקטור אוניברסיטת באבש-בוליאי בקוז׳ (UBB) — האונירסיטה הרומנית הטובה ביותר בדירוגים הבינלאומים. פרופ׳ בולובן הוא סגן רקטור של UBB.
על פי המקור המצוטט, ב-2018 יצאה לאור מהדורה מתוקנת ומעודכנת של הכרך "ההיסטוריה המאוירת הגדולה של רומניה ורפובליקה מולדובה". "ב-2016 בתגובתכם להצעות המכון בקשר למהדורה הראשונה, הבחנו את מחויבותכם שבמהדורות הבאות תיתנו יותר פרטים על מצב היהודים ברומניה", אמר אלכסנדרו פלוריאן.
הוא ציין כי בפרק "רומניה בין 1918-1947" נוספו רק קטעים קטנים ומהם אפשר להבין שבבוקרש התרחש פוגרום בינואר 1941, ובטרנסניסטריה גורשו גם יהודים מדרום בוקובינה (בממלכת רומניה לשעבר).
"אנו מזעזעים כי כשמדברים על האירעים הטראגיים ביאשי (צפון מזרח) ביוני 1941 חוזרים על אותו סיפור מעוות : "בסוף חודש יוני 1941 נהרגו 500 יהודים מרומניה ובוקובינה, תחת האשמת ירי כלי נשק נגד חיילים רומנים וגרמנים". במציאות, ביוני 1941 היה פוגרום אמיתי שבו הרשויות הרומניות, בתמיכת האוכלוסייה המקומית והחיילים הגרמנים הרגו כ-13.000 יהודים. בסיפור מעוות זה, קיים מחוסרת אינפורמציה על אחריות הרשויות הרומניות ו/או גרמניות על השמדת יהודי אוקראינה בטרנסניסטריה, וכן על גירוש הצוענים בשטח תחת השלטון הרומני" אמר אלכסנדרו פלוריאן.
בדעתו, על המשטר של המלך קרול השני היה חשוב לציון את הרגעים הראשונים של הפכה לשוליים וחיסול היהודים מהחברה: איבוד האזרחות של יותר מ-225.000 יהודים, באמצעות חוק הוכן ויושם ע"י ממשלת רומניה, וגם החוק על המעמד המשפטי פורסם באוגוסט 1940, שכונן שלוש קטגוריות יהודים נתונים למגבלות שונות.
של הפוגרום בקישינב (עכשיו ברפובליקה מולדובה) ב- 1903, בזמן המשטר הצארי,ואילו הפוגרומים בדורוהוי (צפון רומניה, יולי 1940), בבוקרשט (ינואר 1941) ויאשי (יוני 1941) "מוזכרים במהירות" במשפט אחד, תחת הכותרת "אירועים" או " תקריות דמים", וטבח אודסה (עכשיו באוקראינה), באוקטובר 1941, נשכח לחלוטין.
