מאה ארבעים שנה לקונגרס הציוני הראשון בפוקשאני
בין 29 בדצמבר 2021 לבין 5 בינואר 2022, במטה הקהילה היהודית בפוקשאני פתוחה תערוכת תצלומים בשם "זכור את הקונגרס הציוני הראשון בפוקשאני 30-31 בדצמבר 1881 ". לפני 140 שנה, ב-30 וב-31 בדצמבר 1881, בפוקצאני שבמזרח רומניה, נפתח הקונגרס הציוני הראשון של האיגודים הציוניים ברומניה.
Marco M Katz (מרקו מ כץ), 02.01.2022, 21:19
בין 29 בדצמבר 2021 לבין 5 בינואר 2022, במטה הקהילה היהודית בפוקשאני פתוחה תערוכת תצלומים בשם "זכור את הקונגרס הציוני הראשון בפוקשאני 30-31 בדצמבר 1881 ". לפני 140 שנה, ב-30 וב-31 בדצמבר 1881, בפוקצאני שבמזרח רומניה, נפתח הקונגרס הציוני הראשון של האיגודים הציוניים ברומניה.
ההתאחדות הציונית הרומנית כתבה בדף הפייסבוק שלה שרומניה היא המדינה שבה החלה הציונות והושמה לפעולה, לפחות 6 שנים לפני שתאודור הרצל מיסד וקידם אותה ברמה האירופית.
שגריר ישראל, דיוויד סרנגה, ביקר בפוקשאני וכתב שכאן התחיל הכל : היסודות של מדינת היהודים הונחו בפוקסאני, ברומניה ובזל. אנו מציינים 140 שנה לקונגרס הציוני הראשון בפוקצאני, שנפגש 15 שנים לפני הקונגרס בבאזל. בהקשר שבו סירבה רומניה להעניק זכויות ליהודים, והדיכוי והאפליה עלו, נפגשו ראשי הקהילה הנחושים להגר לישראל, כדי לדון בארגון העליה, כתב הדיפלומט הישראלי. מכיוון שיהודי רומניה הם אנשים פרגמטים, בדצמבר 1882 עולים מרומניה כבר הקימו זכרון יעקב וראש פינה, הוסיף דוד סרנגה, בביקורו בבית הכנסת בפוקצאני, שנבנה ב-1859, וששופץ לאחרונה.
השגריר ביקר גם בעיר מויינשטי שבצפון מזרח רומניה, ממנה הגיעו ראשוני העולים מרומניה, אלה שהקימו את ראש פינה. היה מרגש לבקר בבית הקברות, שבו אבן הזיכרון העתיקה ביותר היא משנת 1686. ראשוני היהודים הגיעו לעיר בסביבות 1650, ובשנת 1907 היוו היהודים יותר מ-50% מתושבי העיר, אמר דוד סרנגה. בשנת 2022 נציין את יום השנה ה-140 לעלייה הראשונה, ושגריר סרנגה וראש עיריית מוינשטי ולנטין ויירו דנו כיצד לציין יחד את האירוע החשוב הזה.
בקונגרס פוקשאני השתתפו 56 צירים שיצגו 33 ארגונים ציוניים מקומיים, בהם היו חברים כ-70,000 פעילים יהודים, שליש מיהודי רומניה נכון ל1881. נשיא הקונגרס היה סמואל פינלס מגלצי, ומזכיר הקונגרס היה דוד רינצלר. זה היה כאן, בקונגרס בפוקצאני ששרו לראשונה את "התקווה", כיום ההמנון של מדינת ישראל. בקונגרס הגדול של פוקצאני, כפי שהוא מוכר גם, החליטו שהפתרון לבעיית היהודים ברומניה הוא הגירה לישראל והקמת יישובים חקלאיים בהם יקומו חיים יהודיים חדשים ועצמאיים, כדי להמשיך את המסורת והתרבות היהודית.
