מורשת יהודית ברומניה 21.04.2024
"מקפורה" (Mefküre) אוניית מעפילים יהודים שהפליגה מרומניה באוגוסט 1944 – חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 23.04.2024, 15:20
שלוש ספינות טורקיות עם נוסעים שהם מעפילים יהודים יצאו מנמל הרומני קונסטנצה, עם צוותים טורקים, אבל הפליגו עם דגל הצלב האדום הבינלאומי. הספינות הללו לא יכלו להפליג עם דגל טורקיה, כיוון שטורקיה הניטרלית במלחמת העולם השניה עד אמצע 1944 נכנסה למלחמה בצד של מעצמות הברית נגד גרמניה הנאצית ובעלות בריתה שביניהן גם רומניה. שלוש הספינות היו "מורינה", "מפקורה" ו"בולבול", שיצאו מנמל הרומני קונסטנצה בערב ה-3 לאוגוסט 1944.
אחד משלושת הכלים, המפקורה, הופצץ והוטבע בכוונה, לפחות כך זה נראה לכאורה. שתי הספינות האחרות הורשו לעבור, להגיע לטורקיה ומשם לארץ ישראל, לחיפה. מדוע? למה "מפקורה"? החומר התיעודי היה מוגבל מאוד והיה צורך בפרשנויות הגיוניות ע"מ לנסות להסביר את האירוע המוזר כל כך. ההיסטוריוגרפיה ביקשה לענות על השאלות הנ"ל על פי המסמכים הקיימים ועל פי נטיותיו של כל היסטוריון. מספר היסטוריונים ניסו להוכיח שהתוקף היה סובייטי, אחרים שהוא היה תוקף גרמני. היו היסטוריונים טענו שזה היה תוקף יחיד, צוללת. היסטוריונים אחרים ציינו שהיו שני תוקפים או יותר בו-זמנית, כולל צוללת וגם סירות אחרות, או רק סירות על פני הים ללא שום צוללת.
"מפקורה" הייתה ספינת מפרשים בעלת שני תרנים שנבנתה ב-1929, במשקל 120 טון ושימשה להובלת סחורות. בשנת 1944 ארגן המוסד לעלייה ב' שלושה כלי שיט להעברת יהודים מרומניה לטורקיה. תחת המרשל יון אנטונסקו הייתה רומניה בעלת ברית של גרמניה הנאצית והמסע מרומניה לטורקיה תוכנן מתוך הנחה שהבריטים יאפשרו לנוסעים יהודים להמשיך בדרכם לארץ ישראל. ב-3 לאוגוסט 1944 הפליגו מנמל קונסטנצה הספינות "מורינה", שנשאה 308 מעפילים, "בולבול" עם 390 מעפילים, ו"מפקורה", כשעליה יותר מ-300 מעפילים. ע"פ עדויות ולא ע"פ עובדות, בלילה של 5 לאוגוסט, כארבעים דקות לאחר חצות, בהיותה במערב הים השחור סמוך לנמל הטורקי איגנאדה (IGNEADA), נורו על ה"מפקורה" פגזי תותח כנראה מצוללת, וה"מפקורה" טבעה. הספינה "בולבול" הצליחה למשות מהמים חמישה ניצולים של ה"מפקורה" אך רוב הנוסעים טבעו. חוץ מהנוסעים, שהיו בעיקר מעפילים יהודים, היו על הספינה גם חמישה קצינים בכירים מצבא פולין, מהם שניים ניצלו בשחייה. ניצלו גם בני זוג בשם פולופ (Fullop), שלבשו חגורות הצלה. כמו כן, ניצלו גם שישה מלחים טורקים שקפצו לתוך סירת ההצלה היחידה שהייתה על סיפון ה"מפקורה".
רשימה של 241 שמות שהוקמה על סמך הצהרותיהם של קרובי הקורבנות, באופן לא רשמי, בעזרת בית הכנסת "יעקב, יוסף והרב גוטמן" בתל אביב, המארגן את ההנצחה השנתית לחללי הטרגדיה. אבל קורבנות רבים נותרו עלומים, לא רשומים בשום מקום. קורבנות רבים היו פליטים, אנשים ללא משפחה, לא ידועים לאיש. בסך הכל היו חמישה ניצולים בין הנוסעים ושישה ניצולים בין אנשי הצוות, כשהאחרונים הצליחו לעלות על סירת ההצלה היחידה שהייתה קיימת באונייה. בין הנוסעים שנותרו בחיים, לשניים, בעל ואישה בהריון בחודש התשיעי היו חליפות הצלה. הם היו משפחת לדיסלאו ורוניקה פולופ וידוע שמאוחר יותר, האישה הביאה לעולם בשלום ילד בבית יולדות באיסטנבול.
חוקרים והיסטוריונים שתמכו בתזה של תוקף סובייטי מציינים את הצוללת SC-215 שהייתה צוללת מסוג Shchuka של הצי הסובייטי אשר נבנתה בנמל במיקולאייב באוקראינה הסובייטית. בפיקודו של סרן אלקסיי סטרייק, הצוללת הזאת נכחה באזור בים השחור. ההיסטוריון הימי הסובייטי דימיטרייב (V. I. Dmitriev ) תיאר את המתקפה שאורגנה ע"י הצוללת SC-215 על כלי שייט לא מזוהה בים השחור בליל ה-5 לאוגוסט 1944. ההיסטוריון הגרמני יורגן רוהור תמך באותה השערה בהתבסס על הצהרתו של ההיסטוריון דמיטרייב.
עד כאן בשלב זה חלק הראשון בנושא הטבעתה של אוניית המעפילים היהודים ה"מפקורה".
