מכון ויזל מזהיר מפני טריוויאליזציה של השואה

Marco M Katz (מרקו מ כץ), 09.05.2021, 08:23

ספרי לימוד ההסטוריה ברומניה צריכים לרענן את הביבליוגרפיה, אחרת הם הם הופכים את השואה לנושא טריוויאלי , אומר המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה "אלי ויזל". לאחרונה פרסמה האקדמיה הרומנית את "מאה שנה לאחר אמנת המיעוטים (1919); היבטים מההיסטוריה והציוויליזציה של היהודים ברומניה ".

מחבר הספר פרופסור קרול ינקו, כתב שמבלי להיות נושא מרכזי, הטרגדיה של יהודים ברומניה בלחץ גרמניה הנאצית, רשמה היעלמותם של מאות אלפי יהודי רומניה, אך למרבה המזל, רוב היהודים באזור הגיאוגרפי הזה שרדו."

בכך מבינים שמבצעי הדרמה הזו היו הגרמנים ולא הרומנים, ועבור המחבר זהו "אושר" שרוב היהודים,רק כ55ֵ% מכלל אנשי הקהילה, נשארו בחיים , כותב מכון "ויזל". . באותה נימה של לעג משתמש לאדיסלו גיימאנט, שלפיו הפוגרום ביאשי (צפון מזרח רומניה) בו נרצחו אלפי הקורבנות התרחש אך ורק ברכבות המוות . המכון שואל רטורית אם ההיסטוריון לא יודע עדיין על אלפי הקורבנות האחרים שנרצחו בעיר. כשאותו לדיסלאו גיימאנט מגיע לתקופה הקומוניסטית, הוא מציג את הגירת היהודים לישראל בנימה חיובית, מבלי לומר מילה על הגירה בתנאי מכירת היהודים, גביית מס על ידי המדינה הקומוניסטית הרומנית עבור כל יהודי שעזב את רומניה, הוסיף המכון.

בשנת 2020, לראשונה בספר הלימוד בהיסטוריה בכיתה ח , השואה ברומניה הפכה לשיעור בצורה של מחקר מקרה. מבין שלושת ספרי הלימוד שנבדקו, הספר של סטן סטויקה, נועד לספק לסטודנטים מידע על הפוגרום ביאשי. החומר המוצג בספר הלימוד הופיע לראשונה בספרו של פרופסור אוניברסיטאי פלורין קוסטנטיניו, "היסטוריה כנה של העם הרומני" ספר שפורסם ב2008. לטענת האקדמאי, היהודים תקפו שני טורים צבאיים, וכתוצאה מכך "השלטונות הרומניים המשיכו לפינוי מהיר של היהודים מיאשי, בתנאים לא אנושיים (…). מספר המפונים ברכבות העמוסות גרם בסופו של דבר לכמה אלפי יהודים לאבד את חייהם במה שכונה "פוגרום יאשי" נכתב בספר הנ"ל. למעשה האירועים היו שונים לחלוטין, והפוגרום תוכנן ובוצע על ידי שלטונות רומניה, עם הידיעה של הפיקוד הצבאי הגרמני שחנה ביאשי, מציין מכון ויזל. לאחר מכן, הדוחות שהוכנו על ידי השלטונות הרומנים בכל הנוגע לרצח זה, זייפו, והאחריות לתכנון וביצוע הטבח יוחסה לצד הגרמני.

עם מחקרים ושיעורים שמסלפים את העובדות ומתעלמים ממסמכים אוטנטים, אנו רחוקים מלקבל את העובדות ההסטוריות כשיעור אמיתי באזרחות. "לדעת את העבר למען העתיד", "לא לשכח" נותרו סיסמאות שאנו משמעים רק ברגעי ההנצחה, כותב מכון "ויזל".