מורשת יהודית ברומניה 02.01.2022 – איסאק יעקוביץ לודו
איסאק יעקוביץ לודו פובליציסט וסופר רומני יהודי
Marian Marom (מריאן מרום), 01.01.2022, 21:33
איסאק יעקוביץ לודו נולד ב-4 לנובמבר 1894 בעיר יאשי, במשפחה של יהודים עניים. איסאק התחיל ללמוד בתיכון בשנת 1904, אך לא היה יכול להמשיך יותר מארבע שנות לימוד. נאלץ לנשור עקב מחסור בכסף. בגיל 14 התחיל לעבוד במשרה פקידותית והמשיך לקרוא והפך לאוטודידקט.
בגיל צעיר איסאק לודו נמשך לעולם העיתונות ובנה לעצמו קריירה בעולם הזה. בגיל 19 איסאק לודו שעתיד לחתום על כתביו כ י. לודו, מפרסם מאמרי בכורה במגזין שגם מוציא לאור בעצמו ובמקביל עסק בפעילות פובליציסטית ענפה ואינטנסיבית במספר רב של עיתונים וכתבי עת. לודו היה מתקן שגיאות לפני הדפסה בעיתונים כמו Iașul ו- "הדעה" (Opinia) כדי להתקדם ולהיות עורך של לא מעט פירסומים ברומניה החל משנת 1915.
בשנות ה-20 של המאה הקודמת לודו עבר להתגורר בבוקרשט והקים את "אדם" שהיה כתב עת תרבותי שהתמקד בנושאים יהודיים, הפונה במיוחד לקוראים יהודים והגיליון הראשון שלו הופיע ב-18 למאי 1929. לודו ניהל את כתב העת בין השנים 1929-1936, ובמהלכן היה מפיץ חשוב של התרבות היהודית ברומניה ופרסם תרגומים מסופרים יהודים. בכתב העת "אדם" כתבו גם סופרים לא יהודים Tudor Arghezi, Gala Galaction, Paul Zarifopol, Camil Petrescu, Eugen Lovinescu וגם יהודים כמו Felix Aderca, Mihail Sebastian, Ury Benador, Isac Peltz, Ion Călugăru, Max Blecher, I. Brucăr, Eugen Relgis, Baltazar, Ilarie Voronca . פרסמו בכתב העת "אדם" תמונות וציורים אמנים פלסטיים כמו מרצאל ינקו, ברונאה פוקס, יוסיף ברמן ועוד.
לודו היה פעיל בחוגי ספרות שמאליים בתקופת בין המלחמות. בשנות עליית הפשיזם פרסם לודו מספר רב של מאמרים שחשפו את הפרצוף האמיתי של משטרו של היטלר ואת הפוליטיקה של המדינות הפשיסטיות. לודו העביר ביקורת חריפה נגד האנטישמיות של התקופה ברומניה. ב-1934 לודו פירסם חוברת נגד הפרופסור באוניברסיטה נאה יונסקו שהיה המנהיג האידיאולוגי של הלגיונרים הרומניים. למרבה האירוניה הסופר והמחזאי היהודי רומני מיכאיל סבאסטיאן תמך במנטור שלו נאה יונסקו. אבל אחרי שנה ב-1935, נאה יונסקו בהקדמה שכתב לרומן של מיכאיל סבאסטיאן "מזה אלפיים שנה" (De două mii de ani) חשף את הדוקטרינה האנטישמית שלו והצדיק את הביקורת החריפה שלודו הטיל עליו. אף סבאסטיאן הבין אז את הטעות שלו כשהחשיב את יונסקו למנטור.
לודו כסופר טיפח במיוחד את האפקט הקומי בספרות, ניתן לומר שכתב סאטירה בסגנון והשפעת הסופר היהודי הנודע שלום עליכם, שאותו גם תירגם מאידיש לרומנית. בתקופה לפני מלחמת העולם השניה לודו כתב ופירסם ספרים רבים כגון "יהודה צריך לסבול כי הוא סובל", "המשיח יכול לחכות", ועוד. בזמן השלטון של אנטונסקו לודו נכלל ברשימת הסופרים היהודיים האסורים ברומניה.
השלטון הקומוניסטי והאקלים הפוליטי של שנות ה-50 וה-60 איפשרו ללודו לפרסם את מרבית כתביו ותרגומיו. לודו השתמש בתשוקתו לפולמוס בכתיבת רומנים שבהם יכול היה להפעיל את הלהט והסרקזם שלו בהצגת אירועים פוליטיים. לודו בתקופה הזאת כתב ופרסם רומנים סאטיריים ופמפלטים כמו Domnul general guvernează "אדון הגנרל מושל" שעבורו ב-1953 קיבל את פרס המדינה, Gura de lup "לוע של זאב", Starea de asediu "משטר של מצור", Regele Palaelibus "המלך פאלאליבוס", Salvatorul "המציל", Ultimul batalion "הגדוד האחרון". ספרים אלה מציגים כרוניקה סאטירית של החיים הפוליטיים בהשפעת התחושה האופורית של "רומניה הגדולה" בתקופה בין מלחמות העולם, של השחיתות נרחבת, של הריגול עי מעצמות זרות, של הניסיונות להפוך את רומניה למדינה פשיסטית, של ההכנות למלחמת העולם השנייה ושל הכישלון העמוק של אנטונסקו בהשתתפות במלחמה ביחד עם גרמניה הנאצית.
סופר פורה, בעל חוש עיתונאי וסאטירי חסר תקדים, רגיש למציאות סביבו כיהודי ברומניה, איסאק יעקוביץ לודו הלך לעולמו בבוקרשט ב-23 למאי 1973 בגיל 79 .
