הוריא קארפ – 17.07.2022
הוריא קארפ סופר ופובליציסט, פוליטיקאי ומנהיג יהודי רומניה
Marian Marom (מריאן מרום), 17.07.2022, 14:32
הוריא קארפ נולד בשנת 1869 בעיירה חרלאו, בצפון מחוז יאשי . הוא נולד במשפחה יהודית שחיה כבר שלוש דורות באזור מולדובה וקיבל את השם יהושע מיכאל קארפ. הוא למד בחרלאו בתלמוד תורה לימודי תורה לילדים בקהילה היהודית המסורתית וגם בבית הספר היסודי. הוריא קארפ למד את לימודיו התיכוניים בבוטושאני. למרות שהיה דור שלישי של יהודים ברומניה, לא קיבל בתקופה ההיא את הזכות להתאזרח. אבל שירת שירות חובה בצבא רומניה כמו כל האזרחים. הוריא קארפ למד בהמשך רפואה באוניברסיטת יאשי אבל בשנה האחרונה ללימודים עזב את האוניברסיטה כדי להשלים את החלומו להיות עיתונאי.
בשנת 1891 פירסם קארפ לראשונה יצירה ספרותית, הסיפור הקצר Sfântul Nicolae ("ניקולאיה הקדוש") בכתב העת "Ilustrațiunea Română". הוריא קארפ הקים את המגזין ביידיש "דער יידישע גייסט" (הרוח היהודית) יחד עם העיתונאי אליעזר רוקח יליד ארץ ישראל שחי מספר שנים ברומניה. הוריא קארפ המשיך את פעילותו וכתב ספרות לכתבי עת רבים, כגון Lumea Nouă (העולם החדש), Lumea nouă ilustrată (העולם החדש המאוייר), Răsăritul (הזריחה), Românul (הרומני ), Muncitorul (הפועל), Evenimentul (האירוע), Luptătorul (הלוחם) Adevărul (האמת), Patriotul (הפטריוט).
סיפוריו של קארפ התמקדו בחיי היהודים ברומניה, בעיקר בני המעמד הנמוך. דמויות כמו של ינקל טלאל בסיפור Sbucium לבטים מ-1903 ,אברהם השדוף (Avram slăbănogul) הנכון להקרבה עצמית או טאובה מוכר המים (Tauba sacagiu) מהספר "נפשות עייפות" (Suflete obosite). בספר הסיפורים "Gânduri fărâmate" (מחשבות שבורות) נגע קארפ בבעיות של הגירה וציונות. הספר "Din vremuri de urgie" (זמנים של מצוקה) מספר על האפליה נגד הלוחמים היהודים בצבא הרומני בימי מלחמת העולם הראשונה, לרבות הגורל הטרגי של מספר יהודים שנידונו למוות כ"עריקים".
הוריא קארפ עסק הרבה בפולמוסים נגד הכתיבה האנטישמית שרווחה ברומניה בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20. הוא הוקיע את שנאת החינם נגד היהודים, הבליט את תרומת היהודים להתקדמות האנושות כולה במאמרים שפירסם בכל העיתונות הרומנית.
אחרי שמגיל צעיר התגייס קארפ לתנועה הציונית, בדצמבר 1901 השתתף בקונגרס הציוני החמישי בבזל, כנציג הציונים מהעיר רומן. בין 1901 לבין 1904 ערך קארפ בבוקרשט את השבועון בשפה הרומנית "מבשרת ציון". שבועון זה הגדיר עצמו ככתב עת ציוני. קארפ הקדיש את עצמו לפעילות קהילתית יהודית במסגרת ארגון "איחוד היהודים הילידים" אשר הפך בשנת 1923 ל-"התאחדות יהודי רומניה" ובשנת 1906 ייסד את העיתון הרשמי של הארגון, Curierul Israelit וערך אותו למשך הרבה שנים. החל מינואר 1911 פירסם קארפ את הירחון לספרות ולתרבות "קולטורה" שהוגדר כ"כתב עת מאויר לאמנות וספרות התחייה היהודית". הופעתו הופסקה כעבור שבעה חדשים בלבד.
סדרה שנייה של Cultura הופיעה בין מאי 1932 לאוגוסט 1940. ב-Cultura פירסם קארפ קטעי ספרות ותרגומים מאת מחברים יהודים, הציג הישגים של היהודים בכל תחומי התרבות והמדע, מאמרים בתחום "מדע היהדות", הציג פעולות המכון לתרבות שליד בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט. בין השנים 1927—1931 נבחר הוריא קארפ פעמיים כחבר בסנאט הרומני מטעם המפלגה הלאומית הליברלית.
בגלל מעמדו הפוליטי הוריא קארפ היה מרצה באוניברסיטה העממית של ההיסטוריון המפורסם ניקולאיה יורגה. הוריא קארפ היה נציג הציונים הכלליים ותיפקד כמנהל הקרן הקיימת לישראל בבוקרשט ופירסם מגזין תעמולתי בשם "ארץ ישראל" שנועד לעודד איסוף כספים למען רכישת אדמות בארץ ישראל.
בינואר 1941 נעצר ועונה הוריא קארפ בזמן מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט ובנובמבר 1941 נכלל עי משטר אנטונסקו בין הסופרים היהודים שמכירת ספריהם נאסרה והוכרזו בני ערובה. בשלב מאוחר יותר של מלחמת העולם השניה הצליח הוריא קארפ לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בירושלים. הוריא קארפ נפטר בשנת 1943 בגיל 74 והובא לקבורה בכפר ברוך, יישוב שנוסד בשנת 1924 עי יהודים במקור מרומניה עם העזרה של קק"ל.
