בית כנסת בפבריק, בהנהלת עיריית טימישוארה

בית הכנסת בשכונת פבריק של טימישוארה (מערב רומניה) עבר לניהולה של עיריית טימישוארה, לתקופה של 49 שנים, אשר בשלב הראשון תשמר אותו, לאחר מכן תתקן אותו ותחזיר אותו למעגל התיירות והתרבות, בהיותו אחד ממקומות הפולחן היהודיים היפים בארץ. לאחר השיפוץ יתפקד כאן גם מרכז רב תרבותי.

ראש העיר דומיניק פריץ ההציר כי הקשר בין הקהילה היהודית לעיר טימישוארה זוכה לאישרור מחדש וחיזוק, בתקופה שבה הקהילה היהודית ברחבי העולם מותקפת. דומיניק פריץ גם שלח מסר של סולידריות של טימישוארה עם יהודי רומניה, ישראל והעולם כולו. העירייה לוקחת לידיה את ניהול בית הכנסת במצב רעועה, ומתחייבת לשקם אותו כדי להחזיר אותו לקהילה וזאת כאות הכרה כלפי הקהילה היהודית. הקהילה בנתה, תרתי משמע, יחד עם קבוצות אתניות רבות אחרות, את טימישוארה שאנו נהנים ממנה כיום, ועכשיו תורנו, כעיר, לסייע בהצלת מורשת משותפת בזמנים אלו, כאשר בכל העולם הקהילה היהודית מותקפת. במובן הזה, אני אומר בצורה ברורה מאוד שטימישוארה עומדת עם היהודים, לא רק מטימישוארה, אלא מכל העולם ואלה מישראל. האחריות היא לא רק לבניין יפה, אלא גם לערכים המשותפים שלנו, לסובלנות וליחס נחרץ נגד אנטישמיות ובעד דו קיום שליו, אמר ראש עיריית טימישוארה.

נשיא הקהילה היהודית ברומניה, חבר הפרלמנט סילביו וקסלר, ציין כי למרות שהוא נותר מקום פולחן יהודי מבחינה מוסרית, בית הכנסת יהיה מוקדש למרכז רב תרבותי שכל הקהילה המקומית בטימישוארה תוכל ליהנות ממנו. אולי זה לא מקרי שהרגע הזה, גם אם הוא היה מתוכנן זמן רב, מתרחש באחת התקופות האפלות ביותר שעובר על העם היהודי ברחבי העולם מאז השואה. זאת לא השוואה מוגזמת כיוון שבשבועות האחרונים בישראל, הפיגועים המופנים נגד אוכלוסייה אזרחית הם הרגע האפל ביותר עבור העם היהודי מאז השואה. גם ביום האפל ביותר ובלילה האפל ביותר, חייב להיות רגע של תקווה, הוסיף וקסלר. בתקופה שבה קהילות יהודיות ברחבי אירופה נמצאות כמעט במצור, ברומניה, בטימישוארה, בית כנסת שנראה אבוד ונשכח חוזר לחיים. זה הסמל הכי טוב שיכול להיות לעיר המאוד מיוחדת הזאת כרגע, ועבורנו, עבור הקהילות היהודיות באשר הן, זה מקור לגאווה, הדגיש סילביו וקסלר.

בית הכנסת בפבריק נבנה בין השנים 1897-1899 בסגנון אקלקטי, עם אלמנטים ניאו-מוריים, גותיים ואיטלקיים ניאו-רנסאנסים. הקהילה היהודית בנתה 3 בתי כנסת בטימישוארה, צטטה ב 1864, פבריק ב- 1899 וגוזפין ב- 1910. יהודים רבים עזבו לישראל, וצמצום הקהילה הוביל לירידה באפשרויות הכספיות לתחזק את מקומות התפילה, שהידרדרו. באביב האחרון נשמע שוב קול השופר בבית הכנסת צטטה בטימישוארה, שנפתח מחדש לשירותי דת ואירועי תרבות, לאחר כמעט 4 עשורים כתוצאה מירידה באוכלוסייה היהודית בעיר.