האירוע המרכזי 28.09-04.10.2025
האירוע המרכזי 28.09-04.10.2025
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון) ו Daniela Budu, 06.10.2025, 22:47
ניקושור דן בקופנהגן
נשיא רומניה, ניקושור דן (Nicușor Dan), סבור כי איום המלטי"ם כבר אינו רק עניין הקשור לשכנות עם רוסיה, וכי "החומה נגד מלטי"ם", עליה מדברים ברמה האירופית, עשויה להיות מבצעית בתוך כמה חודשים. הנשיא, שנכח ביום חמישי בפגישת הקהילה הפוליטית האירופית בקופנהגן, שוחח עם מנהיגים אירופיים על ביטחון האזור, המלחמה ההיברידית, דיסאינפורמציה ותקיפות סייבר. בהקשר זה, ניקושור דן הציג את דוח הפרקליטות הכללית לגבי מעורבות רוסיה בבחירות לנשיאות רומניה בשנת 2024. במסגרת הפסגה, ניקושור דן נפגש גם עם ראש ממשלת שוודיה, אולף קריסטרסון (Ulf Kristersson). "רומניה ושוודיה מקיימות שיתוף פעולה דו־צדדי הדוק מאוד במסגרת הברית האירופית שלנו", כתב ראש המדינה ברשת חברתית. לדבריו, השניים שוחחו גם על האופן שבו נאט"ו יכולה לחזק את ההרתעה נגד איומים המגיעים מצד רוסיה. בנוסף, במסגרת הפסגה, הנשיא שוחח גם עם ראש ממשלת ארמניה, וציין בהקשר זה כי הפגישה הבאה של הקהילה הפוליטית האירופית תתקיים במאי 2026 במדינה זו. ביום רביעי, גם כן בקופנהגן, ניקושור דן השתתף במועצה האירופית הלא פורמלית, שהוקדשה לחיזוק יכולות ההגנה המשותפות וכן למתן סיוע נוסף לאוקראינה.
פרויקטים לרכש בצבא
בהקשר המצב הביטחוני באזור, משרד ההגנה בבוקרשט ביקש את אישור הפרלמנט לרכוש למעלה מ־200 טנקים מהדור האחרון, אשר ייוצרו ברומניה. בנוסף, עשרות כלי רכב נגזרים ומקלעים עתידים להגיע לצבא הרומני עד שנת 2040. בוקרשט תשלם בסך הכל למעלה מ־7 מיליארד דולר על מנת לחדש את הציוד הצבאי, בהקשר שבו רוסיה בוחנת ללא הפסק את יכולות הצבא של חברי נאט"ו. לפי הודעת משרד ההגנה, המטרה היא הגדלת היכולת המבצעית של הצבא, כדי שיוכל למלא הן משימות הגנה על המדינה והן התחייבויות בינלאומיות. יש לציין כי רומניה, מדינה חברה בנאט"ו ובאיחוד האירופי, חתמה בשנת 2023 על חוזה ראשון לרכישת 54 טנקים מסוג אברמס (Abrams) מארצות הברית תמורת קצת יותר ממיליארד דולר, עם מסירה מלאה בשנת 2028. רומניה, שחולקת גבול של 650 ק"מ עם אוקראינה, מארחת כיום מערכת אמריקאית נגד טילים בליסטיים וקבוצת לחימה קבועה של נאט"ו. מלטי"ם הפרו שוב ושוב את שטחה האווירי מאז שרוסיה החלה לתקוף את נמלי אוקראינה והתשתיות שמעבר לנהר הדנובה. מלבד זאת, הממשלה בבוקרשט אישרה ביום חמישי את הצעת חוק ההתנדבות הצבאית ואת הצעת חוקי ההגנה הלאומית. כך, צעירים רומנים יוכלו להשתתף בהתנדבות בתכנית הכשרה צבאית למשך 4 חודשים. הצעת החוק השנייה כוללת צעדים המפשטים את שרשרת קבלת ההחלטות בזירות מבצעיות. שני המסמכים יגיעו לפרלמנט לדיון ולאישור.
התיקון התקציבי הראשון לשנה זו
התיקון התקציבי הראשון לשנה זו אושר ביום רביעי על ידי הממשלה בבוקרשט, עם יעד גירעון גבוה יותר של 8.4% מהתוצר המקומי הגולמי, שעובד מחדש עם נציגי הנציבות האירופית. עודפי הכספים מכסים הוצאות חיוניות על קצבאות פנסיה, שכר ועזרה סוציאלית, וכן תשלום ריביות על הלוואות קודמות של המדינה, כמו גם השקעות. שר האוצר, אלכסנדרו נאזארה (Alexandru Nazare), הצהיר כי התיקון התקציבי מהווה "פשרה" סבירה, וכי בשלב זה לא מתוכננות העלאות נוספות של מסים ואגרות. בנוסף, הסביר כי המטרה הייתה לכוון את הסכומים עבור אזור ההלוואות של התוכנית הלאומית לשיקום ולחוסן (PNRR) עבור משרדי ממשלה שלא נותרו להם כספים להשקעות. בנוסף, שר האוצר הדגיש כי באמצעות אישור התיקון התקציבי לפני מועצת שרי האוצר ב־10 באוקטובר, יישלח אות חיובי מאוד, לא רק לנציבות האירופית, אלא גם לשווקים. ביום שלישי, מנהל קרן המטבע הבינלאומית יירון קליק (Jeroen Clicq), הצהיר כי רומניה נמצאת במסלול נכון בתהליך החיזוק הפיסקלי והבטיח כי הקרן תתמוך בהמשך הרפורמות שהחלה הממשלה בבוקרשט. פקיד הקרן התקבל על ידי ראש הממשלה איליה בולוז'אן (Ilie Bolojan), שהדגיש כי צעדי הצנע, אף על פי שספגו ביקורת מצד הציבור, חיוניים להבטחת יציבות פיסקלית ולהפחתת חוסר איזון ואי־שוויון חברתי.
שנת הלימודים החדשה החלה עם הפגנות
שנת הלימודים החדשה החלה ב־1 באוקטובר ברומניה עם הפגנות של סטודנטים, שהתקיימו בבוקרשט ובכמעט כל המרכזים האוניברסיטאיים במדינה, במקביל לטקסי הפתיחה. הסטודנטים מבקרים את צעדי הצנע, ובמיוחד את הקטנת קרן המלגות, אך הם אינם מרוצים גם מתנאי הלימוד. צעדים אלה מהווים, לדעתם, התקפה ישירה של ממשלת רומניה על הצרכים הבסיסיים הנדרשים להמשך המסלול החינוכי, תוך שכחת העובדה שזכות הלימוד היא זכות שמובטחת בחוקת רומניה, כך ציינה הברית הלאומית של ארגוני הסטודנטים. בנוסף, שר החינוך, דניאל דויד (Daniel David), הצהיר כי שנת 2025 היא "כנראה השנה הקשה והמסוכנת ביותר למדינה מאז המהפכה של 1989", בהקשר של המשברים הפוליטיים, הכלכליים והבינלאומיים, והדגיש כי מערכת החינוך ניצלה ממצב של קיפאון בזכות הצעדים התקציביים־פיסקליים שאומצו על ידי הממשלה. בדו"ח פעילותו, בו הוא גם משיב לביקורת הסטודנטים בנוגע למלגות, ציין דניאל דויד כי שינוי גודל המלגות לא יפגע באופן בלתי הפיך במערכת החינוך. הוא מבטיח, לאחר התגברות על המשבר הפיסקלי־תקציבי, סכומים גדולים יותר לסטודנטים ומספר סביר של מלגות לזוכי אולימפיאדות.