מאיר דיזנגוף יהודי רומני שהיה מייסד תל אביב וראש העיר הראשון שלה – חלק שני ואחרון

מאיר דיזנגוף יהודי רומני שהיה מייסד תל אביב וראש העיר הראשון שלה – חלק שני ואחרון

Marian Marom (מריאן מרום), 29.07.2026, 11:14

בשנת 1921 הצליח דיזנגוף לשכנע את הנציב העליון של המנדט הבריטי להעניק לתל אביב מעמד מוניציפלי נפרד מיפו במסגרת פקודת המועצות המקומיות שנחקקה באותה העת. מאיר דיזנגוף פעל להקמת משטרת תל אביב כמשטרה עירונית ובתי משפט עירוניים. בשנת 1925 מאיר דיזנגוף הזמין את מתכנן הערים הסקוטי, פטריק גדס (Geddes ) , להכין תוכנית אב לעיר תל אביב. התכנית שנודעה בשם תוכנית גדס התייחסה ברובה לשטחים שטרם נבנו עד אותה עת.

בדצמבר 1925 התפטר מאיר דיזנגוף מהנהלת העיר תל אביב, לאחר שמועצת העירייה סירבה לאשר תשלומי הורים בבתי הספר העירוניים. הוא הוחלף על ידי דוד בלוך-בלומנפלד, ששימש בתחילה כממלא מקום, ולאחר הבחירות שנערכו בסוף 1926 נבחר כראש העיר.

בסוף 1926 מונה דיזנגוף כראש המחלקה למסחר ותעשייה בהנהלה הציונית. אלה היו ימי המשבר הכלכלי העמוק שלאחר העלייה הרביעית, ולא היה אפשר להוציא לפועל את תוכניותיו לתיעוש ופיתוח. בקיץ 1927 בקונגרס הציוני העולמי החמישה עשר נבחרה הנהלה חדשה ודיזנגוף לא נמנה עמה.

במאי 1927 נערכו בחירות לעיריית יפו. לפי חוקת המנדט הבריטי נמנו על בעלי זכות בחירה גם יהודים שהתגוררו ביפו או שהיו להם עסקים שם. לדיזנגוף היה עסק של יצוא ויבוא ביפו והוא הציג את מועמדותו למועצת העיר. הוא נבחר לסגן ראש העיר ולחבר בוועדה לתיכנון העיר. בראשית 1928, כשראש עיר יפו הערבי עאסם א-סעיד יצא לחופשה ממושכת, מונה מאיר דיזנגוף כממלא מקום ראש העיר יפו.

בדצמבר 1928 נערכו בחירות למועצת העיר תל אביב ומאיר דיזנגוף נבחר שוב לעמוד בראש מועצת העיר. כראש עיר שאהב את עירו וטיפח אותה, פעל נמרצות לפיתוח העיר, עודד בנייה מואצת, והגיע להסכמים עם שכונות סמוכות לסיפוחן לתל אביב. מדי יום היה עובר ברחובות העיר כשהוא רכוב על סוסתו, לבדוק שהכול מתנהל כשורה. הוא גם הקפיד לעודד שמחת חיים בעיר ונהג לרכוב על סוסתו בראש העדלאידע בכל חג פורים. מאיר דיזנגוף הצליח לשכנע אישי רוח, כדוגמת הסופרים חיים נחמן ביאליק ואחד העם, להתיישב בעיר, וכך תרם לדימויה של תל אביב כמרכז תרבותי.

מאיר דיזנגוף ורעיותו צינה התגוררו בבית שבנייתו הראשונית, בשדרות רוטשילד הסתיימה ב-1910. המבנה תוכנן כבית קומה אחת מקורה ברעפים. בשלהי שנות ה-20 התווספה לבניין קומה שנייה שעוצבה בסגנון אקלקטי-מזרחי על ידי האדריכל דב הרשקוביץ. בשנת 1930 לאחר פטירתה של אשתו צינה, תרם מאיר דיזנגוף את הבית בשדרות רוטשילד 16 לרווחת הציבור כדי שישמש כמוזיאון תל אביב לאמנות והשפיע על אמנים רבים לתרום את עבודותיהם לטובת המוזיאון ואף רכש בעצמו כ-240 יצירות. הוא המשיך להתגורר בקומה העליונה של הבית. כשהחליט דוד בן-גוריון על הכרזת מדינת ישראל, ב-14 למאי 1948, נבחר המבנה כמתאים ביותר לארח את מועצת העם לטקס החגיגי.

מאיר דיזנגוף שימש כנשיא כבוד באגודות רבות בתל אביב. החשובה שבהן היא אגודת "יריד המזרח", אותה ייסד בשנת 1932. בתחילה הוקם היריד בדרום העיר, ולאחר הצלחתו הקימו מבנים קבועים שישמשו את היריד בצפון העיר. בשנת 1934 הוחלט על יריד בינלאומי גדול ויריד נוסף כעבור שנתיים. מאיר דיזנגוף היה בין מייסדי בנק אשראי, נשא בתואר יושב ראש כבוד ופעילות הבנק התנהלה במשך תקופה מביתו הפרטי. אחד מעיסוקיו החשובים והמכובדים היה כהונתו כקונסול בלגיה, בתפקיד זה אירח בתל אביב ב-1933 את אלברט הראשון, מלך הבלגים וקרא על שמו את כיכר המלך אלברט.

בשנת 1936 כאשר פרץ המרד הערבי הגדול, סגרו הערבים את נמל יפו מתוך כוונה לשתק את התפתחות היישוב היהודי בארץ. מאיר דיזנגוף קיבל רשות לפתיחת נמל בעיר תל אביב, ולפני מותו הספיק לחנוך את המזח הראשון בנמל זה. דיזנגוף נפטר בסתיו של שנת1936 בתאריך 23 לספטמבר בגיל 75. עוד בחייו נחשב כ"אבי העיר". מאיר דיזנגוף פעל ליצירת הדימוי של תל אביב כעיר העברית הראשונה בין השאר על ידי טיפוח השפה העברית, כאשר בתי מסחר חויבו לכתוב את השלטים בעברית. דיזנגוף טיפח קשרים קרובים עם השלטונות גם העות'מאנים וגם עם שלטונות המנדט הבריטי, וגם עם ראשי עיריית יפו. הודות לקשרים אלה הצליח דיזנגוף לפתח את העיר ולהרחיב את גבולותיה.

כאן הנני מסיים את הפרק השני ואחרון על מאיר דיזנגוף.