מורשת יהודית ברומניה 03.04.2022 – ז'אן אנצ'ל (3)
ז'אן אנצ'ל היסטוריון רומני-יהודי-ישראלי – חלק שלישי ואחרון
Marian Marom (מריאן מרום), 03.04.2022, 22:02
פעילותו הברוכה של ד"ר זאן אנצל להעמקת המחקר על שואת יהודי רומניה לא הצטמצמה בפרסום ספרים בלבד. בנוסף ד"ר זאן אנצל פירסם מאמרי מחקר בכתבי עת מדעיים בישראל, באנגליה, בגרמניה ובארה"ב ונשא הרצאות באוניברסיטאות בעולם ובכנסים מדעיים.
אצטט כאן את דברי ד"ר זאן אנצל מראיון שהעניק לתקשורת הרומנית בעידן הפוסט קומוניסטי:
"לדעתי, כשמדברים על מבצעי השואה, מדברים על הנאצים ועוזריהם. רומניה לא נכנסת לקטגוריה של נאצים ועוזריהם. מבחינת השלטון הפנימי רומניה הייתה ריבונית. היא לבד החליטה מה לעשות עם היהודים שתחת שליטתה. כמובן שאי אפשר לדבר על רומניה מחוץ לאירופה בשליטה הנאצית, אבל לא מדובר למשל באוקראינים, שלא הייתה להם מדינה, ואפילו לא בליטאים, לטבים או אסטונים, שהיו להם תנועות פשיסטיות מקומיות ששיתפו פעולה עם הנאצים. ברומניה, השלטון החליט לשתף פעולה עם הנאצים בכוונה להשמיד את היהודים. היה לפי חישובים של תועלת מדינית ואישית של ראשי השלטון. ברומניה המעבר לשיתוף עם גרמניה היה פתאומי. עד סוף יוני 1941 רומניה הייתה באופן תיאורטי בת ברית של בריטניה וצרפת. מפלתה של צרפת והתפשטות של גרמניה למזרח אירופה הביאו את רומניה להצטרף לכוחות הציר ולשנות מקצה לקצה את מדיניות החוץ שלה. אבל כשמדובר ביהודים, רומניה לא הושפעה מהאידיאולוגיה הנאצית אלא מאידיאולוגיה אנטישמית פשיסטית מקומית, שהייתה מאד חזקה בשנות העשרים והשלושים. צריך להדגיש שיהודי רומניה היו האחרונים שקיבלו זכויות אזרח, שהוענקו ב — 1923 . יהודי צרפת קיבלו אזרחות מיד לאחר המהפכה הצרפתית, ב — 1790 בערך, יהודי גרמניה ב- 1860 ויהודי אוסטרו-הונגריה ב — 1866. רוב יהודי רומניה לא קיבלו זכויות אזרח עד תום מלחמת העולם הראשונה, וגם אז נערך על כך מאבק גדול. ניתן לדבר על כ — 15 שנים של זכויות אזרח מלאות, מ 1923 ועד 1938 , כאשר הממשלה הפשיסטית-אנטישמית הראשונה ברומניה של גוגה-קוזה, שללה למעשה חלק גדול מזכויות היהודים.
ללא ספק גולת הכותרת של פעילותו של ד"ר זאן אנצל הייתה השתתפותו בוועדת החקירה לבירור מעורבות בשואה של גורמי שלטון ברומניה. הדברים התגלגלו כך שבתחילה הייתה התבטאותו של נשיא רומניה יון אילייסקו בראיון לעיתון הארץ הישראלי, כי "השואה לא הייתה ייחודית ליהודים. באותו אופן מתו גם רבים אחרים". בעקבות ההתבטאות זאת וסידרה של התבטאויות חמורות של שרים בממשלת רומניה כי בגבולות המדינה הרומנית בימי מלחמת העולם השניה לא התרחשה שואה בסופו של דבר הוקמה הוועדה באוקטובר 2003.
בכתב המינוי של הוועדה שהוקמה עי נשיא רומניה נכתב כי הוועדה תחקור את ההיסטוריה של השואה ברומניה במטרה לבסס את העובדות ההיסטוריות ולפרסם אותן ברומניה ומחוץ לגבולותיה. בראש הוועדה עמד חתן פרס נובל הפרופ אלי ויזל יליד רומניה בעצמו. בוועדה חברים היסטוריונים ואנשי ציבור מישראל, ארה"ב, רומניה, גרמניה וצרפת. הנציגים מישראל בוועדה היו ד"ר זאן אנצל, פרופ טוביה פרילינג, ד"ר לאון וולוביץ, ד"ר רפאל ואגו וד"ר מיכאל שפיר. הוועדה התבססה על מסמכי ארכיונים שנמצאים ברומניה, מולדובה, אוקראינה, צרפת, גרמניה, ישראל, רוסיה ,ארה"ב ועוד. בכתב המנוי של הוועדה נכתב שהוועדה תזכה לעצמאות מחקרית ותעבוד עפ קריטריונים של מחקר מדעי אקדמי, ממשלת רומניה מתחייבת לאמץ את דו"ח הוועדה ומסקנותיה, ממשלת רומניה מתחייבת לפתוח את כל הארכיונים ולספק כל מסמך שנחוץ לעבודת החקירה של הוועדה.
"אני משבח את נשיא רומניה על החלטתו האמיצה להתמודד עם עברה של רומניה. זהו צעד הכרחי בתהליך של בניית חברה דמוקרטית ברומניה וצעד חיוני בחיזוק מערכת היחסים של קהילת יוצאי רומניה בישראל ובעולם עם רומניה.", אמר ד"ר זאן אנצל והוסיף כי "העובדה שפרופ אלי ויזל ניאות לעמוד בראש הוועדה נותנת לה משקל מיוחד ומשמעות היסטורית".
חברי הוועדה ד"ר רפי ואגו וד"ר טוביה פרילינג אמרו כי דר אנצל היה הרוח החיה של הוועדה, ולפי פרילינג העובדה שרומניה היום מתמודדת עם עברה הוא ניצחון אישי של אנצל.
ב-30 לאפריל 2008 ד"ר זאן אנצל הלך לעולמו בעקבות מחלה קשה בגיל 67. הוא הותיר אחריו את אישתו סוזנה והצאצאים איילת, צבי ויעל
.
