מורשת יהודית ברומניה 01.08.2021 – משפחתשאראגה – חלק שני
מורשת יהודית ברומניה 01.08.2021 - משפחתשאראגה – חלק שני
Marian Marom (מריאן מרום), 02.08.2021, 17:08
התאחדות של שתי נסיכויות רומניות, מכונה גם "האיחוד הקטן" היה תהליך פוליטי שקרה באמצע המאה ה-19 על ידי מיזוגן של נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכאיה לכדי ישות מדינית אחת, שנקראה הנסיכויות הרומניות המאוחדות, תהליך שהיווה תפקיד חשוב בהנחת היסודות של המדינה הרומנית המודרנית. תהליך האיחוד התבסס על קרבה תרבותית וכלכלית חזקה בין שתי הנסיכויות, וקרה בפועל על ידי בחירה של אלכסנדרו יואן קוזה כשליט הנסיכויות ב-5 לינואר 1859 בנסיכות מולדובה וב-24 לינואר 1859 בוואלאכיה. לאחר שלוש שנים, במהלכן, באופן מוזר, הנסיך קוזה שלט משתי ערי בירה, בשנת 1862 עברו השלטונות של רומניה המאוחדת לבוקרשט.
משפחת שאראגה לא עזבה את העיר יאשי אבל בגלל הזזת הרשויות ועם עזיבתם של תושבים רבים כל כך, הפרנסה נהייתה קשה, לכן סמויל ואליאס, נאלצו לשוטט בשווקים ובירידים של מולדובה כדי למכור ספרים. אמצעי פרנסה מעייף, אך הזדמנות נפלאה להכיר אנשים ומקומות וכיוון שלדעת לעתים קרובות פירושו להבין ולאהוב, האחים שאראגה התאהבו באנשים ובמקומות. האהבה הזאת לאנשים ומקומות שהזכירו עבר מפואר, והשיכחה המאיימת הטביעה בהם את התשוקה לאסוף חפצים, דברים וספרים שהמחישו את העבר הזה. כך סמויל ואליאס שאראגה הפכו לאוספי עתיקות.
בזכות החיפושים שלהם, למרות היותם אנשים פשוטים ללא השכלה מיוחדת ותעודות מפוצצות, הרבה מסמכים וחפצים היסטוריים נידונים לאבדון ניצלו ונאספו. כך, עם הזמן, סמויל האח המבוגר התחיל לשלוט בידע תרבותי רב שלא הזדמן לו להשיג בבתי ספר וזאת הסיבה שהתעקש שאחיו הצעיר, אייזיק, ירכוש לעצמו השכלה בבית הספר. בגלל המומחיות שלו בנושא העתיקות סמויל נבחר לחבר כבוד של החברה הנומיסמטית של וינה. האחים שאראגה התמחו גם במציאה וחשיפה של מסמכים ישנים ומטבעות ואף סייעו בפיתוח אתר ארכיאולוגי בקוקוטני (CUCUTENI). ראוי לציין את העובדה כי אוספי העתיקות האלה לא היו חמדנים, לא ניסו להשיג כמה שיותר כשהם מצאו חפצים יקרי ערך ודאגו לעדכן ולצייד בפריטים בעלי עניין תרבותי והיסטורי גם את האקדמיה הרומנית וגם את ההמוזיאון הלאומי לעתיקות.
מלך רומניה קרול הראשון העניק בפברואר 1883 את מדליית הזהב "שירות נאמן" לאחים סמואיל ואליאס שאראגה, כפרס על תרומות של מסמכים, כתבי יד ומטבעות ישנים לאקדמיה הרומנית ולמוזאון הלאומי. החל משנת 1887 הצטרף לניהול חנויות הספרים, העתיקות, הנומיסמטיקה והבולאות גם אייזיק האח הקטן של סמויל ואליאס שבינתיים סיים לימודיים תיכוניים מסודרים להבדיל מאחים שלו. אייזיק שאראגה עסק בעיקר בהוצאה לאור ובהתכתבויות של המפעל שאראגה עם ספקים ושותפים מחו"ל.
בתחום הבולאות אליאס שאראגה היה אחד החלוצים ברומניה והתמחה בהיסטוריה של הדואר הרומני ועשה תגליות בנוגע לבולים וחותמות שהיו בשימוש בנסיכויות הרומניות כולל טרנסילווניה.
כשותף לפרויקטים ויוזמות של המפעל "אחים שאראגה" עבד במשך שנים רבות גם נתן שאראגה הבן של דוד. ב-1894 כאשר המפעל "אחים שאראגה" החליטו להקים נציגות בבוקרשט , ניהול הסניף הופקד בידי בני הדודים אייזיק האח הקטן של סמויל ואליאס ויאנקו הבן של נתן.
ההוצאה לאור של אחים שאראגה התפתחה גם לכיוון ספרי הלימוד עבור בתי ספר והצליחה להדפיס מאות אלפי מהדורות וגיליונות. אותה הוצאה לאור הדפיסה ב-1890 , כשנה לאחר מותו של יון קראנגה, במהדורה מיוחדת שני ספרים הכוללים את כל היצירה הכתובה של המספר העממי עם תמונות של האמן תיאודור בויוקליאו (Theodor Buiucliu).
כאן מסתיים החלק השני בתולדות משפחת שאראגה.
