מורשת יהודית ברומניה 26.05.2024
סורל אתרוג אמן פלסטי רומני יהודי – פרק ראשון
Eugen Cojocariu, 30.05.2024, 09:18
סורל אתרוג נולד בשם סורל אסריק (Eserik) ב-29 לאוגוסט 1933 ביאשי, עיר גדולה בחלק המזרחי של מה שהייתה אז ממלכת רומניה. הוא גדל ממש מחוץ לעיר עם הוריו, אבא מוריץ (משה) ואמו טוני לבית ואלטר, בבית סבו וסבתו מצד אביו. סורל זכר לטובה שהיה בקרבת משפחתו המורחבת ונזכר במיוחד בהשפעתו של סבו שהיה נגר: "בשבילי חנות העץ של סבי הייתה כמו מקדש. ריח העץ והדבק מילא את נחיריי מיום הולדתי והפך לחלק קדוש מילדותי. החלום שלי היה שיום אחד יורשה לי להשתמש בחלק מהכלים שלו או אפילו לקבל כלים משלי".
המשפחה של סורל עברה בסופו של דבר לתוך העיר יאשי, שם פתח מוריץ מסעדה. הקהילה היהודית של העיר מנתה יותר משלושים וחמישה אלף איש, כשליש מכלל אוכלוסייתה באותה תקופה. כמו יהודים רומנים רבים, מוריץ וטוני היו שקועים בתרבות המקומית וגידלו את ילדיהם כאשר בבית דיברו רומנית ולא יידיש, ולמרות שהמשפחה ציינה את החגים היהודיים, סורל לא קיבל חינוך דתי יהודי. בשנת 1940 כאשר סורל היה בן שבע נולדה לו אחות בשם הרומני פליצ'יה ושם עברי ציפורה.
סורל החל את לימודי האמנות הבלתי פורמליים שלו בחנות ספרים מקומית ביאשי, שבעליה היה גם צייר. מאוחר יותר נזכר סורל: "מאחר שלא הרבה אנשים יכלו להרשות לעצמם לקנות ספרים היו אנשים, כולל אמי, ששאלו אותם מחנות ספרים שהייתה גם ספרייה פרטית. הייתי מתגנב לחדר האחורי לסטודיו של הבעל החנות . הוא היה צייר. הוקסמתי מהציורים שלו וריח הטרפנטין והשמן שיכר אותי".
מלחמת העולם השנייה החלה עם הפלישה הגרמנית לפולין בספטמבר 1939. ממלכת רומניה הייתה בהתחלה ניטרלית, אך בעקבות הפיכה בקיץ 1940, השלטון הדיקטטורי של מרשל יון אנטונסקו התחבר עם גרמניה ומדיניותה הנצאית והאנטישמית . אביו של סורל מוריץ היה אחד מהיהודיים הבודדים ששרדו את פוגרום יאשי מיוני 1941, רצח המוני ידוע לשמצה שבו נרצחו יותר משלושה עשר אלף יהודי יאשי.
האלימות נגד יהודים נמשכה לאורך כל שנות המלחמה, וכאשר היה סורל בן תשע, ראה חבר שנורה לנגד עיניו. מאוחר יותר בחייו הוא הבין שאחרי אותה תקרית מחרידה הוא כבר לא יכול להזדעזע. עד סוף מלחמת העולם השנייה, הקהילה היהודית של יאשי נכחדה במידה רבה. לאחר כניסת הצבא הסובייטי לרומניה ב-1944, סבלה משפחתו של סורל מרעב, עוני ואלימות, ומוריץ עדיין לא התאושש לחלוטין מהפציעות שספג במהלך הפוגרום. סורל עזר בהברחת מזון מתחת לבגדיו ומכירת סחורות בשוק השחור, חוויות שעיצבו אותו.
בשנת 1946, לאחר שמכרה בשקט את רכושה והמסעדה, המשפחה ניסתה לעזוב את רומניה לאוסטריה דרך הונגריה. אבל הם נתפסו על ידי השירות החשאי הרומני, בגבול ושני ההורים נעצרו. סורל בן ה-13 נותר אחראי על אחותו הצעירה במשך שבועות עד שאמם שוחררה. כשאביהם השתחרר סוף סוף חודשים לאחר מכן, כולם חזרו ליאשי לפני שעזבו לתמיד ב-1950.
סורל ומשפחתו הצליחו להימלט מרומניה בשנת 1950, נסעו דרך איסטנבול לישראל ושם שינו את שם משפחתם לאתרוג, ומוריץ ופליציה שינו את שמם הפרטי למשה וציפורה. לאחר שהיו תקופה קצרה במחנה לעולים חדשים בשער עלייה הם עברו לגור עם יצחק אחיו של משה בעיר ראשון לציון. לאחר שנתיים בביתו הצנוע של יצחק, שבמהלכן עבד משה בחנות הנוחות של אחיו, הם רכשו דירה משלהם בעזרת דודתו של סורל מצד אמו, רוז, שהתגוררה בארצות הברית.
עד כאן הפרק הראשון בסיפור הפסל סורל אתרוג.
