בעקבותיו של ברנקושי, במחוז גורז'
בשנת 2024, אונסק"ו כלל ברשימת המורשת האוניברסלית את האנסמבל הפיסולי "דרך הגיבורים" (Calea eroilor), מהעיר טרגו ז'יו (Târgu Jiu), פרי יצירתו של קונסטנטין ברנקושי (Constantin Brâncuși).
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון) ו Daniel Onea, 30.10.2024, 07:03
בשנת 2024, אונסק"ו כלל ברשימת המורשת האוניברסלית את האנסמבל הפיסולי "דרך הגיבורים" (Calea eroilor), מהעיר טרגו ז'יו (Târgu Jiu), פרי יצירתו של קונסטנטין ברנקושי (Constantin Brâncuși). האנסמבל כולל ארבע יצירות: שולחן הדממה (Masa Tăcerii), סמטת הכיסאות (aleea Scaunelor), שער הנשיקה (Poarta Sărului) והעמוד האינסופי (Colaan Fără Sfârșit), שהגה ובנה הפסל הרומני הדגול בתקופה 1937 – 1938. את אלו ניתן למצוא במסלול תרבותי-תיירותי שנושאו הוא: תרבות, היסטוריה, דת ואמנות מונומנטלית. המסלול נקרא "האיכר הגאון קונסטנטין ברנקושי והמורשת התרבותית של מחוז גורז' ".
למדתי מלאורה דראגו פופסקו (Laura Dragu Popescu), נשיאת האגודה המקצועית לתיירות גורז'ול, שהיעדים הכלולים במסלול הן יצירותיו של הפסל הגדול ברנקושי המוצגות באוויר הפתוח, בעיר טרגו ז'יו. לאלו מתווספים: כנסיית השליחים הקדושים פטרוס ופאולוס (Biserica Sfinții Apostoli Petru și Pavel), גיא סוהודול (Cheile Sohodolului), מוזיאון לאדריכלות עממית, שני מנזרים מפורסמים, אך גם בתי זיכרון. אם כן, נתחיל בציר ברנקושי.
"הפרשנות של אנסמבל המונומנטים הזה היא שבשולחן הדממה, הגיבור יושב בסעודה האחרונה עם משפחתו לפני הקרב. הוא צועד לאורך סמטת הכיסאות, שם הכיסאות מייצגים אנשים שאינם משתתפים במלחמה. בשער הנשיקה מתקיים החיבוק האחרון עם יקיריהם. לאחר או במהלך הקרב, נשמתו של הגיבור הולכת לאלוהים. נשמת האדם הולכת לאלוהים ועוברת דרך כנסיית השליחים הקדושים פטרוס ופאולוס. אנחנו ממשיכים, אם כן, בדרך הגיבורים עם השביל שמגיע אל עמוד האינסוף או העמוד האינסופי. זוהי הפרשנות של הציר, חלק מהיעד המסלול התרבותי-תיירותי "האיכר הגאון קונסטנטין ברנקושי והמורשת התרבותית של מחוז גורז' ". במסלול זה, אנו כוללים ביקורים בבית הזיכרון קונסטנטין ברנקושי בכפר הוביצה (Hobița), במנזר פולובראג'י (Mănăstirea Polovragi), במנזר טיסמנה (Mănăstirea Tismana), בגיא סוהודול (Cheile Sohodolului), בבית הזיכרון של מריה אפוסטול (Maria Apostol), זמרת עממית אהובה של המקום, במנזר לאיניצ'י (Mănăstirea Lainici), במוזיאון האדריכלות העממית בגורז', בקומונה קורטישוארה (Curtișoara), שם תוכלו לבקר באחוזה מבוצרת שהשתייכה למשפחת טטרסקו (Tătărescu) ואשר הובאה יחד עם בית מוגוש (Casa Mogoș) מהכפר פויאנה (Poiana), שליד העיר רובינארי (Rovinari)".
לאחר מכן, בעיר טרגו ז'יו, מבקרים בבית הזיכרון ובמאוזוליאום אקטרינה תאודורויו (Ecaterina Teodoroiu). במסלול זה עמוס תרבות, היסטוריה, דת ואמנות מונומנטלית, עם לוח זמנים מורכב, מוצג חלק יפהפה של מחוז גורז' ההיסטורי והציורי.
"זה תענוג אפילו לתייר התובעני ביותר שעוצר במחוז גורז' כדי לעבור במסלול הזה. רבים מהתיירים שביקרו בו חזרו. אותו דבר קורה בנפרד, כלומר בקבוצות קטנות ובמשפחות, אך זה קורה גם עם קבוצות שנשלחות על ידי סוכנויות נסיעות מרומניה ומחוצה לה, שבוחרות לבלות שלושה לילות וארבעה ימים בתוכנית התיירותית הזו, במחוז גורז'. אם תיירים מחו"ל בוחרים להגיע לגורז' ההיסטורי והציורי, הם יכולים לנחות בנמל התעופה של בוקרשט. ישנן אפשרויות נסיעה רבות מבוקרשט לטרגו ז'יו, מאוטובוסים רגילים, שיש להם יציאות יומיות מתחנת האוטובוסים של שכונת מיליטארי (Militari), ועד רכבות שיוצאות מבוקרשט ועוברות דרך טרגו ז'יו".
במרחק של כ־30 ק"מ מעיר המושב של המחוז, טרגו ז'יו, תוך מעבר במסלול זה, תגיעו למנזר טיסמנה, מקום מלא ברוחניות, מקום שממליצה עליו לאורה דראגו פופסקו, נשיאת האגודה המקצועית לתיירות גורז'ול.
"זו יוסדה על ידי ניקודמוס הקדוש, מהעיר טיסמנה. ליד המנזר, יש את מוזיאון הזהב, יעד היסטורי, שהוקם בסיוע הבנק המרכזי של רומניה. זוהי חזרה להיסטוריה, זה המקום שבו הוחזק בעבר האוצר הלאומי של רומניה (במהלך מלחמת העולם השנייה) בתקופה עמוסת כאב עבור העם הרומני. כמו כן, מסביב למנזר טיסמנה ישנם שבילים יפים מאוד, באורך של עד שלוש שעות הליכה. השביל הארוך ביותר הוא של שלוש שעות הליכה והולכים בו על ראש ההר המוביל למנזר הקטן צ'וקלובינה דה סוס (Cioclovina de Sus). זהו שביל ציורי שיכול להיעשות על ידי אנשים עם כושר גופני רגיל. בדרך למנזר טיסמנה, המטיילים יכולים לראות, באמצע הדרך, את בית ההנצחה של קונסטנטין ברנקושי, תושב גורז' הגדול שלנו. מנזר טיסמנה הוא סיפור הצלחה בנוף של מקומות ייחודיים ברומניה היפה. המאוהבים מבקשים לראות את זריחת הירח בטיסמנה. אומרים שהירח לעולם לא עולה יפה יותר מאשר מעל ההרים סביב היישוב טיסמנה. הגסטרונומיה בטיסמנה היא מיוחדת. כאן יש את פסטיבל הטרוטה, שתמיד מתקיים בחג הבשורה, ב־25 במרץ".
מלבד זאת, במוזיאון הממלכתי של קורטישוארה, המטיילים יכולים לראות אדריכלות עממית ייחודית לאזור. הבית העתיק ביותר שמוצג כאן נבנה לפני למעלה מ־200 שנה ומתוארך לשנת 1802. במוזיאון מוצגות גם שתי כנסיות, שאחת מהן נוסדה בשנת 1821.
"יש הרבה אלמנטים שמושכים את חובבי הבתים המסורתיים. גם סיורים נושאיים וגם הפקות מוזיקליות רבות מתקיימים כאן. בתוך המוזיאון, יש בית בשם בית גאורגה זמפיר (Casa Gheorghe Zamfir). בבית ניתן לראות חפצים שהשתייכו לגאורגה זמפיר חלילן הפאן. בתור קוריוז, בשטח המוזיאון הזה נמצא גם בית עממי עם אדריכלות מעניינת מאזור גילורט (Gilort). בפנים, ישנם פריטים אישיים של זמרים עממיים אחרים המוכרים באזורנו. אז החדש והישן מוערכים במוזיאון זה לאדריכלות עממית מסורתית במחוז גורז'. זה קרוב מאוד, בערך עשרה ק"מ מטרגו ז'יו".
במסלול התרבותי-תיירותי "האיכר הגאון קונסטנטין ברנקושי והמורשת התרבותית של מחוז גורז' " יכולים לטייל תיירים שאוהבים מקוריות בכל עונות השנה. יתרה מכך, נתונים סטטיסטיים מאשרים שמחוז גורז' מצליח מאוד מבחינת מספר מקומות הלינה. בתי מלון ובתי הארחה יתנו לכם את האפשרות לשהות ביעד בטוח בין שלושה לשבעה ימים, בעצם חלק נכבד מחופשה. ומי שמגיע פעם אחת לגורז' ההיסטורי והציורי, חוזר.
