מורשת יהודית ברומניה 10.05.2020 – סיפור על בית החולים "קאריטס"
באמצע מאה ה-19 לאחר איחוד הנסיכויות הרומניות מולדובה ו-ואלכיה הגיעו לבוקרשט אלפי יהודים שהתיישבו בשכונה היהודית שבין Calea Văcărești, Calea Călărași ו-Calea Dudești.
Marian Marom (מריאן מרום), 09.05.2020, 16:23
באמצע מאה ה-19 לאחר איחוד הנסיכויות הרומניות מולדובה ו-ואלכיה הגיעו לבוקרשט אלפי יהודים שהתיישבו בשכונה היהודית שבין Calea Văcărești, Calea Călărași ו-Calea Dudești.
בשנת 1880 הוקם בשכונה היהודית בית מחסה לעניים בשם "קאריטס" שכלל מקום ל-60 איש ואוכלס, בלי הבדל דת או לאום, ע"י נשים וילדים נזקקים . בשנת 1891 ביוזמת הרופא היהודי מקס שאכמן (Max Schachman) יליד בוקרשט, הפך בית המחסה למרפאה שנועדה לכל מקצועות הרפואה. דוקטור מקס שאכמן בצעירותו השתתף במלחמת העצמאות של רומניה ב-1877 ולאחר לימודי הרפואה בפריז כאשר שב לרומניה ב-1887 אושרה בקשתו לאזרחות רומנית. יוקרתו איפשרה לו לקבל מימון להוספת 80 מיטות אישפוז למוסד הקיים ולקרוא לו בית החולים "קאריטס". כרופא צבאי השתתף דוקטור שאכמן גם במלחמות הבלקן ובמלחמת העולם הראשונה והגיע לדרגת קולונל. בימי מלחמת העולם הראשונה בשנים 1916–1918 הפך המוסד לבית חולים צבאי תחת חסות הנסיכה מריה. דוקטור שאכמן ימשיך עד סוף חייו להיות רופא כאן.
לאחר המלחמה ד"ר סיגיסמונד קוהל (Sigismund Kohl) רופא נשים יהודי, ניגש ליו"ר הקהילה היהודית ברומניה וילהלם פילדרמן עם בקשה לקנות מגרש לבית החולים ע"מ להקים מחלקת יולדות ומרפאת נשים. למימון בניית בית היולדות דאגה הקהילה היהודית והחברה "Noua Maternitate" שהוקמה על יד ד"ר קוהל ועל ידי תרזה באלי ממשפחה היהודית באלי אשר עליה דיברתי בשבוע שעבר. הבניין החדש נחנך ביוני 1933 בנוכחות המלך קרול השני. הבניין החדש של בית החולים כלל שתי קומות ו-150 מיטות, במחלקות לרפואה פנימית, יולדות וכירורגיה. בגלל מיקומו וגישתו נודע בית החולים קאריטס כ"בית החולים של העניים" שבו קיבלו טיפול כל תושבי העיר ללא הבדלי מוצא. לפי ההסכם בין החברה "Noua Maternitate" והקהילה היהודית, פציאנטים חסרי אמצעים קיבלו טיפול חינם.
בשנים 1936–1940 מיוזמת רופא הילדים היהודי ד"ר מרקו קאזאל נבנה לבית החולים ביתן חדש בן ארבע קומות. בימי מלחמת העולם השנייה שוב שימש בית החולים כבית חולים צבאי. לפי חוקי הגזע של משטר אנטונסקו נסגרו שערי בתי הספר והאוניברסיטאות הציבוריות בפני היהודים. לרופאים היהודים נאסר לטפל בלא יהודים ונאסר להם לעבוד במוסדות בריאות ציבוריים.
במרץ 1941 אישרו השלטונות לימודי רפואה ליהודים רק בבית החולים "קאריטס". מיוזמתו של המרצה ד"ר מרקו קאזאל התחילו לימודי רפואה ליהודים בכל המקצועות שהיו כלולים בפקולטות לרפואה. בסגל בית הספר שנודע כ"בית הספר של קאריטס" או "בית הספר קאזאל" השתתפו מרצים בכירים כמו בלומנטל, פופר, רדוביץ, בירמן ,גולדנברג-ביילר, זאגר, טייטל, ורופאים בכירים אדלרסברג, אשכנזי, סיגיסמונד קוהל, אליאס, גוטליב, רוזנטל, ויזנר ועוד. למדו בקורסים אלה 50 סטודנטים, שסולקו מבתי הספר לרפואה בבוקרשט, יאשי וקלוז. בית הספר קיבל תמיכה מבכירי הרפואה הרומנית, כמו הפרופסורים לופו, קונסטנטין פארחון, שטפאן ניקולאו ועוד. חלק מחברי הסגל של בית הספר זכו אחרי נפילת אנטונסקו באוגוסט 1944 להתקבל כפרופסורים ומרצים בפקולטה לרפואה בבוקרשט.
בשנת 1948 הלאים המשטר הקומוניסטי את בית החולים, אבל העניק לו מעמד של בית חולים אוניברסיטאי. בביתן האחרון שנבנה בשנות ה-70 נפתחה הקליניקה למחלות ריאה בהנהגת הפרופסור מקסימיליאן פופר. החל משנות ה-50 פעלו בבית החולים ארבע קליניקות, שלוש מהן מסונפות לאוניברסיטה לרפואה ולרוקחות בבוקרשט.
בשנות ה-70 בבית החולים קאריטס היו 700 מיטות והוא המשיך לשרת אוכלוסייה גדולה וענייה. בבית החולים היו נולדים כ-2,500 ילדים בשנה והיו מתאשפזים כ-20,000 אנשים. בשנות ה-80 בית החולים נועד להריסה במסגרת התוכנית לבניית שדרה של הזוג צאושסקו. מנהל בית החולים, פרופ קארפ, הצליח ללהציל אותו מהריסה.
אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי, בשנת 1999 בהתאם לצו להשבת רכושן של קהילות אתניות ודתיות ברומניה עמדה הממשלה הרומנית להחזיר את בית החולים לבעליו הקודמים, הקהילה היהודית. הנהלת בית החולים ערערה על ההחלטה. כאשר בשנת 2004 נפטר יושב ראש הפדרצייה של הקהילות היהודיות ומיקרוביולוג יהודי רומני הנודע פרופ ניקולאיה קאזאל, בנו של מרקו קאזאל, בית החולים קיבל את שמו.
באותה שנה, 2004, כאשר החליטה ממשלת רומניה כי ניתן להחזיר גם מוסדות ציבוריים בית החולים הועבר לידי "קרן קאריטאטיה" שהוקם על ידי הקהילה היהודית. בו זמנית נחתם חוזה השכרה של בית החולים לעיריית בוקרשט. בשנת 2007 התחילו לעזוב ראשי הקליניקות השונות לבתי חולים אחרים ובשנת 2011 פונה בית היולדות הגדול. רוב בית החולים כעת הוא דיור מוגן לקשישים על שם ניקולאיה קאזאל.
