בוקרשט

בוקרשט

Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 01.02.2018, 18:00

היא מאוכלסת ביותר מ-2.4 מיליון תושבים ומדורגת במקום השישי בגודלה בין הערים הגדולות באיחוד האירופי. בוקרשט, יחד עם חוף הים השחור, דלתת הדנובה, בוקובינה ומרמורש, נמצאת ברשימת היעדים המועדפים על תיירים זרים המבקרים ברומניה. על־אף שהיא ממוקמת באיזור מישורי, בירת רומניה אינה בעלת תוואי שטוח לחלוטין. עם זאת, הבדלי הגובה לא עולים על 100 מטרים. נעשה סיור במרכז בוקרשט בליווי המדריכה שלנו, אדריאנה ניקה (Adriana Nica), מנכ"לית בחברת הכשרה מוסמכת בתיירות. נחצה את Calea Victoriei, העורק הראשי של העיר שמבוקש על־ידי מספר גדל של זרים:

"זהו אחד העורקים החשובים ביותר בבוקרשט. הוא גם זרוע אטרקציות תיירותיות, היסטוריות, תרבותיות ורוחניות רבות. לפני ההגעה ליעדים, בואו נבין למה הוא נקרא Calea Victoriei (דרך הניצחון) ולמה זה עורק כל כך חשוב. עד לשנת 1692 היו שתי שדרות. Drumul Brașovului (דרך ברשוב), שהתחילה מ- Calea Victoriei עד החוג הצבאי (Cercul Militar), ו- Ulița Mare לכיוון סרינדארי (Sărindari), שהשתרעה מכנסיית סרינדארי עד ל- Piața Națiunilor (כיכר הלאומים). במקומה של כנסיית סרינדארי עומד כיום בניין החוג הצבאי. בשנת 1692, השליט קונסטנטין ברנקובאנו איחד את שתי השדרות תחת השם Podul Mogoșoaia (גשר מוגושואיה). ב-8 באוקטובר 1878 הצבא הרומני נכנס לבוקרשט בצעדת ניצחון וצלח את Podul Mogoșoaia או Ulița Mare, כפי שנקראה עוד באותה תקופה. לכבוד ניצחון זה, על־מנת להנציח בזכרונם ובליבם של הרומנים את השגת העצמאות עבור הארץ, שדרה חשובה זו נקראה בשם Calea Victoriei (דרך הניצחון). למעשה, דרך הניצחון חוגגת את עצמאותה של רומניה בזמן המלחמה מ-1877 — 1878.

Calea Victoriei היא לא רק עורק חשוב מאוד, היא זרועה ביעדים ובניינים אשר נחשבים לאתרים היסטוריים, מוסרת אדריאנה ניקה:

"בחרתי ביעדים החשובים ביותר. התחנה הראשונה היא במוזיאון הלאומי על שם "גורגה אנסקו" (George Enescu), המתארח בארמון קנטאקוזינו (Palatul Cantacuzino). הבניין הוא פנינה אדריכלית אמיתית, שנבנה בשנת 1903 על־ידי גאורגה גריגורה קנטאקוזינו (Gheorghe Grigore Cantacuzino). המלחין גורגה אנסקו התגורר זמן מה בארמון קנטאקוזינו והחל מ-1956, לאחר מותו, הבניין הוסב למוזיאון המוקדש לחייו וליצירותיו."

התחנה הבאה היא האתנאום הרומני (Ateneul Român). אדריאנה ניקה, מנכ"לית בחברת הכשרה מוסמכת בתיירות:

"הוא נחנך ב-1889 ונבנה ביוזמת החברה ההומונימית באמצעות קמפיין מפורסם שנקרא "תנו ליי אחד עבור האתנאום". הכסף נאסף תוך כמה שנים, והמבנה הפך לאחת הסיבות שבעדן בוקרשט כונתה פריז הקטנה. הסגנון האדריכלי הוא ניאוקלאסי, עם זאת ניתן למצוא מרכיבים של אדריכלות אקלקטית ואדריכלות צרפתית של המאה ה-19."

כמעט מול האתנאום הרומני נמצא הארמון המלכותי. לפני יותר מ-300 שנים, בשנת 1659, כאשר הועברה בירת הארץ הרומנייה מטרגובישטה (Târgoviște) לבוקרשט, במקום בו כיום עומד הארמון המלכותי הסתיים גשר מוגושואיה, והבניינים האחרונים היו בית אחד ומנזר קרצולסקו (Crețulescu). אדריאנה ניקה:

"הבית הזה, אשר לימים הפך לארמון המלכותי, היה בבעלותם של מספר רב של אנשי דת עשירים, ולאחר מכן ב-1833 נמכר למועצה המנהלית. התקבלה ההחלטה להסב אותו למעון השליט, וכך, הארמון עובר שינויים רבים בהנחיית אדריכלים, שבינהם גם חוויאר וילקרוז (Xavier Villacrosse) המפורסם. בתקופת שלטונו של אלכסנדרו יואן קוזה (Alexandru Ioan Cuza), ב-1860, בוצעו בארמון שיפורים פנימיים, עם אומנות דקורטיבית בסגנון נפוליאון השלישי. תחת שלטונו של המלך קרול הראשון, ארמון השליט הפך לארמון המלכותי. על־אף שמראו החיצוני לא השאיר רושם רב, קרול הראשון הצליח להפוך את פנים המבנה לחלל אלגנטי ומעודן, מלא פסלים וציורים. עיטור הארמון הוגדר גם על־ידי אוסף יקר של ציורים אוניברסליים, ייחודי לתקופת הרנסנס והבארוק. כיום, בתוך הארמון המלכותי נמצא מוזיאון האומנות הלאומי של רומניה. השינויים בארמון שהביאו לצורתו הנוכחית החלו על־ידי המלך פרדיננד הראשון והושלמו על־ידי המלך קרול השני, בשנת 1940, כאשר אירופה הייתה מעורבת במלחמת העולם השנייה. האדריכל המועדף על־ידי המלך קרול השני היה ארתור לורנץ, אשר מונה לאדריכל הראשי של הארמון המלכותי. לאחר התפטרותו הכפויה של המלך מיהיי הראשון, ב-1950, בשל הקומוניסטים, הארמון הוכרז כמוזיאון האומנות הלאומי".

בניין מרשים הוא משכנו של בנק ה-CEC. אדריאנה ניקה:

" משכן בנק ה-CEC עדיין מהווה סמל אדריכלי של פריז הקטנה ונחנך בשנת 1900. הוא מעוצב בסגנון הניאו-בארוק הצרפתי, כאשר פני המבנה מפוסלים בשלוש חזיתות, כדי להתבלט ב- Calea Victoriei. המבנה מקורה בכיפת זכוכית מסיבית ומתכת. עמידות המבנה מוקנת בזכות כניסה המוכתרת בגמלון בצורת חצי עיגול, הנתמך על־ידי עמודים בסגנון מעורב. גימור החזיתות יוצא־הדופן ואיזון המידות הוכיחו את עמידותם הרבה לאורך זמן. לכן, אף אחת מרעידות האדמה אשר פקדו את בוקרשט לא פגעו במבנה הבניין. בתוך המשכן נמצא גם מוזיאון, אשר נחנך בספטמבר 2005, ופתוח במסדרון הגדול."

מול משכן בנק ה-CEC, נמצא משכן הדואר אשר נחנך בשנת 1900. המבנה הבנוי בסגנון ניאוקלאסי כולל גם חצר פנימית, ומראה המבנה לפי דבריה של אדריאנה ניקה, כנראה קיבל את השראתו ממשכן הדואר בזנבה. עד לשנת 1972, המשכן הכיל את מטה הדואר המרכזי בבוקרשט. החל משנת 1972, נחנך במשכן מוזיאון ההיסטוריה הלאומי.