מחוז ארד, מורשת אדריכלית ורב-תרבותיות

היום נגלה חלק ממחוז ארד.

Marian Marom (מריאן מרום) ו Daniel Onea, 28.09.2026, 15:06

היום נגלה חלק ממחוז ארד. אזור זה, הממוקם בעמק נהר מורש, הוא דוגמא מרתקת לרב-תרבותיות ולהיסטוריה אירופאית. המסע שלנו מתחיל בעיר ארד, המכונה לעתים קרובות "וינה הקטנה" בשל מבני המורשת שלה שנבנו בסגנונות הסצסיה (Secession), הנאו-קלאסי והבארוק. העיר, הממוקמת בצומת של נתיבי תקשורת חשובים מאוד המחברים את צפון אירופה לדרום ואת מזרחה למערבה של היבשת, ניצלה את מיקומה האסטרטגי במלואו. בעבר, הגבול בין האימפריה האוסטרו-הונגרית לאימפריה העות'מאנית היה ממש מעבר לנהר מורש, מצב שהיווה יתרון משמעותי לתושבי האזור. כיום אתרי תיירות ייחודיים, כגון מצודת ארד, מבצר מרשים בצורת כוכב שנבנה בסגנון וובאן (Vauban), והתהילה שהותירה "החץ הירוק", מסילת הרכבת המקומית החשמלית הראשונה בשטחה של רומניה של ימינו.

המדריך שלנו היום, דורין פרנדש (Dorin Frandeș), פדגוג ומנצח בתזמורת הממלכתית של ארד , מפרט לנו על הקונספט שמאחורי הבניינים הסמליים המרכזיים של העיר.

"היבט פחות ברור, אפילו עבור תושביה, הוא התפיסה האדריכלית הסמלית לחלוטין של העיר ארד. המבנים בעלי החשיבות העיקרית מאורגנים בצורה מקורית. ארמון התרבות, הממוקם ממש על גדת נהר מורש, מופרד על ידי פארק מארמון הצדק, בניין מרשים נוסף שהוקם בתחילת המאה ה-19 וה-20. יחד עם המטה המנהלי של בניין העירייה, מבנים אלה יוצרים משולש אדריכלי. משמאל לפילהרמונית נמצא "דרך בתי הספר", נתיב תקשורת עליו מרוכזים מוסדות החינוך החשובים ביותר בארד. לא רחוק מריכוז זה של מבנים הראשיים נמצא התיאטרון הנקרא כיום "יואן סלאביצ' (Ioan Slavici). הוא נבנה בסביבות שנת 1800, ולמרות שנשרף פעמיים, הוא נולד מחדש בכל פעם מהאפר. בקרבת מקום נמצא גם התיאטרון הישן, מבנה הלבנים הראשון באזור ששימש כתיאטרון, המכונה 'גשר מיתרים'."

נקודת מוקד במשולש האדריכלי הזה היא בניין הפילהרמונית, אשר ממשיך למשוך תשומת לב ולהרשים את המאזינים. המנצח דורין פרנדש מסביר את ההיסטוריה והסמליות של בניין ייחודי זה.

"לבניין בו שוכנת הפילהרמונית הממלכתית כיום יש היסטוריה ופונקציונליות מיוחדות. הוא ייצג את כל מה שדמיינו באותה תקופה כבית תרבות, ולכן הוא עדיין נושא את שמו של ארמון התרבות גם היום. מבחינה אדריכלית, הבניין בולט בצורתו המחומשת, מחומש המוקדש לתרבות, כאשר כל חזית עוצבה בסגנון שונה: קלאסי, גותי ואקלקטי, בתחילת המאה ה-20. עיצובי הפנים, עם עלי זהב וזכוכית צבעונית, משקפים את סגנונות האר-נובו והסצסיה, הייחודיים לשנות ה-1900, כשהם נשמרים בצורתם המקורית. אולם הקונצרטים, עם קיבולת התחלתית של כמעט 700 מושבים, מפורסם באקוסטיקה יוצאת הדופן שלו, הנחשבת על ידי מומחים לאחת הטובות ביותר בחלק זה של אירופה. על קמרון האולם הראשי של הארמון ניתן להתפאל מציור פרסקו ייחודי. בניגוד לציורים הדתיים הרגילים, המתארים את אלוהים, ציור זה ממחיש את היקום, כוכבי הלכת ומערכת השמש. פרט יוצא דופן הוא נוכחותו של שביט האלי (Halley). אלמנט זה מייצג קשר סמלי בין ארד לאמריקה, שכן השביט נראה בשמיים בדיוק בשנת השלמת הבנייה, 1912, שנה שציינה גם את מותו של הסופר המפורסם מארק טוויין."

במרחק קצר מהעיר ארד נמצאת העיירה ליפובה (Lipova), יעד תיירותי שחובה לראות. כאן, השפעות היסטוריות נראות בכל מקום: מהבאזאר הטורקי במרכז ההיסטורי, האנדרטה היחידה מסוגה שנותרה מתקופת העות'מאנית ברומניה, ועד למבצר שואימוש (Șoimoș) המרשים ולבזיליקת האפיפיור של מריה רדנה (Maria Radna), נקודת ציון קתולית מרכזית לעלייה לרגל בדרום מזרח אירופה. המוזיאוגרפית קורינה דובשטאן (Corina Dubeștean) מדגישה את חשיבותו של מרחב זה, הטבול בהיסטוריה.

"באמצעות עברה ההיסטורי העשיר, ליפובה דוגלת ברעיון של אישור האחדות וההמשכיות של האוכלוסייה הרומנית באזור זה לאורך מאות שנים. העיר הייתה מרכז מסחרי וכלכלי אמיתי, והחל מהמאה ה-19 היא גם רכשה ממד תרבותי חזק. העיר בלטה בעקביות שבה קידמה ערכים ויוזמות תרבותיות רומניות. באמצעות האישים, החברות והאגודות התרבותיות שפעלו כאן, ליפובה היא בין היישובים הטרנסילבניים החשובים ביותר בגדה השמאלית של נהר מורש. על רקע מסורת עשירה זאת, הוקם בשנת 1958 מוזיאון העיר ליפובה."

מוסד תרבותי זה מכיל אוצר בלום מרשים, שערכו גדל משמעותית במהלך העשורים, בעיקר הודות לתרומות. האוצרת קורינה דובשטאן מפרטת את הרכב התערוכה.

"האוסף מאגד עבודות אמנות פלסטית ודקורטיבית, רומנית ואוניברסלית. התערוכה הקבועה מציגה עבודות של הציירים הרומנים החשובים ביותר: ניקוליאה גריגורסקו, יואן אנדארסקו, שטפאן לוקיאן, ניקוליאה טוניצה, תאודור פאלאדי, תאודור אמן, דומיטרו גיאטה, גאורגה פאטרשקו וקמיל רסו. ישנן גם יצירות של אמנים מוערכים מהדור הצעיר, כמו יון צוקולסקו, סמואל מוטזנר ורבים אחרים. באולמות מוזיאון ליפובה, תוכלו לראות מיצירות של ציירים ואמנים גרפיים ידועים מבתי ספר אירופאיים: איטלקי – קרלו מראטי, פלמי-הולנדי – לודולף בקהויזן, הונגרי, אנגלי וצרפתי."

לפיכך, באמצעות מורשתו האדריכלית יוצאת הדופן ואוספי האמנות בעלי הדהוד אירופאי, ציר ארד-ליפובה מדגים באופן מלא את ערכו, ומהווה נקודת ייחוס על המפה התרבותית והתיירותית של רומניה.