מורשת יהודית ברומניה 25.07.2021 – משפחת שאראגה – חלק ראשון
משפחת שרגא שאראגה – דורות של יהודים רומנים – חלק ראשון
Marian Marom (מריאן מרום), 24.07.2021, 22:57
תחילת ההיסטוריה בנסיכויות הרומניות של משפחת שרגא או שאראגה (Șaraga) כמו שמבטים ברומנית, לא לגמרי ברורה. כיוון שמדובר באנשים פשוטים, לא שייכים לא לשלטון ולא לשכבת הבויארים או האצולה, אין הרבה מסמכים או עדויות בכתב על השנים המוקדמות של המשפחה . על כל פנים ראשון בני שאראגה המוזכרים בעדויות הוא אלקונה (Elcunea) בהגייה רומנית. אלקונה (Elcunea) קיבל את שמו ע"פ דמות מקראית מתקופת השופטים הנביא אלקנה בן ירוחם, שע"פ המסורת היהודית היה אביו של שמואל הנביא. ע"פ ספר דברי הימים, אלקנה היה מצאצאי קורח וסיפורו מופיע בתחילת ספר שמואל בתנ”ך.
אלקונה (Elcunea) שאראגה נולד במולדובה באמצע מאה ה-17 וכנראה בהשראת השם הנבואי שלו הקים את בית כריכת הספרים ביאשי אשר מפירותיו דורות של משפחת שאראגה נהנו. אלקונה (Elcunea) שאראגה נפטר ב-1812 ביאשי ונקבר בבית העלמין ציורקי טאטאראשי (Ciurchi Tătărași) שהוא בית הקברות היהודי העתיק ביותר בשטחה של רומניה ועליו כתבתי ברובריקה הזאת בתאריך11.04.2021 .
אלקונה (Elcunea) שאראגה הוריש את בית כריכת הספרים לבן אייזיק (Aizic) . באחד הרחובות העתיקים ביותר של העיר יאשי רחוב בוקשינסקו (Bucșinescu) נמצא בשנת 1834 בית המלאכה של אייזיק שאראגה. נראה שהמקצוע כורך ספרים לא היה נפוץ במיוחד באותה תקופה, כאשר ברשימת בעלי המקצוע מ-1834 של הגילדות ביאשי לא ניתן למצוא את המומחיות הזאת. קשה לומר שכריכת הספרים הייתה תמיד פרנסתו של אייזיק שאראגה, במיוחד בשנים לפני 1829. בשנת 1829 נחתמה אמנת השלום באדריאנופול בסיומה של המלחמה העותמאנית-רוסית. עם השבת חופש המסחר של הנסיכויות הרומניות ועם הכרזת הדנובה כאמצעי מסחר חופשי חל מהפך בחיי הכלכלה של מולדובה ו-וולאכיה עובדה שהביאה להתפתחות הצורך בכריכת ספרים ופרנסה טובה יותר עבור אייזיק שאראגה עד למותו ב-1845 . כך נוספה עוד מצבה עם השם שאראגה בבית העלמין היהודי ציורקי.
ההיסטוריון והמוציא לאור תיאודור קודרסקו (Theodor Codrescu) שהשתמש לא פעם בשרותיו של בית הכריכה שאראגה כותב שאייזיק השאיר אחריו שני בנים יחיאל ודוד שהמשיכו בעיסוק . בתקופה הזאת הילדים לא התביישו במקצועו של האב אלא להיפך השתדלו לשלוט בו וניסו להשתפר. בנו של אייזיק שאראגה, יחיאל, הוכיח בוודאי מיומנות במקצוע אם הוא עבד ככורך בחצרו של הנסיך מיכאיל סטורדזה (Mihail Sturdza) השליט של מולדובה בשנים 1834-1849 .
בניו של האייזיק הכורך העבירו את בית מלאכה לרחוב הראשי (Ulița mare) "בבתים של מאדאם נינה" היכן שלימים יקום המלון "קונטיננטל. גאורגיה אסאקי (Gheorghe Asaki) האיש שתרם כל כך הרבה למולדובה תמך באחים שאראגה וסיפק להם עבודה בכריכה במשך שנים רבות. אבל האחים יחיאל ודוד שאראגה לא נחו וצירפו לבית המלאכה ענף קרוב מכירת ספרים חדשים וישנים ושיפרו את מעמדם בעיר עם יצירה ומכירה של potcapuri כיסויי ראש גליליים, מורחבים מעט כלפי מעלה שהם היו חלק מלבושם המסורתי של כמרים ונזירים נוצרים אורתודוכסים.
על פי המנהג, יחיאל ודוד שאראגה לימדו את ילדיהם את המלאכה. ליחיאל היו שלושה בנים שמואל או סאמויל, אליאס ואייזיק ולדוד היה רק בן אחד, נתן. בשנת 1879 לאחר מותו של יחיאל שאראגה בית המלאכה וחנות הספרים נוהלו עי אלמנתו. כדי שהעסק הקטן יוכל להמשיך, לקוחותיו ע"מ לתמוך הביאו יותר עבודה מבעבר. כך שההוצאה לאור של קודרסקו , הספריה של האוניברסיטה וספר הקריאה לכיתות א של יון קראנגה (Ion Creanga) סיפקו עבודה רבה לבית הכריכה.
עד כאן החלק הראשון בתולדות משפחת שאראגה.
