מורשת יהודית ברומניה 24.08.2025
אליעזר וויזל סופר, עיתונאי, פילוסוף ואינטלקטואל ניצול השואה חתן פרס נובל לשלום רומני יהודי - חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 26.08.2025, 09:52
אליעזר ויזל נולד בשנת 1928 ב-30 לספטמבר בסיגט שבחבל מרמורש בצפון-טרנסילבניה, רומניה, להורים יהודים , אבא שלמה אלישע ואמא שרה לבית פייג, יהודים חרדים שבבעלותם חנות מכולת. אמו שרה הייתה בתו של דודייה פייג, חסיד ויז'ניץ וחוואי, שהיה אדם ידוע ומוערך בקהילה, שנאסר בגלל עזרתו ליהודים פולנים שנמלטו מפולין והגיעו לרומניה חסרי כל.
לאלי ויזל היו 3 אחיות אחת צעירה ממנו ושתיים מבוגרות ממנו. כמו יתר הילדים היהודיים בעיירה אלי ויזל הוכנס ללמוד בחיידר המקומי, בו למד מקצועות קודש והתעמק בלימודי גמרא וחסידות, ובסיוע אביו רכש שליטה בלשון הקודש לצד שפת האידיש בה דיברו כל תושביה היהודים של העיירה, והשפות המקומיות הנוספות כמו רומנית, גרמנית והונגרית. אביו של אלי ויזל, שלמה אלישע, הטמיע בבנו ערכים הומניסטיים ועודד אתו ללמוד עברית וגם לקרוא ספרות כללית.
בשנת 1940 בעקבות תכתיב וינה סופחה סיגט יחד עם כל חבל טרנסילבניה להונגריה, בעלת בריתה של גרמניה הנאצית. אלי ויזל נרשם ללימודי גימנסיה בעיר דברצן ואחר כך באוראדיה. בסופו של דבר סולק מבית הספר עקב חוקי הגזע. בזמן השואה כבשו הגרמנים את עיר הולדתו סיגט, ולאחר מספר חודשים ששהה יחד עם משפחתו בגטו, נשלח במאי 1944 למחנה ההשמדה אושוויץ, שם הועסק בעבודות פרך קשות. אמו ואחותו הקטנה של אלי ויזל נרצחו באושוויץ עם הגיען, בעוד אלי ואביו הוצבו לעבודה במחנה אושוויץ שלוש.
כאשר החלו הגרמנים לנחול מפלות במלחמה מול צבאות הברית, צורפו אלי ויזל ואביו לצעדת המוות בה הובלו רגלית יחד עם אלפי יהודים נוספים בתנאים קשים אל תוככי גרמניה, מרחק של כ-220 קילומטר. אביו שלמה אלישע נפטר בדרך הקשה ועם סיומה של הצעדה אלי ויל הוכנס למחנה בוכנוואלד, שם שרד שלושה חודשים נוספים עד לשחרור המחנה מידי הנאצים ב-11 לאפריל 1945 ( בכ"ז בחודש ניסן תש"ה) . לאלי וויזל שרדו את השואה שתי אחיותיו הבכורות. עם סיום המלחמה אלי ויזל נלקח לבית מחסה בצרפת שם רכש שליטה בשפה הצרפתית, ובעקבות פרסום כתבה בעיתון שכללה את תמונתו חודש הקשר עם אחיותיו ששרדו את השואה.
בגיל מבוגר יותר התקבל אלי ויזל לאוניברסיטת סורבון ולמד פילוסופיה ובנוסף לימד את השפה העברית לפרנסתו. בסורבון הכיר את המורה מר שושני, גאון מסתורי ששמר בסוד על זהותו ורבות האגדות סביב קיומו ומעשיו. בהמשך אלי ויזל היה לעיתונאי וכתב עבור עיתונים צרפתיים וישראליים, אולם סירב לכתוב או לדון על חוויותיו בשואה, משום שטען כי קשה למצוא את המילים היכולות לתאר את גודל הזוועה.
לפני הקמת מדינת ישראל בשנת 1947 אלי ויזל נשלח להתגורר תקופה מסוימת בארץ ישראל ככתב של העיתון הצרפתי L'Arche ובמקביל בזמן השהייה סייע לפעולות של ארגון האצ"ל אשר היה בעצומה של הלחימה על הקמת מדינת היהודיים.
ההכירות בשנת 1954 עם פרנסואה מוריאק, חתן פרס נובל לספרות ולימים חברו הקרוב של אלי ויזל, שינתה את דעתו והוא החל לכתוב את ספרו "והעולם שתק", על זכרונותיו ממחנות הריכוז. מאוחר יותר אלי ויזל ערך את הספר ופירסם אותו בצרפתית בשם "הלילה".
עד כאן החלק הראשון של הביוגרפיה של אלי ויזל
