מורשת יהודית ברומניה 22.11.2020 – פליקס אדרקה
פליקס אדרקה סופר, משורר , מחזאי יהודי-רומני
Marian Marom (מריאן מרום), 21.11.2020, 22:42
ב-26 למרץ 1891 בכפר המולדבי פוישטי (Puiești) מחוז טוטובה (Tutova) כיום מחוז וסלוי (Vaslui), נולד פרוים זליג אדרקה במשפחה יהודית . הוא היה אחד מחמשת הילדים של הסוחר אברהם אדרקה ואישתו דבורה לבית פרלמוטר. משפחת אדרקה הייתה בין המשפחות היהודיות המעטות שקיבלו אזרחות רומנית לפני הקמת רומניה הגדולה ושינוי החוקתי מ-1920.
פרוים אדרקה למד את בית הספר היסודי בכפר הולדתו . כאשר הגיע לגיל התיכון המשפחה עברה להתגורר בקראיובה (Craiova) היכן שלאביו אברהם התמזל המזל לפתוח עסק בשותפות עם המונופול הממלכתי לטבק. פרוים למד בקראיובה בתיכון קרול ראשון עד שנת 1909 ולפני שיכל לגשת למבחני הבגרות סולק לצמיתות מכל בתי הספר ברומניה בגלל שערוריה בנושא דתי שהוא בעצמו יצר. בזמן התיכון ניסה לפרסם שירים במגזין Sămănător (הזורע) אך לא הצליח. הבכורה הסיפרותית של פרוים התרחשה בכתב העת Ramuri (ענפים) בקראיובה שפירסם משיריו.
בשנת 1913 נשא לאישה את רובינה פנחס, בתו של סוחר יהודי לא עשיר. באותה שנה נוסע לפריז בכוונה להשלים שם את תעודת הבגרות. בפריז למד שיעורים בסורבון וחלם להשתקע בצרפת, אבל מסיבות כלכליות ותחילת מלחמת העולם הראשונה , אדרקה חזר למולדת ב-1914 והתגייס לשירות הצבאי שהיה חייב בתור אזרח רומני. אדרקה היה בין היהודים ששולבו בצבא רומניה באותה תקופה. הוא השתתף כחלק מהגדוד מספר 1 דולז (DOLJ) בלחימה בזירה המקומית וב-1919 השתתף גם במבצע הצבאי נגד הונגריה הבולשביקית. התנהלותו בצבא הביאה לו את מדליית הגבורה והנאמנות (ברומנית: Medalia pentru bărbăție și credință).
בתום המלחמה ועם הקמת רומניה הגדולה , אדרקה חזר לקראיובה ואשתו רובינה פנחס ילדה את בנם מרצל בינואר 1920. מאוחר יותר באותה שנה, המשפחה התיישבה בבוקרשט ושם מונה אדרקה לעובד מדינה במשרד העבודה ומילא תפקיד זה עד 1940. בשנת 1922 אדרקה נפרד מאישתו הראשונה ובחוג הספרותי "Sburătorul" של אאוגן לובינסקו (Eugen Lovinescu) הכיר את הסופרת סנדה מובילה (Sanda Movila) שנישא לה ב-1928 ועד סוף חייו.
בשנות ה-20 אדרקה שיתף פעולה עם המשורר בנימין פונדויאנו והכין הרצאות בנושאים ספרותיים שונים להשלמת הפרויקטים התיאטרליים של פונדויאנו. אדרקה התיידד עם אאוגן לובינסקו (Eugen Lovinescu) אשר בחר לו את שם הסיפרותי פליקס והפך לאחד מעמודי התווך של החוג הסיפרותי והמגזין "זבורטורול" (בעברית "המעופף"). עם העורכים והכותבים ב"זבורטורול" נמנו אנשי ספרות ידועים ברומניה, כמו גורגה קלינסקו, ולדימיר סטראינו, פרספסיצוס, יון מינולסקו, ליביו רבריאנו, קמיל פטרסקו, הורטנסיה פפדאט-בנגסקו, אנטון הולבן, יון בארבו ואחרים. לחלקם כדוגמת יון בארבו, קמיל פטרסקו, אילריה וורונקה, אנטון הולבאן, גורגה קלינסקו, פומפיליו קונסטנטינסקו, ולדימיר סטראינו, היה "זבורטורול" ביתם הספרותי הראשון. גויסו בו גם סופרים בעלי ותק כמו ויקטור יפטימיו ויון מינולסקו. כתב העת אירח בדפיו כישרונות לא מעטים מקרב בני המיעוט היהודי,כגון טודור ויאנו, אילריה וורונקה, בנימין פונדויאנו, ניקולאיה שטיינהרדט.
באותה תקופה פליקס אדרקה המריא בפעילותו הספרותית ופירסם מספר רב של ספרים ברצף מהיר ובמקרים מסוימים עם הצלחה משמעותית בקרב הקוראים הרומנים. הדפיס הרבה פרוזה כמו בשנת 1921 את הרומן Ţapul "התיש", ב-1924 Moartea unei republici roşii "מותה של רפובליקה אדומה", ב-1925 Omul descompus "האדם המפורק",
ב-Femeia cu carnea albă 1927 "האישה בעלת הבשר הלבן" ועוד. ב-1921 מתרגם את הרומן "הגהנום" ( Infernul ) מאת אנרי ברביוס (Henri Barbusse) שהיה סופר ופעיל קומוניסטי ופציפיסט צרפתי. אדרקה הופך להיות חבר באגודת הסופרים הרומנית.
היחסים בין "המעופפים" הפכו יותר ויותר הדוקיים. בסופו של דבר אדרקה נהיה חבר אמיתי של לובינסקו והתנהג אבהית לבתו מוניקה ואף היה נוכח בטבילתה. ב-1926 הוא היה אחד מאלה שתרמו לאנתולוגיה "מילים למוניקה" שנכתבה לכבודה. במאמר מוסגר מוניקה לובינסקו היא זאת שבשנות הטוטליטריות הקומוניסטית ברומניה הייתה הקול של רדיו אירופה החופשית בשפה הרומנית.
עד כאן חלק הראשון בתולדות פליקס אדרקה.
