דו"ח מחלקת המדינה על חופש דת
הדו"ח של משרד החוץ האמריקני על חופש הדת בעולם בשנת 2019 פורסם .הפרק על רומניה מזכיר כי חוקת המדינה אוסרת הגבלות על חופש המצפון והאמונה וגם אוסרת להכריח אדם לתמוך באמונה דתית כללית המנוגדת לאמונות הפרט. קבוצות דתיות של מיעוטים טוענים כי הממשלה והרשויות המקומיות מעדיפים את הכנסייה האורתודוכסית (הרוב) ודיווחו על אירועים של אפליה כלפיהם נכתב במסמך. באפריל דיווחו בתקשורת על השחתת בית קברות יהודי בהוסי במזרח רומניה, שם הרסו אנשים לא מזוהים עשרות מצבות; לא נעצרו חשודים. ב -26 בפברואר פרסמה המועצה הלאומית למאבק באפליה את תוצאות הסקר שהראה כי מרבית הרומנים הביעו רמה גבוהה של חוסר אמון כלפי מוסלמים (68%), יהודים (46%) ומיעוטים דתיים אחרים (58%). סקר Eurobarometer של הנציבות האירופית שפורסם בינואר הראה כי 6% מהנשאלים סברו כי אנטישמיות היא בעיה ברומניה, 67% לא אישרו דעה זו.
Marco M Katz (מרקו מ כץ), 20.06.2020, 12:51
הדו"ח של משרד החוץ האמריקני על חופש הדת בעולם בשנת 2019 פורסם .הפרק על רומניה מזכיר כי חוקת המדינה אוסרת הגבלות על חופש המצפון והאמונה וגם אוסרת להכריח אדם לתמוך באמונה דתית כללית המנוגדת לאמונות הפרט. קבוצות דתיות של מיעוטים טוענים כי הממשלה והרשויות המקומיות מעדיפים את הכנסייה האורתודוכסית (הרוב) ודיווחו על אירועים של אפליה כלפיהם נכתב במסמך. באפריל דיווחו בתקשורת על השחתת בית קברות יהודי בהוסי במזרח רומניה, שם הרסו אנשים לא מזוהים עשרות מצבות; לא נעצרו חשודים. ב -26 בפברואר פרסמה המועצה הלאומית למאבק באפליה את תוצאות הסקר שהראה כי מרבית הרומנים הביעו רמה גבוהה של חוסר אמון כלפי מוסלמים (68%), יהודים (46%) ומיעוטים דתיים אחרים (58%). סקר Eurobarometer של הנציבות האירופית שפורסם בינואר הראה כי 6% מהנשאלים סברו כי אנטישמיות היא בעיה ברומניה, 67% לא אישרו דעה זו.
סגן נשיא של איגוד הקהילות היהודיות ברומניה, סילבי ווקסלר, אמר כי הוא מוקיר תודה שמחלקת המדינה מעריכה את הפרויקטים שיזם בפרלמנט הרומני והציגה אותם ב"דו"ח לחופש דת בעולם ". אני מאמין שזו הכרה בחשיבותם של מעשים נורמטיביים אלה ובמאמץ הכרוך בהשגתם, אומר וקסלר. הוא נזכר בחוק שנכנס לתוקף במרץ ואיפשר גישה למסמכים משנת 1938-1989 על קהילות יהודיות, מסמכים שנמצאים בארכיון הלאומי של רומניה ובארכיוני המזכירות הכללית של הממשלה. הסגן אמר שרבים מהמסמכים הללו ישפכו אור על היבטים לא ידועים בהיסטוריה היהודית במהלך הדיקטטורה של יון אנטונסקו (בעל הברית עם היטלר, שנידון למוות בגין פשעי מלחמה) והמשטר הקומוניסטי.
בדו"ח המצוטט מזכירים כי אזרחים רומנים וזרים שנרדפו מסיבות אתניות בין 1940 לבין 1945 זכאים לקצבאות. גובה הקצבה משתנה, תלוי בסוג ומשך הרדיפה שהם סבלו. את הקצבה יקבלו גם ניצולים שאינם אזרחים רומנים ובני משפחתם. ישנם ניצולי שואת רומניה שהם אזרחי ארה"ב ובני משפחתם מקבלים את אותן הזכויות כמו הניצולים שהם אזרחים רומנים. חוק שנכנס לתוקף ביולי העניק לניצולי שואה המתגוררים במדינות אחרות ואשר זכאים לפיצוי ברומניה את האפשרות להוכיח שהם היו קורבנות של רדיפה אתנית וגזעית על סמך מסמכים שהוצאו על ידי הרשויות במדינות מגוריהם. כמו כן, החוק פטר את הניצולים החיים במדינות אחרות מההתחייבות להגיש באופן אישי את בקשת הפיצויים לקרנות הפנסיה ברומניה ומאפשר להם להשתמש באמצעי תקשורת אחרים.
בדו"ח מוזכר כי ב- 8 באוקטובר פרסם נשיא רומניה, קלאוס יוחניס, את החוק להקמת המוזיאון הלאומי להיסטוריה יהודית והשואה ברומניה. החוק העביר נכס ממלכתי, הממוקם במרכז בוקרשט ואשר ישכן את המוזיאון, למכון הלאומי לחקר השואה ברומניה "אלי ויזל". יוהניס הדגיש את תרומת היהודים להתפתחות רומניה המודרנית.
