האירוע המרכזי 31.05-06.06.2026
האירוע המרכזי 31.05-06.06.2026
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון) ו Roxana Vasile, 09.06.2026, 23:17
"עשן לבן" בארמון הנשיאות
חודש לאחר הדחת הממשלה בראשות הליברלי איליה בולוז'אן (Ilie Bolojan), נשיא רומניה, ניקושור דן (Nicușor Dan), הודיע ביום חמישי בערב כי מינה את אאוג'ן טומאק (Eugen Tomac) לתפקיד ראש הממשלה, והסביר כי בחר בו משום שמדובר באדם עצמאי מהמפלגות המיוצגות בפרלמנט, אך בעל ניסיון פוליטי. אאוג'ן טומאק, בן 44, נולד בשטחה של אוקראינה של ימינו, והוא המועמד הראשון לראשות הממשלה שנולד מחוץ לגבולות המדינה. הוא הגיע לרומניה בגיל 17 לצורך לימודים, והתמחה כהיסטוריון. טומאק זכה לתמיכתו הפוליטית של נשיא המדינה לשעבר טראיאן בססקו (Traian Băsescu), ובמשך שנים עמד בראש מפלגת התנועה העממית (PMP), שלא הצליחה להיכנס לפרלמנט בבחירות האחרונות. הוא התפטר מתפקידו כיו"ר המפלגה לפני מינויו לתפקיד ראש הממשלה, כדי להפוך לעצמאי מבחינה פוליטית. אאוג'ן טומאק, המשמש כיועץ כבוד של ראש המדינה הנוכחי וכחבר הפרלמנט האירופי, קיבל עשרה ימים להצגת תוכנית ממשל והרכב הקבינט, שלדבריו יהיה קבינט מקצועי ולא פוליטי. נזכיר כי ב־5 במאי הודחה ממשלתו של איליה בולוז'אן על ידי הפרלמנט באמצעות הצעת אי־אמון, לאחר שהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD) – שהייתה עד אז חלק מהממשלה לצד המפלגה הלאומית־ליברלית(PNL) , האיחוד להצלת רומניה (USR) והאיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR) – נסוגה מתמיכתה בראש הממשלה הליברלי. הסוציאל־דמוקרטים התנו את הישארותם בשלטון בעזיבתו של ראש הממשלה, אולם סירובו לעזוב את תפקידו כראש הממשלה הוביל לשינוי בהרכב קואליציית השלטון, עם פרישת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD) מהממשלה. המפלגה חברה לאופוזיציה הלאומנית המיוצגת על ידי הברית לאיחוד הרומנים(AUR) , ובכך הפילה בפרלמנט את ממשלת בולוז'אן. בדיונים הבלתי־רשמיים והרשמיים שנערכו עם ראש המדינה במטרה למצוא פתרון למשבר הפוליטי שנוצר, אף אחת מהמפלגות שהרכיבו עד אז את הקואליציה לא הייתה מוכנה להמשיך לשתף פעולה במתכונת הישנה – היחידה שהייתה יכולה להבטיח לממשלה רוב נוח בפרלמנט. לפיכך, הנשיא ניקושור דן הצהיר כי בחר בראש ממשלה עצמאי ממפלגות, בדמותו של אאוג'ן טומאק, כפתרון היחיד ליציאה מהמשבר.
חוק השכר האחיד מעורר התנגדות חריפה
בינתיים נמשכו במשרד העבודה בבוקרשט הדיונים בנושא חוק השכר האחיד החדש לעובדי המגזר הציבורי. הפרלמנט בבוקרשט אמור לאשר את החוק עד סוף חודש אוגוסט. מדובר באבן דרך מחייבת במסגרת התוכנית הלאומית לההתאוששות ולחוסן (PNNR), אשר העמידה בה חיונית על מנת שרומניה לא תאבד מימון בהיקף של כ־800 מיליון אירו. עם זאת, טיוטת החוק מעוררת חוסר שביעות רצון עמוק. לאחר כמעט שנה של צעדי צנע ממשלתיים והתמודדות עם שיעור האינפלציה הגבוה ביותר באיחוד האירופי, תושבי רומניה חוששים כי עם כניסת החוק לתוקף, רמת החיים תרד עוד יותר. נציגי איגודים מקצועיים ממערכת החינוך, מערכת הבריאות, הצבא, עובדי רשות המיסים, מערכת המשפט, המשטרה ואנשי מקצוע ממגזר התרבות מתנגדים לחוק. הם מותחים ביקורת על הקריטריונים והמקדמים שנקבעו לחישוב השכר, וטוענים כי מדרגי השכר שנקבעו אינם מאוזנים כלל. חוק השכר האחיד אמור להיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2027.
דו"ח כלכלי של הנציבות האירופית
הנציבות האירופית בבריסל קבעה בדו"ח שפורסם ביום רביעי כי רומניה, בדומה למדינות נוספות החברות באיחוד האירופי, נקטה צעדים יעילים לתיקון הגירעון המופרז, וכי היא נמצאת במסלול חיובי לצמצום חוסר האיזונים הכלכליים. עם זאת, היא טרם חלפה על פני השלב הקריטי ועל כן עליה לשמור על קצב הרפורמות. לרומניה עדיין יש הגירעון הגבוה ביותר באיחוד האירופי, אף כי בתוך שנה הצליחה לצמצמו ב־1.4 אחוזים. בסוף שנת 2026 הגירעון צפוי לעמוד על 6.2%. בנוסף, רומניה היא המדינה היחידה באיחוד הסובלת מחוסר איזונים מאקרו־כלכליים מופרזים, והיא גם בעלת שיעור הגבייה הנמוך ביותר של מע"מ, מס חברות ומס הכנסה על יחידים. התוכנית הלאומית לההתאוששות ולחוסן (PNNR) נחשבת לחיונית למסלול ההתפתחות של רומניה, הן בזכות הכספים שהיא מושכת וההשקעות המתבצעות במסגרתה, והן בזכות הרפורמות המקודמות באמצעותה. הנציבות האירופית מצביעה גם על הסיכונים הנובעים מחוסר היציבות הפוליטית ברומניה, ומדגישה כי כל ממשלה שתקום חייבת להמשיך במדיניות האיזון הכלכלי.
רכש במסגרת תוכנית SAFE
הממשלה הזמנית בבוקרשט פרסמה השבוע את הרשימה המפורטת של חוזי הרכש במסגרת תוכנית SAFE של האיחוד האירופי, שנועדה לחזק את תעשיית הביטחון, ואשר במסגרתה צפויה רומניה ליהנות מכמעט 17 מיליארד אירו. הכספים מיועדים לרכש ציוד צבאי ולהשקעות בתשתיות. עד כה רומניה חתמה על חוזים לרכישת יותר מ־200 כלי לחימה לחיל הרגלים, ארבע ספינות – שתיים לפטרול ימי ושתיים למשימות של צוללנים, 11 מערכות הגנה אווירית, 34 מערכות רחפנים צבאיים, 934 טילי קרקע-אוויר מסוג מיסטרל לטווח קצר מאוד ושישה מסוקים להובלת חיילים וציוד צבאי. הממשלה הודיעה גם כי בתקופה הקרובה רומניה תחתום על חוזי רכש במסגרת שותפויות עם מדינות אירופיות, למשל עם צרפת. ייחתם חוזה לרכישת 12 מסוקים המיועדים למשימות ארוכות טווח, בעלי יכולת נשיאה גבוהה ויכולת פעולה בתנאים קשים. כמו כן, מול צרפת ייחתם חוזה לרכישת 12 מכ"מים מסוג gap-filler.
רומניה מתקרבת ל־OECD
שרת החוץ הזמנית, אואנה צויו (Oana Țoiu), השתתפה השבוע בישיבת מועצת השרים של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) שבה נכחו מקביליה מהמדינות החברות והשותפות. רומניה נמצאת בשלב מתקדם מאוד של תהליך החבירה ל־OECD, ארגון הכולל 38 מדינות מכל היבשות, בעלות כלכלות מפותחות וצומחות, שמטרתו לקדם מדיניות טובה יותר למען חיים טובים יותר. במסגרת המשא ומתן לחבירה, שהחל בשנת 2022, רומניה השלימה 24 מתוך 25 פרקי המו"מ. לאחר השלמת הפרק האחרון, העוסק במסחר, רומניה תתקבל כחברה מלאה בארגון ה־OECD.
