האירוע המרכזי 15-22.12.2018
29 שנים מהמהמכה האנטיקומוניסטית ברומניה
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 22.12.2018, 18:56
29 שנים מהמהמכה האנטיקומוניסטית ברומניה
29 שנים עברו מאז האירועים שהובילו להפיכת משטר הדיקטטורה הקומוניסטית ברומניה ושסיימו חלום בלהות שנמשך עשרות שנים. ב־17 בדצמבר 1989, בטימישוארה (מערב), נפתחה אש לעבר אלה שהעזו למחות נגד הרודן ניקולאה צאושסקו. אז נפלו, כתוצאה מהירי, קורבנותיו הראשונים של הדיכוי הקומוניסטי: 58 אנשים איבדו את חייהם וכמה מאות נפצעו. ביום שני, בטימישוארה היה יום אבל לזכר הגיבורים שמתו במהפכת דצמבר 89. הדגלים בכיכר ויקטוריה הורדו לחצי התורן וצורפו להם סרטים שחורים. בקתדרלה המטרופוליטנית נערך טקס אזכרה לגיבורים שמתו מות קדושים והונחו זרי פרחים, בו נכחו משתתפי המהפכה, בכירים מקומיים ומוזמנים. להלן דבריו של אחד ממשתתפי הטקסים:
"זוהי חובתם של כל תושבי טימישוארה לזכור את נשמותיהם הצעירות, המייחלות לחופש, לאחר לילה סוער, כאשר נערכו למעלה מ־600 מעצרים. נמשך חוסר שביעות רצונם של תושבי טימישוארה אשר יצאו לרחובות. למרבה הצער, הצבא לא הבין את המסר של תושבי טימישוארה ופתח באש בכיכר החופש." ביום חמישי בטימישוארה נחגג יום הניצחון. לפני 29 שנים, לאחר הדיכוי נגד המפגינים שהוביל למאות הרוגים ופצועים, העובדים פתחו בשביתה, ותושבי טימישוארה יצאו בהמוניהם לרחובות. הצבא נסוג לבסיסיו, וממרפסת בניין האופרה, טימישוארה הוכרזה כעיר חופשייה מקומוניזם. על מנת לציין את הרגע הזה, הושמעה צפירה ביום חמישי בצהריים, במרכז העיר. ההתקוממות התרחבה החל מה־21 בדצמבר, לבוקרשט ולערים אחרות ברומניה. לזכר אותם ימים נערכו טקסי אזכרה בבתי עלמין ואנדרטאות שהוקדשו לגיבורים אשר קיפחו את חייהם אז. מעל ל־1000 אנשים מתו וכ־שלושת אלפים נפצעו בעימותים שהתרחשו ברומניה, המדינה היחידה בגוש המזרחי, שם הפיכת המשטר נעשתה באלימות ובה מנהיגיה הקומוניסטים הוצאו להורג.
הצעת אי־אמון נגד ממשלת המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים בבוקרשט, נדחתה
הפרלמנט של רומניה דחה ביום חמישי הצעת אי־אמון שנייה נגד ממשלת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), שבראשה עומדת ויוריקה דנצילה (Viorica Dăncilă). את הצעת האי־אמון, שכותרתה הייתה: "מספיק! ממשלת דרגנאה — דנצילה, בושה לרומניה!", יזמו המפלגה הלאומית ליברלית (PNL), איגוד להציל את רומניה (USR) ומפלגת התנועה העממית (PMP). המהלך של האופוזיציה נכשל באיסוף מספר הקולות הדרוש — 233. בעד הצעת האי־אמון הצביעו רק 161 מהסנאטורים ומחברי בית הנבחרים. לטענת האופוזיציה, המשך כהונתו של הקבינט הנוכחי מהווה סכנה לאינטרסים הלאומיים ועבור יציבותה הכלכלית והפוליטית של רומניה. יוזמי הצעת האי־אמון הביעו ביקורת כלפי חוקי מערכת המשפט והאשימו את ראשת הממשלה בכך שלא עמדה בתוכנית הממשל שהתחייבה לה בתחילת כהונתה. ראשת הממלשה ויוריקה דנצילה דחתה את האשמותיהם של יוזמי הצעת האי־אמון. לטענתה הנתונים שהוצגו אינם מבוססים, ונוסח המסמך הוא בלתי מהימן.
"הנכם מוכיחים שוב כי אינכם מסוגלים לכבד אף אחד, כי רק השינאה מנחה את פעולותיכם. אני מספיק חזקה כדי להמשיך הלאה." ממחנה האופוזיציה, רלוקה טורקן (Raluca Turcan), מנהיגת חברי הפרלמנט הליברלים, מסרה בתורה:
"במקום ראש ממשלה בלתי כשיר וצייתן יכל להיות לנו ראש ממשלה אחראי ומסור ואשר יעביר לדור הצעיר את המסר כי כדאי ללמוד במדינה הזאת אם ברצונך להימנות בין חברי האליטה של החברה."
חוק הפנסיה אומץ על ידי חברי הפרלמנט ברומניה
בית הנבחרים בבוקרשט, הפועל כגוף לקבלת החלטות, אישר את חוק הפנסיה ביום רביעי, לאחר שחברי בית הנבחרים אימצו, במליאה ביום שלישי, תיקון לחוק שהוצע על ידי האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR). התיקון, אשר נדחה לראשונה על ידי ועדת העבודה, קובע כי בעלי מוגבלויות קשות יוכלו לצאת לגמלאות בתום שליש מתקופת ההפרשה המלאה לפנסיה. החוק קובע עוד, בין היתר, כי אדם יוכל ליהנות מפנסיה ומביטוח סוציאלי אך ורק במידה והשלים תקופת הפרשה מינימלית של 15 שנים. ביטול חוסר השיוויון בין מי שהפריש באותה המידה, הקניית הזכאות הגבוהה ביותר עבור שאירים והזכות לפרישה לגמלאות שש שנים מוקדם יותר עבור אימהות עם שלושה ילדים או יותר, נמנים בין החידושים שהביא החוק המדובר, הדגישה חברת המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) אולגוצה ואסילסקו (Olguța Vasilescu). זו, אשר יזמה את הצעת החוק, כאשר כיהנה כשרת העבודה, ציינה כי בעקבות הגידול בשלושה שלבים, שווי נקודת הפנסיה יגיע ב־2020 ל־1,775 ליי (כ־400 אירו).
הקנצלר האוסטרי סבסטיאן קורץ, בביקור רשמי בבוקרשט
נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, קיבל ביום שישי בבוקרשט, את פניו של הקנצלר האוסטרי סבסטיאן קורץ, שמדינתו מכהנת כעת בסבב הנשיאות של מועצת האיחוד האירופי. הקנצלר מווינה מסר באופן סמלי את נשיאות מועצת האיחוד האירופי לרומניה החל מה־1 בינואר 2019. השניים התייחסו לנושאים בעלי עדיפות באגנדה האירופית, כגון הדיון על עתידו של האיחוד האירופי, התקציב העתידי של האיחוד לאחר 2020, תהליך נסיגתה של בריטניה מהאיחוד האירופי והבחירות לפרלמנט האירופי. ביום רביעי, בפגישה עם שגרירי מדינות האיחוד האירופי בבוקרשט, הנשיא קלאוס יוהאניס מסר כי יעדה של רומניה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי הוא להתחיל בהקדם האפשרי את המשא ומתן בנוגע ליחסים העתידיים בין האיחוד האירופי לבריטניה, במידה והסכם הנסיגה יאושר על ידי הפרלמנט בלונדון ועל ידי הפרלמנט האירופי. בנוסף, הנשיא מסר כי רומניה תומכת באיחוד חזק יותר, קרוב יותר לאזרחיו האירופיים ובעל יכולת לספק להם ביטחון ושגשוג.
