הפוגרום ביאשי, משנת 1941, הוזכר ברומניה

נמשכו אירועי ההזכרה שהוקדשו לפוגרום מיאשי, משנת 1941. הנשיא קלאוס יוהניס הצהיר כי אנו מציינים 8 עשורים מאחד העמודים העקובים מדם בתולדות רומניה. שנאה לא מוסתרת, אלימות זוועתית, זלזול מוחלט בכבוד האדם היו רק חלק מהכלים ששימשו את הרשויות דאז להוציא לפועל תוכנית מתועבת – לנקות את העיר מיהודים. יותר מ -13,000 נפשות חפות מפשע נקלעו לייסורים איומים, לאחר שהרשויות, שתפקידן היה אמור להגן על האזרחים, הפכו לתליינים. ראש המדינה מדגיש כי הפוגרום מיאשי אינו רק הטרגדיה של יהודי יאשי, שלא במקרה הייתה כהמשך לרצח היהודים במהלך המרד הלגיונרי בתחילת אותה שנה, אלא היא הדרמה והאחריות שהאומה הרומנית מתמודדת איתן מאז. הזכרת הקורבנות מיאשי היא הפיצוי המוסרי העיקרי שעל הדורות הנוכחיים והעתידיים מוטלת עליהם כחובה, הוסיף יוהניס. בריאותה של חברה תלויה בהחלת האחריות הכנה של העבר הטראומטי ובאופן שבו היא מתייחסת לערכים דמוקרטיים כגון סובלנות, כבוד לזולת ולאדם, הוסיף יוהניס.

ראש הממשלה פלורין קאצו (Florin Cîţu) הדגיש כי אסור לעולם לאפשר להיסטוריה עקובה מדם לחזור על עצמה. שום דבר לא יכול להצדיק את מה שקרה אז ושום דבר לא יכול למחוק את סבלם של אלפי יהודים מיאשי. במבט לאחור על אותו הרצח ההמוני שבוצע בפיקוד המשטר הלגיונרי מאותה תקופה, אנו רועדים רק מהמחשבה שאנשים פשוטים וחפים מפשע נפלו קורבן לאידיאולוגיות שחילקו את העולם, רדפו ורצחו אנשים על רקע גזעי. אנו זוכרים כעת בחמלה, בכאב ובמרד את ייסוריהם של הקורבנות, אומר קאצו. הוא מציין כי למרבה הצער, אנו עדיין עדים לניסיונות של חוגים מסוימים לעורר את האנטישמיות, את הלאומניות, את הפופוליזם, את האפליה מכל סיבה, ובאמצעות מניפולציה לעורר שנאה ואלימות.

עשרות אנשים, כולל ניצולי הפוגרום מ-1941 ביאשי, השתתפו ב"מצעד החיים " לבית העלמין היהודי, כדי לכבד את זכר קורבנות הטבח מלפני 80 שנה. תוך מספר ימים בלבד, עיר שהייתה סובלנית, שבה אנשים בני דתות שונות ולאומים שונים חיו יחד, הפכה למקום בו היהודים התנסו בדברים הגרועים ביותר עלי אדמות. נשללו מהם החופש, הכבוד, המשפחתיות ואפילו נרצחו. אלה ששרדו את הכדורים הועברו לתחנת הרכבת ועלו ל-"רכבת המוות", אמר שגריר ישראל דוד סרנגה. הפוגרום לא היה קריסה פתאומית, אלא ירידה הדרגתית לחושך. להודות בחלק האחריות שלנו לשואה זו חובה היסטורית, ועלינו להבין לנצח שלא כל העבר שלנו היה מפואר. מה שהממשל הרומני עשה במהלך השנים 1940-1944 לעולם לא יימחק. רומניה היא היום דמוקרטיה אירופית, אך מה שקרה לפני 8 עשורים, כאשר המדינה הרומנית הרגה מאות אלפים מאזרחיה, יש תמיד להיאמר, להדגיש, להכיר ולקבל אחריות, אמר אלכסנדרו מורארו (Alexandru Muraru) הנציג המיוחד של ממשלת רומניה לקידום מדיניות הזיכרון, המאבק באנטישמיות ושנאת הזרים.

ראש העירייה, מיכאי קיריקה (Mihai Chirica), העניק את התואר אזרח כבוד של עיריית יאסי לארבעה ניצולים של הפוגרום מ-1941, שהם אזרחי ארה"ב : פרנסס פלטשר (Frances Fletcher), יהודה עברון (Jehuda Evron), משה יאסור (Moshe Yassur), מיכאל צרניאה (Michael Cernea). עוד שני תארים הוענקו לאלכסנדרו פלוריאן (Alexandru Florian), מנכ"ל המכון הלאומי לחקר השואה אלי ויזל ולרב יוסף ווסרמן מישראל, אשר לפני 17 שנה יזם את מצעד החיים כדי לכבד את זכר הקורבנות של הפוגרום מ-1941. הפוגרום הוכיח כי שקרי המנהיגים ובורות האוכלוסייה מולידים מפלצות. 80 שנה לאחר אותם אירועים טרגיים, אנו מאמינים שהחזרנו את החוכמה, הכוח והרצון לבנות מחדש את הגשרים שנהרסו אז. יאשי הפכה שוב לעיר אירופאית, תרבותית ורב תרבותית, אמר מיכאי קיריקה.

גם ביאשי נחנך מוזיאון השואה, בבניין של המשטרה משנת 1941, שם התרחש חלק מהאלימות האנטי–יהודית. אליזבת אונגוריאנו (Elisabeth Ungureanu), רכזת המוזיאון, הצהירה כי היא רצתה שהתערוכה תהיה אינטראקטיבית, כשהיא מובנית על הטבח בעיר ועל רכבות המוות. השתמשתי בהרבה מהארכיון, הוספתי קטע כדי להראות את הדרמה של היהודים שנהרגו ונקברו בשני קברי אחים ביער וולטורי (Vulturi), והבאתי חלק מהחפצים שמצאתי בקברי אחים האלה, אמרה אונגוריאנו.