האירוע המרכזי 06.12-12.12.2020
האירוע המרכזי 06.12-12.12.2020
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 13.12.2020, 14:35
הזירה הפוליטית ברומניה, לאחר הבחירות לפרלמנט
הרכב הפרלמנט לארבעת השנים הבאות, הנובע מתוצאות הבחירות שנערכו ב־6 בדצמבר, כולל את המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD), המפלגה הלאומית ליברלית (PNL), ברית איגוד להציל את רומניה ומפלגת החופש, האיחוד והסולידריות (USR – PLUS), הברית לאיחוד הרומנים (AUR) — שנכנסה לראשונה לפרלמנט בבוקרשט, האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR) ונציגי המיעוטים הלאומיים, מלבד המיעוט ההונגרי. בבחירות אלה נרשם אחוז ההצבעה הנמוך ביותר בתולדות הדמוקרטיה ברומניה, מעט יותר מ־33%. בין הגורמים שהועלו כהסבר למצב זה נמנים מגפת נגיף הקורונה שלגביה מתקבלים בהמשך דיווחים יומיים על אלפי מקרי הידבקויות חדשים, בזמן שמספר מקרי המוות המיוחסים לקוביד־19 לא ירד מ־100 מזה תקופה ארוכה. זוהי גם הסיבה לכך שהממשלה החליטה להאריך ב־30 ימים נוספים את מצב הכוננות, אמצעי שהוחל עוד מאמצע חודש מאי. ההחלטה התקבלה בתקופת כהונתו הזמנית של שר ההגנה ניקולאה ציוקה (Nicolae Ciucă), לאחר שראש הממשלה הליברלי לודוביק אורבן (Ludovic Orban) הגיש את התפטרותו, כתוצאה פוליטית ראשונה של הבחירות. הוא החליט לעשות צעד אחורה ולהוביל, בתור יושב ראש המפלגה הלאומית ליברלית (PNL), את המשא ומתן להרכבת רוב פרלמנטרי אשר יתמוך בממשלת מרכז־ימין עתידית. הנשיא קלאוס יוהאניס כינס ביום שני את נציגי המפלגות להתייעצויות, בנושא מינוי ראש ממשלה. סדרת הדיונים תתחיל עם נציגי המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD), אשר השיגה את מספר הקולות הרב ביותר — כמעט 30%. הפתעת הבחירות הייתה התוצאה שהשיגה הברית לאיחוד הרומנים (AUR), אשר, שנה לאחר היווצרותה, הצליחה להשיג את קולותיהם של יותר מחצי מיליון רומנים, ובכך הפכה לרביעית בחשיבותה בפרלמנט. מנהיגיה מגדירים עצמם כקיצוניים, תומכי ערכים כגון משפחה, האומה והאמונה הנוצרית. בתפוצות, אשר קהילותיהן ייוצגו על ידי 6 חברי פרלמנט, ההצבעה התנהלה במהלכם של יומיים, ובקלפי התייצבו כ־265 אלף רומנים.
נשיא רומניה, במועצה האירופית
הנשיא קלאוס יוהאניס השתתף בימים חמישי ושישי בכנס מנהיגי האיחוד האירופי, שבו הושג הסכם בנוגע לתקציב האיחוד לתקופה 2021 — 2027 וקרן שיקום הכלכלה לאחר הקוביד־19 בסך של יותר מ־1,800 מיליארד אירו, לאחר שפולין והונגריה ניסוגו מחסימתה של תוכנית מימון מסיבית זו. שתי המדינות התנגדו להתניית הכספים האירופיים בכיבוד שלטון החוק, והפשרה שהתקבלה כרוכה במעורבותו של בית הדין האירופי לצדק בתהליך. בעקבות ההסכם, רומניה תקבל מהתקציב המשותף 46.7 מיליארד אירו עבור מגוון סוגי מדיניות, החל מחקלאות, לכידות או פיתוח כפרי ועד לתשתית ותחבורה. בנוסף, מקרן השיקום יוקצו 33.5 מיליארד בצורה של מענקים והלוואות. הנשיא יוהאניס אמר כי רומניה מוכנה לעשות שימוש בכספים אלה עבור רפורמות והשקעות במגזרי מפתח, לטובת כל אזרחי רומניה. נושא אחר שנידון עסק בהפחתת פליטת גזי חממה בלפחות 55% עד לשנת 2030. נשיא רומניה קרא ליצירת מסגרת גמישה שתאפשר לכל המדינות החברות לעמוד באופן יעיל ביעדים בתחום שינויי האקלים. בנוסף, המנהיגים האירופיים טענו כי המצב האפידמיולוגי עדיין מדאיג, למרות הופעת החיסונים, כך שיש להמשיך במאמצים למניעת גל עתידי של הידבקויות בנגיף SARS-CoV-2.
מרכז סייבר חדש של האיחוד האירופי, ברומניה
רומניה תארח בעתיד את המרכז למיומנויות אבטחת סייבר של האיחוד האירופי, המיועד לפיתוח הייטק וחדשנות. המרכז יחלק כספים אירופיים וארציים עבור פרויקטים של פיתוח בתחום אבטחת סייבר ברחבי האיחוד האירופי כולו. במיון לאירוח המרכז, השתתפו שבע מדינות חברות, ובוקרשט הועדפה על פני ערים כגון מינכן, ורשה, וילנה או לוקסמבורג. על פי מידע שנמסר לרדיו רומניה ממקורות בבריסל, בשלב הסופי נותרו שתי מועמדות, ורומניה זכתה במיון מול בלגיה. העובדה שהמטה העתידי של המרכז למיומנויות אבטחת סייבר של האיחוד האירופי יהיה ברומניה, מהווה הצלחה עבור בוקרשט והינה תוצאה של מאמצים דיפלומטיים עזים, כולל ברמה גבוהה — ציין שר החוץ בוגדן אאורסקו (Bogdan Aurescu). מרכז הסייבר הוא הסוכנות הראשונה של האיחוד האירופי שתמוקם ברומניה.
שיתוף פעולה רומני־אמריקאי בתחום האנרגיה
בבוקרשט, נחתם ביום רביעי הסכם בין רומניה לארצות הברית בדבר שיתוף פעולה עבור הפרויקטים הגרעיניים־אנרגטיים בצרנבודה (Cernavoda) (דרום־מזרח רומניה). תנאי ההסכם נקבעו עוד בתחילת חודש אוקטובר, במהלך ביקורו של שר הכלכלה וירגיל פופסקו (Virgil Popescu) בארצות הברית, כאשר נחתם גם מזכר הבנות מול הבנק לייבוא־ייצוא של ארצות הברית אקסימבנק (Eximbank). על מנת לעמוד ביעדי הפחתת פליטות פחמן וביטחון אנרגטי, רומניה מתכוונת לבצע חידוש טכנולוגי באחד מכורי הגרעין שבצרנבודה ולבנות שני כורים נוספים — פרויקט ששוויו מוערך ב־8 מיליארד דולר. אקסימבנק יציע מימון עד ל־7 מיליארד דולר עבור פרויקט זה, אשר עם סיומו, יביא לכך שהמתקן הגרעיני בצרנבודה יספק 40% מצריכת החשמל של רומניה, כלומר כפול מהיום. ארצות הברית עשויה לממן גם את הפקת הגז בים השחור. ברגע שיבוטל איסור ההשקעות בים השחור, לרומניה ישנו סיכוי להפוך ליצרנית הגז טבעי והחשמל הגדולה ביותר באירופה.
