מורשת יהודית ברומניה 02.04.2023
יעקב יצחק נימירובר רב ראשי של רומניה – חלק שלישי ואחרון
Marian Marom (מריאן מרום), 04.04.2023, 14:59
נימירובר דיבר על תופעות הרוחניות של האומה העברית והזכיר את משה מנדלסון, הגאון מווילנה וישראל בעל שם טוב, שלדעתו האירו את ההיסטוריה היהודית בעת החדשה. הרב נימירובר הביע אהדה כלפי כל הזרמים שהופיעו במאה ה-19 ביהדות, החל מהרפורמים כמו שמואל הולדהיים, אברהם גייגר ולודוויג פיליפסון, דרך זכריה פרנקל הקונסרבטיבי ועד לנאו-אורתודוקסיה של הרב הירש. הרב נימירובר טען שהוא ממשיך את היהדות התרבותית בדרכו ובשיטתו של ידידו הוגה הדעות היהודי הפולני מוריץ לצרוס.
בשנת 1927 הצליח הרב נימירובר לקבל אישור מהשלטונות להקמת בית מדרש לרבנים בבוקרשט אך לבסוף התוכנית, שהייתה יקרה ללבו, לא יצאה לפועל בגלל קשיים כלכליים. החל משנת 1926 כיהן בסנאט של רומניה כנציג הקהילה הדתית היהודית. נימירובר היה הסנטור היהודי הראשון מתוקף ייצוג המיעוט היהודי. דרכו המתונה, כושרו הרטורי ובקיאותו של הרב נימירובר עוררו כבוד בקרב המנהיגים הרומנים, גם כאלה שלא אהדו את היהודים.
אבל כנציג מכובד של המיעוט היהודי הגדול, הרב נימירובר משך גם איבה רבה מקרב הלאומנים הרומנים הקיצונים. ב-11 בינואר 1936 ניצל נימירובר מניסיון התנקשות בחייו כאשר כדור של אקדח חורר את הכובע שלו. שר החוץ ניקולאיה טיטולסקו ושר הדתות מיהרו לגנות את המעשה ולחזק את ידי הרב. לעומת זאת חוגים עוינים בהנהגת שר הפנים, המנהיג האנטישמי והמשורר אוקטביאן גוגה, טענו שלהתנקשות לא הייתה סיבה פוליטית, אלא הייתה מעשה של חולה נפש.
נימירובר היה יחד עם הרב מאיר אברהם הלוי האב הרוחני ואחד ממיסדיה של החברה ללימודים יהודיים ברומניה. כמו כן, היה פעיל בבני ברית, ומשנת 1898 הנהיג את ארגון "בני ברית" בעיר יאשי ולאחר מכן ברומניה כולה.
תפיסת העולם של הרב נימירובר באה לידי ביטוי הלכה למעשה בהנהגת הקהילה. את הדרשות בבית המקדש הקורלי של בוקרשט נשא בשפה הרומנית ובלבוש שהזכיר במקצת את לבושם ההדור של הכמרים הבכירים הנוצרים. על הלבוש הזה משך אליו הערות אירוניות מצד היהודים האורתודוקסים והיהודים הציונים החילוניים. ממקומו המיוחד התפלמס נימירובר עם המתבוללים ועם היהודים הלאומיים הרדיקלים, עם האורתודוקסים הישנים ועם החסידים וגם עם הנאו-אורתודוקסים. הרב נימירובר הטיף לכולם על כך שהיהדות היא גם דת ולא פחות חשוב גם לאום אתני ויש ללמוד לשלב ביניהם, אך גם להפריד כשיש צורך בכך.
מהות היהדות, כעם, כאומה או כקהילה דתית העסיקו את הרב נימירובר רבות והוא נתן לכך ביטוי בכתביו. נימירובר קרא להשקפתו לגבי מציאת פתרונות למצב העם היהודי בעולם יבנאיזם (נגזר מיבנה). הוא שילב בהשקפה "יהודית תרבותית" זאת עם יסודות של ציונות רוחנית מהגותו של אחד העם עם התזה של אוטונומיה תרבותית בגולה של ההיסטוריון שמעון דובנוב. מתוך השקפה זאת העלה הרב נימירובר את הרעיון של הקמת תחליף מודרני לסנהדרין, מעין אקדמיה יהודית, שדוגמת חכמי יבנה בתקופה הרומית, תהיה מרכז רוחני מנחה של עם ישראל.
בשנת 1938 הגיע לארץ ישראל לקראת המכביה השלישית ובניסיון לארגן עלייה המונית מרומניה לארץ ישראל, אך שלטונות המנדט הבריטי התנגדו ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נסגרה ההזדמנות. זמן קצר אחרי פתיחת המלחמה הלך יעקב נימירובר לעולמו.
הרב יעקב יצחק נימירובר נפטר בבוקרשט, במפתיע בגיל 67, ב-18 לנובמבר 1939 ונקבר בבית העלמין היהודי פילנטרופיה בבוקרשט. לאחר מותו של הרב נימירובר התכנסו רבני ואדמו"רי רומניה כדי לבחור את יורשו. בכנס היה רוב בעד הרב אלכסנדר שפרן, שנתמך עי הרבנים היותר שמרנים, והם הכריעו נגד המועמד העיקרי, הנחשב ליותר מדי מודרני הרב מאיר אברהם הלוי אשר הוכן והומלץ עי הרב נימירובר להיות יורשו.
הרב יעקב יצחק נימירובר נפטר בבוקרשט, במפתיע בגיל 67, ב-18 לנובמבר 1939 ונקבר בבית העלמין היהודי פילנטרופיה בבוקרשט. לאחר מותו של הרב נימירובר התכנסו רבני ואדמורי רומניה כדי לבחור את יורשו. בכנס היה רוב בעד הרב אלכסנדר שפרן, שנתמך ע"י הרבנים היותר שמרנים, והם הכריעו נגד המועמד העיקרי, הנחשב ליותר מדי מודרני הרב מאיר אברהם הלוי אשר הוכן והומלץ ע"י הרב נימירובר להיות יורשו.
