מורשת יהודית ברומניה 23.10.2022
אנדרי שפיצר מאמן סיף וגיבור רומני-יהודי - חלק שני
Marian Marom (מריאן מרום), 23.10.2022, 23:02
לפני עלות השחר ב-5 לספטמבר 1972, שמונה מחברי ארגון הטרור הפלסטיני "ספטמבר השחור" נכנסו באין מפריע לכפר האולימפי במינכן. הם ניצלו את אמצעי האבטחה הרגועים של המהדורה הבווארית של האולימפיאדה. כעבור 36 שנים ממהדורת ברלין בשנת 1936 אשר שימשה גם לתעמולה נאצית, המדינה המארכת מערב גרמניה הוציאה מכל כרזה את הסמלים הישנים, כולל הצבעים האדום והשחור. המשחקים האולימפיים של 1972 במינכן היו אמורים להיות "המשחקים השמחים". בגלל שרצו להבדיל בין האולימפידיות, האבטחה הייתה מינימילית והטרוריסטים יכלו להגיע בקלות לקונולישטראסה 31, שם שהו הישראלים. מתוך מחשבה על עולם חדש, המשלחת הישראלית הגיעה ללא חשש לעיר מינכן.
יוסף גוטפרוינד, שופט היאבקות, היה הראשון במשלחת הישראלית ששמע את התוקפים וצעק להזהיר את עמיתיו. משה וינברג, מאמן היאבקות, נלחם בחזרה ואפשר לספורטאים אחרים לברוח, אך נהרג. מרים המשקולות יוסף רומנו מת גם הוא לאחר שהושחת והושאר לדמם לעיני חבריו שנלקחו כבני ערובה. בתמורה לתשעת בני הערובה, דרשו המחבלים לשחרר 234 פלסטינים מבתי הכלא הישראליים. הדבר נשלל עי הרשויות בישראל. ראש הממשלה גולדה מאיר אמרה לרעייתו של אנדרי שפיצר כי לא ינהלו משא ומתן מחשש להתקפות דומות בעתיד.
בפעם הראשונה, 12 שעות לאחר תחילת החטיפה, הוצגו שלושה מבני ערובה למשך כמה שניות דרך חלון. שופט ההיאבקות יוסף גוטפרוינד, מאמן הקליעה קהת שור ומאמן הסיף אנדרי שפיצר, ניגשו אל החלון כשאחד החוטפים מאיים עליהם בנשקו, ואישרו בפני הנציגים הגרמנים כי מצבם טוב וכי הם מסכימים לעזוב את גרמניה עם החוטפים.
בפעם השנייה נראו הישראלים למשך זמן קצר בביקור של נציג הוועד האולימפי וגורמי הממשל הגרמניים במגורי המשלחת. בצאתם, בשעה 17:20, סיפרו הנציגים הגרמנים כי תשעה בני הערובה ישראליים נמצאים בידי הפלסטינים וכולם מוחזקים באותו חדר קטן. הם אמרו כי שמונה מהם ישובים על שתי מיטות. בן ערובה נוסף ישב על כיסא בסמוך לקיר. כולם היו כפותים בידיהם וברגליהם בחבלים אדומים. גופתו של מרים המשקולות יוסף רומנו היתה מוטלת על רצפת החדר, מכוסה בסדין לבן.
במשטרת גרמניה המערבית לא הייתה אז חטיבה מיוחדת ללוחמה בטרור והשלטונות בגלל החוק לא יכלו להזעיק את הצבא. במשטרה יצאו למשימת חילוץ מגוחכת אשר ננטשה בגלל חוסר התאום בין הרשויות ובגלל שידור ישיר בטלוויזיה.
לאחר 20 שעות של משא ומתן מתוח, בני ערובה הועברו עם החוטפים שלהם, בהסכמת הרשויות הגרמניות ובאמצעות שני מסוקים לבסיס האוויר בפירסטנפלדברוק (Fürstenfeldbruck). בבסיס האוויר הזה חיכה לחוטפים ולבני הערובה מטוס איתו התכוונו להגיע לקהיר במצרים. במטוס ע"פ התכנון של המשטרה היו אמורים להימצא שוטרים לבושים במדי צוות אוויר, אבל שוטרים אלה נטשו את המשימה עוד לפני הגעת שני המסוקים לשדה התעופה. הוצבו סביב חמישה צלפי משטרה.
בהגעת המסוקים שני טרוריסטים ירדו מהמסוקים כדי לבדוק את המטוס ומהר מאוד הבינו שהמטוס ריק ואין צוות אוויר. התוצאה הייתה פעולת חילוץ לא מתואמת וחילופי אש של שעתיים, שלאחריהן צפה אנדרי שפיצר בעוד ארבעה עמיתים שלו אשר נורו במקלע ולאחר מכן נשרפו עי רימון שפוצץ את המסוק שבו ישבו כפותים. גם גורלו של אנדרי ושאר עמיתיו במסוק השני היה דומה ובכך כל בני הערובה הישראלים נרצחו. חמישה מהמחבלים נהרגו וגם שוטר גרמני. חודש לאחר מכן שוחררו שלושת החוטפים האחרים אשר נותרו בחיים במינכן בעקבות חטיפת טיסת לופטהנזה.
עד כאן בשלב הזה ההמשך בשידור של שבוע הבא.
