היהודים בסוצ’בה בין שתי מלחמות העולם – 24.07.2022
היהודים בסוצבה בין שתי מלחמות העולם
Marian Marom (מריאן מרום), 24.07.2022, 12:28
בתום מלה"ע הראשונה ולאחר חוזה וורסאי שכפה על רומניה משטר דמוקרטי ומתן שוויון זכויות לכל המיעוטים הלאומיים וליהודים בכלל, במיוחד באזורים שסופחו בוקובינה, טרנסילבניה, בסראביה וחלק הדרומי של דוברגיה. הממשלות הרומניות השונות כיבדו פחות או יותר את ההתחייבות, על אף המסורת האנטישמית של רומניה. יחד עם זאת ניסו השלטונות לסלק או להפחית את נוכחות היהודים בחיי הציבור בעיקר בקרב הסטודנטים. כך לדוגמא, ב-10 לנובמבר 1926 נורה למוות הסטודנט היהודי דוד פאליק ע"י סטודנט רומני ניקולאיה טוטו (Nicolae Totu ). בהוראת ממשלת אברסקו-גוגה, בית הדין של סוצ’בה לא טיפל במשפט, שהועבר בסופו של דבר לבית משפט שבקימפולונג, ושם זוכה הרוצח. חבריו ה"לגיונרים" הוליכוהו לבוקרשט בתהלוכת ניצחון ולימים עלה טוטו לגדולה כמנהיג "משמר הברזל".
בין שתי המלחמות פעלו ברומניה מפלגות אנטישמיות קיצוניות שהסיתו בעתונות נגד היהודים. מפלגת "משמר הברזל" (Garda de Fier) נוסדה ב-1927 ונודעה לאחר מכן גם בשם "הלגיונרים" או "הכל למען המולדת" והיתה בעלת אידיאולוגיה לאומנית קיצונית שפעולותיה כללו אלימות ואפילו רצח. המפלגה הזאת הוקמה לצד "הליגה להגנה הלאומית נוצרית" (Liga Apărării Naţiunei Creştine), בשנת 1923 תחת מנהיגותו של פרופ א.ק. קוזה (A.C. Cuza), אנטישמי נודע, שבראש מעיניו הסתה אנטי יהודית בנוסח "דר שטירמר". תלמידו קורנל זיליה קודריאנו (Cornel Zelea Codreanu) הוא זה שעמד בראש הליגיונרים.
הם טענו שהיהודים מקלקלים ומזהמים כל דבר במדינה. וכך גם מפלגות השלטון, הליברלית (של משפחת בראטיאנו – Brătianu), הלאומית רומנית (Naţional Român) והלאומית חקלאית (Naţional Ţărănesc) של יוליו מניו (Iuliu Maniu) הביעו דעתן בפומבי שיש ברומניה יותר מדי יהודים ושיש לסלקם. ב-1935 הודיעה המפלגה הלאומית חקלאית שמצעה כולל דרישה להעביר כל מקומות העבודה וניהול המפעלים לידי רומנים.
עם עלית הנאצים חל שינוי קיצוני ביחסי יהודים-נוצרים. הכמורה הנוצרית אורתודוכסית גילתה אדישות למתרחש. גם בעיתונות הדמוקרטית שרבים מעיתונאיה היו יהודים ונקראה "העיתונות המתייהדת" חשו במהרה שינוי באווירה וב-1937 תחת שלטונו של אוקטביאן גוגה (O. Goga) נאסרה הופעתה של עיתונות הזאת. הופיע העיתון "פורונקה וורמי" (Porunca Vremii) שהיה מבוסס על הסתה נגד יהודים וגם לעיתונים כמו "אוניברסול" (Universul) ו-"קורנטול" (Curentul) היו נטיות אנטי-שמיות.
השלטונות הטילו גזרות רבות וקשות על האוכלוסיה היהודית כחלק מהמדיניות לדכא, להשפיל ואף לרושש יהודים. כך נאסר על היהודים למכור טבק ויין שרף שהיו מונופול ממשלתי, גזרה שפורסמה ערב תשעה באב 1937 והיתה מיועדת לנשל אלפי יהודים מפרנסתם.
אמצעי דיכוי אחרים כללו בין היתר חובה להחזיק עסקים פתוחים ביום שבת (לפני כן היה מותר לסגור אותם בשבתות בתנאי שגם בימי ראשון יישארו סגורים), איסור יציאה מן הבית של היהודים בין השעות 6:00 בערב ועד 6:00 בבוקר למחרת , החובה לענוד על בגד עליון טלאי צהוב בצורת מגן דוד .בהמשך נאסר על רופאים יהודים לטפל בחולים נוצרים, ועל השלט היה צריך להופיע מגן דוד עם הכתובת "רופא יהודי", מקלטי רדיו של יהודים הוחרמו וחלה חובה להתייצב לעבודת כפייה (muncă obştească obligatorie). ואולם, החוק האנטי-יהודי הכי חמור היה זה של עיון מחדש באזרחות היהודים. נוצר צורך להשיג כל מיני אישורים, חלק שלא ניתן היה לקבל כלל, והכל תחת מדיניות של השפלה וסחיטת כספים. כתוצאה מכך נשללה אזרחותם של עשרות משפחות יהודיות. באביב של 1940 היה המועד האחרון שהותר לתלמידים יהודים לגשת לבחינות בגרות והונהג "numerus nullus" שמשמעו איסור על היהודים ללמוד בבתי-הספר הרומנים.
כנגד הגל ההולך וגובר של דיכוי והשפלה, יהודי סוצבה הגיבו בנשק היחיד שעמד לרשותם, החרם. וכך רבים הפסיקו לעשן, הרופאים לא כללו במרשמים תרופות מתוצרת גרמניה והרוקחים הפסיקו לקנות תרופות ממדינה זאת. כמו כן, היהודים בעלי קולנוע הוציאו מתוכניתם סרטים גרמניים. בראש המחרימים בכל התחומים עמדו מנהיגי יהדות סוצבה ד"ר קלמן טרטר, ד"ר אדולף גבור, ד"ר לייב שפירא, ד"ר וולף שרף, מרטין האס .
