סקירת אירועי חוץ לשנת 2018
משבר ההגירה
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 31.12.2018, 11:02
משבר ההגירה
"שנת 2018 עומדת להסתיים. הייתה זו שנה לא ממש טובה עבור האיחוד האירופי ושכניו" — מסר המדען הפוליטי הרומני כריסטיאן פרדה (Cristian Preda), אשר הוא בעצמו חבר פרלמנט אירופי, הנמצא בסוף כהונתו, לפני הבחירות במאי, בשנה הבאה. על פי הנתונים הסטטיסטיים שבידי האו"ם, זוהי השנה החמישית שבה הגיעו יותר מ־100,000 מהגרים לאירופה. יותר מ־2,000 אחרים מתו בנסיון לחצות את הים התיכון. המספרים בירידה לעומת שנים קודמות, אך בעיית ההגירה המשיכה להטביע את חותמה על מדיניות היבשת, והשפיעה באופן משמעותי על החלטות הממשלות וההתפתחויות בחברה האירופית. פחות משליש מהנשאלים, בכל 27 המדינות שנכללו בסקר סוציולוגי טענו שארצם צריכה לאפשר את קבלתם של מהגרים נוספים. באירופה, מרבית הנשאלים ביוון (82%), הונגריה (72%), איטליה (71%) וגרמניה (58%) טענו כי על ארצם לצמצם את ההגירה או ממש לא לאפשר אותה יותר. בגיבוי הפחד מהאיסלאם הפוליטי ומפיגועים, גל של פופוליזם ושנאת זרים שטף את אירופה.
זה הוביל להקמתה ברומא של ממשלה המורכבת מהמפלגה האנטי־מערכתית, חמישה כוכבים, וממפלגה הנחשבת לימנית קיצונית, ליגת הצפון. בברלין, הקנצלרית אנגלה מרקל, בעלת תדמית שכבר נשחקה במהלך שני עשורים בצמרת הפוליטיקה, הפסידה רבות מסמכותה ומהפופולריות שלה, בעקבות החלטתה לנקוט בגישה חיובית להגירה, ובסופו של דבר ויתרה על הנהגת האיחוד הנוצרי־דמוקרטי. לאחר פחות משנתיים כנשיא צרפת, עמנואל מקרון הוא פחות פופולרי מאי פעם וספג מחאות קשות מצד המפגינים הידועים בכינוי האפודים הצהובים. בבריסל, ממשלת הקואליציה הבלגית, שבראשה עומד הליברלי הוואלוני שארל מישל, הגישה את התפטרותה, על רקע התנגדותם של השרים הלאומניים הפלאמיים לחתימתה, החודש במרוקו, של אמנה עולמית בנוגע להגירה. שנויה במחלוקת, אך בלתי מחייבת, האמנה אושרה על ידי כ־150 מתוך 193 חברות האו"ם, מתוכן גם רומניה. האמנה מפרטת הן עקרונות — הגנה על זכויות אדם, זכויות ילדים או הכרה בריבונות לאומית, וגם הצעות לסיוע למדינות להתמודד עם ההגירה, כגון שיתוף מידע וניסיון או שילוב מהגרים. נוסח האמנה אוסר על מאסר שרירותי ואינו מאשר מעצרים אלא כמוצא אחרון. מדינות המתנגדות לאמנה, רבות מהן ממרכז ומזרח אירופה, מעלות בראש ובראשונה את הטענה כי המסמך אינו קובע הבחנה ברורה בין הגירה חוקית והגירה בלתי חוקית, מגבה את זכויות המהגרים ומגדיר את ההגירה כחלק מזכויות האדם, דבר אשר יעודד תופעה זו.
גירושים מסובכים
המשא ומתן בנוגע לברקזיט התארך מעבר למצופה, והסתבך לנוכח עניין גבולה של אירלנד, וכמו כן בשל חוסר הוודאות במחנה השמרני של ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי. באמצעות שר החוץ תאודור מלשקנו (Teodor Meleșcanu), רומניה הביעה את תמיכתה בהסכם שנחתם בין האיחוד האירופי לבריטניה, וכמו כן לגבי ההצהרה הפוליטית בדבר המסגרת העתידית עבור יחסיהם לאחר הברקזיט. שר החוץ מבוקרשט הוסיף לדבריו כי חשוב שבריטניה תישאר כמה שיותר קרובה לאיחוד האירופי. הוא מסר עוד כי בוקרשט לוקחת בחשבון בנוסף את תחילתו של משא ומתן דו־צדדי עם לונדון, במסגרת השותפות האסטרטגית בינהן. כאשר נשאל אם הינו מודאג לגורלם של 400,000 האזרחים הרומנים השוכנים בממלכה המאוחדת, השר מלשקנו הזכיר את פגישתו עם מקבילו הבריטי לשעבר, בוריס גונסון, אשר מסר את הבטחותיו כי אלה לא ייפגעו. במידה והרופאים והאחיות שהגיעו מרומניה יעזבו את בריטניה, אז מערכת הבריאות שלה תספוג מכה רצינית — טען בוריס גונסון.
מתיחות בים השחור
התוקפנות הגוברת והתעוררות התיאבון הטריטוריאלי של רוסיה מעוררות את חששותיו של העולם החופשי. חברת האיחוד האירופי ונאט"ו, בעלת גבול בים השחור ושכנתה של אוקראינה, רומניה מודאגת עמוקות מההתפתחויות באזור. שר החוץ, תאודור מלשקנו (Teodor Meleșcanu), מסר בראיון לרדיו רומניה: "למרבה הצער, בתקופה האחרונה, ישנו חשש גדול בנוגע להגברת נוכחותו של צבא רוסיה בים השחור ובגבולותיה המזרחיים עם האיחוד האירופי ועם נאט"ו, התמרונים הצבאיים רחבי המימדים שנעשים, יצירת כוחות צבא חזקים מאוד בחצי האי קרים, שטח שסופח באופן בלתי חוקי על ידי הפדרציה הרוסית, האירועים בים אזוב, במצר קרץ, כל הדברים הללו נוגעים לנו כמובן." שר החוץ ציין כי הים השחור הוא אחד הנושאים המרכזיים אשר רומניה תעסוק בהם במהלך כהונתה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי, בחציה הראשון של השנה הבאה.
חשבונאות ופוליטיקה
האיחוד האירופי הוציא, באופן בלתי ראוי, כ־3.3 מיליארד אירו, כלומר הפסד של 2.4% מתקציבו ב־2017 — על פי דוח מהשנה שהוגש על ידי בית המשפט האירופי לביקורת (ECA). השימוש שנעשה בכספים הינו בניגוד לתקנות האיחוד האירופי, בין משום ששימשו למטרות שונות מאשר אלה שלשמן יועדו, בין כתוצאה של טעויות חשבונאיות. להערכתו של בית המשפט האירופי לביקורת, שיעור קרנות המימון שלא הוצאו כראוי, בכל זאת פחת, לעומת 3.1% ב־2016 ו־3.8% ב־2015. האנליסטים מציינים עם זאת את העובדה כי דוח בית המשפט האירופי לביקורת מגיע ברגע קריטי עבור האיחוד, בהקשר החששות בבריסל כי עליית האירו־סקפטיסיזם עלולה לגבות את המפלגות הפופוליסטיות בבחירות האירופיות בשנה הבאה. (בוגדן מתיי)
