מורשת יהודית ברומניה 05.05.2024
יעקב לאוב קראנצדורף( Iacob Laub-Kranzdorf) רופא ופעיל קומוניסט יהודי רומני – חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 08.05.2024, 15:57
יעקב לאוב-קראנצדורף, בנם של שרה לאוב-קראנצדורף לבית ברל ושל אליעזר (לייזר) לאוב-קראנצדורף נולד ב-25 לדצמבר 1904 בבוקרשט. אביו לייזר היה מוסמך לרבנות ואמו שרה הייתה עקרת בית. יעקב היה בן התשיעי למשפחה אשר בת שלושה עשר ילדים. בגלל המצב הכלכלי של משפחה מרובת ילדים אחיו התארגנו לעזרתו ושילמו עבורו את שכר הלימודים ודמי מחייה בעת שלמד רפואה בעיר מודנה באיטליה. לאחר קבלת התעודה של רופא יעקב לאוב-קראנצדורף חזר לרומניה ונשא לאישה את גיזלה לבית גולדשטיין, אחותו של האנארכיסט ופעיל השמאל מקס גולדשטיין.
ד"ר יעקב לאוב-קראנצדורף פתח קליניקה פרטית והתמחה ברפואת עור ואימץ לעצמו את השם הרומני בוקור קלז'אן (Bucur Clejan). קראנצדורף ואשתו היו נאמנים לאידאולוגיה הקומוניסטית והערכים המרכזיים שהנחו אותם להיות עזרה לנזקקים ולחלשים ומאבק למען הצדק האבסולוטי. בשנת 1932 הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית של רומניה שפעלה במחתרת.
בשנות ה-30 של המאה הקודמת, הפשיזם היה במגמת עלייה באירופה וסיכן את היבשת כולה. בספרד, המשטר הצבאי בראשות הגנרל פרנסיסקו פרנקו, בגד בשיטה הרפובליקנית, ועורר מלחמת אזרחים. עשרות אלפי מתנדבים צעירים ממדינות אירופה ואמריקה, שנרשמו לבריגדות הבינלאומיות, יצאו לספרד, והפגינו הזדהות עם המאבק של הצבא הרפובליקאי הספרדי. ביניהם היה גם ד"ר בוקור קלז'אן קראנצדורף.
באביב של שנת 1938 נפרד ד"ר בוקור קלז'אן קראנצדורף מאשתו ומארץ הולדתו רומניה ועזב את בוקרשט ברכבת והגיע לפריז, בתירוץ של רופא שהגיע להכשרה נוספת. כיוון שנמנע על ידי הז'נדרמים הצרפתים, הוא לא יכל היה לנסוע ישירות לספרד. לכן, יחד עם מתנדבים נוספים, הוא נסע לגבול בין צרפת לספרד, לכפר שלמרגלות הרי הפירנאים. לאחר כניסתו לספרד עבד רופא העור בוקור קלז'אן קראנצדורף בבתי חולים בחוף הים התיכון והעניק סיוע רפואי לפצועים של הכוחות הרפובליקה שנלחמו נגד הצבא של פרנסיסקו פרנקו.
תוך כדי הטיפול בלוחמים של הרפובליקה ד"ר בוקור קלז'אן קראנצדורף נפגש עם בן ארצו ד"ר דיוויד יאנקו, ויצרו ידידות אמיצה. במהלך המלחמה הם הצליחו ללמוד ספרדית ע"י קריאת עיתונים מקומיים. כך גם נודעו להם החדשות על התקריות ליד בייג'ינג בסין ועל התנגדות העם הסיני לתוקפנות היפנית. בסתיו של שנת 1938, לאחר שהכוחות הרפובליקניים בספרד הובסו, הוחלט להסיג את הבריגדות הבינלאומיות. בפברואר 1939, עם דמעות בעיניים, עזבו המתנדבים את ספרד. כשבדרך החוצה נכנסו לצרפת, הלוחמים המתנדבים פורקו מנשקם והושלכו ע"י הז'נדרמים הצרפתים למחנות מעצר.
במהלך תקופת המעצר, למרות התנאים הנוראים, הם הדפיסו בחשאי את העיתון "החופש", בעזרת מידע שהושג תוך כדי האזנה למידע ברדיו. הם גם פרסמו מהדורה מיוחדת, המביעה את הזדהותם עם העם הסיני במלחמת התנגדות נגד התוקפנות האימפריה היפנית. הטבח העקוב מדם של הצבא היפני בעיר נאנג'ינג הרעיד את העולם כולו. ביוני 1939 נודע לשני הרופאים הרומנים כי הצבא הסיני, שעסק במלחמה האנטי-יפנית, חסר רופאים ותרופות. הם הביעו את רצונם הבוער להצטרף לחזית ההתנגדות האנטי-יפנית בסין. ממשלת צרפת רצתה כבר להיפטר מהמתנדבים הבינלאומיים הללו ולאפשר להם לעזוב את מחנות המעצר, רק בתנאי שלא יישארו בצרפת. לפיכך, בהיענות לקריאת הוועדה הבריטית והוועדה הנורבגית לסיוע רפואי לסין, הצטרפו ד"ר בוקור קלז'אן קראנצדורף וד"ר דיוויד יאנקו לצוות הסיוע הרפואי הבינלאומי לסין. יחד עם 19 רופאים נוספים מגרמניה, אוסטריה, פולין, בולגריה, צ'כיה, הונגריה וברית המועצות, הם נסעו לסין.
עד כאן החלק הראשון בסיפורו של ד"ר בוקור קלז'אן קראנצדורף.
