סקירת אירועי החוץ לשנת 2025
סקירת אירועי החוץ לשנת 2025
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 31.12.2025, 11:10
מהומה בבית הלבן
חזרתו, בראשית 2025, של המיליארדר הרפובליקני, כמעט בן שמונים, דונלד טראמפ, לתפקיד שאותו הוא אוהב יותר מכול – האיש החזק ביותר על פני כדור הארץ – טלטלה את העולם כולו. הנשיא הישן־חדש של ארצות הברית לא הותיר איש אדיש. בסגנונו הבלתי צפוי והבוטה בניהול ענייני היום־יום של המדינה ושל העולם, יצר מנהיג הבית הלבן שוב, בכל מקום, או הערצה בלתי מסויגת או דחייה עזה ובלתי נשלטת. בבית, לאחרונה, הורה שופט פדרלי לממשל טראמפ להסיג את כוחות המשמר הלאומי שנפרסו, בניגוד לעמדת הרשויות המקומיות הדמוקרטיות, בלוס אנג’לס – העיר השנייה בגודלה בארצות הברית – כתגובה לגלי המחאה נגד הפשיטות שביצעה משטרת ההגירה. בעולם, טראמפ חולל רעידות אדמה בכל השווקים לאחר שהחליט להעלות את המכסים על יבוא לארצות הברית, מתוך שכנוע שכך יחיה את הכלכלה המקומית וייצור מקומות עבודה חדשים לאמריקאים. פרשנים המנתחים אותו פסיכואנליטית מרחוק מצהירים כי הם משוכנעים שטראמפ שואף לפרס נובל לשלום. אנשיו והוא עצמו טוענים כי הוא ראוי לו, משום שתיווך בהצלחה בין אויבים מושבעים: ארמניה ואזרבייג׳ן, הודו ופקיסטן, קמבודיה ותאילנד. באירופה, טראמפ זוכה להערכה נמוכה למדי בקרב האליטות שהתמנו מטעם עצמן, הן בבריסל והן בערי בירה אחרות ביבשת. אסטרטגיית הביטחון החדשה שפרסם הבית הלבן מונה את מה שהוא רואה כבעיות קשות במיוחד ביבשת הישנה: דעיכה כלכלית, עודף רגולציה מצד בריסל, ערעור הזהות והריבונות של המדינות הלאומיות – אשר יחד עם ההגירה הבלתי חוקית עלולות למחוק את הציוויליזציה האירופית – וכן צנזורה על חופש הביטוי, דיכוי האופוזיציה הפוליטית וציפיות בלתי מציאותיות מהמלחמה באוקראינה מצד מנהיגים אירופים התומכים בקייב. אם המגמות הנוכחיות יימשכו, אירופה תהיה בלתי ניתנת לזיהוי תוך 20 שנה או אף פחות מכך – מסכמים האסטרטגים האמריקאים.
קשה להגדיר גם ניצחון, וגם את אוקראינה
״נתמוך בקייב עד הניצחון״ – זו נותרה גם ב־2025 המנטרה של פוליטיקאים אירופים בכירים רבים, שתמכו בעקביות באוקראינה, שנכבשה לפני כמעט ארבע שנים בידי כוחות רוסיים. המושגים נעשים עמומים יותר ויותר, שכן איש כבר אינו מסוגל להסביר מה פירוש הניצחון האוקראיני ולא מה עוד מייצגת ארצם. הפולשים הרוסים מתקדמים לאט, אך בעקביות. כחמישית משטחה המוכר בינלאומית של אוקראינה מצוי תחת כיבוש. והצבא הרוסי ממשיך, ללא היסוס, להפציץ ולהרוג בהמוניהם ילדים, נשים וזקנים. לקראת סוף השנה התפטר אנדריי ירמק (Andrii Iermak) מתפקיד ראש לשכת נשיא אוקראינה, בעקבות פרשת השחיתות הגדולה ביותר בתקופת נשיאותו של וולודימיר זלנסקי. האירוע מסמן סדק במודל שלטוני שנבנה בשנות המלחמה: מערכת ריכוזית, התלויה בנאמנויות אישיות ובגרעין מצומצם סביב הנשיא, שבה הפך ירמק לדמות שאין לה תחליף – כך כותב פרשן מרומניה השכנה, שהוא גם אזרח אוקראיני. נותר לראות – הוא מוסיף – אם מדובר בארגון מחדש אמיתי או רק במהלך סמלי, שנועד להרגיע את זעם הציבור ולדחות שאלות קשות יותר באשר לאופן שבו מתנהל בפועל השלטון בקייב בעת מלחמה.
שלום שברירי במזרח
רוגע יחסי השתרר ברצועת עזה. מתקפת הטרור של 7 באוקטובר 2023, חסרת תקדים בהיסטוריה, של התנועה האסלאמיסטית חמאס על שטח ישראל, גבתה למעלה מ־1,200 הרוגים. תגובתה הצבאית של ישראל הביאה למותם של כמעט 70 אלף בני אדם. רובם היו אזרחים, על פי הנתונים שמסרה הנהלת הרצועה, הנשלטת בידי חמאס, ושהוכרו כאמינים בידי ארגון האומות המאוחדות. עיתונאים בעלי קשרים הדוקים בעזה טוענים, עם זאת, כי עוד כ־30 אלף גופות מצויות תחת ערימות ההריסות שנגרמו מההפצצות.
ממשלות נפילות
כמעט שני שלישים מהצרפתים שנשאלו בסקר השיבו כי הם מעוניינים בהתפטרותו של הנשיא עמנואל מקרון. 56% מהנשאלים דורשים גם פיזור נוסף של הפרלמנט ובחירות פרלמנטריות מוקדמות. בתוך שלוש שנים בלבד התחלפו שם לא פחות מחמש ממשלות. ממש בדצמבר, בבולגריה השכנה לרומניה, נפלה גם ממשלת הקואליציה בראשות רוזן ז׳ליאזקוב (Rosen Jeliazkov). לאחר שבע מערכות בחירות לפרלמנט בפחות מארבע שנים, הושבעה ממשלתו של ז׳ליאזקוב, שהורכבה מארבע מפלגות, בראשית השנה הנוכחית. המדינה, הענייה ביותר באיחוד האירופי, תצטרף לגוש האירו ב־1 בינואר 2026.
נובל רחב כאוקיינוס האטלנטי
כלת פרס נובל לשלום, מנהיגת האופוזיציה בוונצואלה, קורינה מצ׳אדו (Corina Machado), נאלצה לחיות תסריט קולנועי של ממש כדי להגיע לאוסלו, נורווגיה, ולקבל את הפרס – כך מציין הרדיו הציבורי הרומני, המצטט כלי תקשורת מערביים. האישה בת ה־58 נסעה בחשאי במשך עשר שעות מעיר הבירה קראקס אל האוקיינוס האטלנטי. היא חצתה את המדינה בתחפושת והצליחה לעבור דרך עשרה מחסומי בדיקה של הצבא הנשלט בידי הנשיא הסמכותני מהשמאל, ניקולס מדורו (Nicolas Maduro), הרודף אותה זה זמן רב. היא יצאה לים בסירת דיג, חרף מים סוערים ורוחות חזקות, ופגשה בלב ים כלי שיט נוסף שהופעל בידי ארגון לא־ממשלתי אמריקאי המתמחה בחילוץ בני אדם. הכוחות האמריקאיים המעורבים במבצע נגד סמים סמוך לוונצואלה עודכנו מראש על מבצע חילוצה של קורינה מצ׳אדו, כדי שלא יפגעו בסירה שבה שהתה כלת פרס הנובל. לאחר עוד 13–14 שעות הצוות הביאה אל מטוס שיעדו אוסלו.
