מורשת יהודית ברומניה 03.01.2021 – ז'אן דוד
ז'אן דוד מעצב, צייר ומאייר רומני-יהודי-ישראלי
Marian Marom (מריאן מרום), 03.01.2021, 14:25
זאן דוד נולד בשנת 1908 בבוקרשט. נולד במשפחה יהודית אמידה מאוד וסיפור קטן יכול להמחיש זאת היטב. לימים בראיון לעיתון ישראלי נשאל זיאן דוד אם זה נכון שכל קיץ ברומניה אביו לקח אותו לשפת הים השחור ונהגו לאכול קוויאר טרי בכפית של כסף היישר מקרבו של דג חי ששוסע מול עיניהם על ידי מלצר מיומן. תשובתו של זיאן דוד הייתה : "חס וחלילה בכפית של כסף. כסף לא מתאים לקוויאר. זו היתה כפית מעץ."
אביו של זיאן דוד היה מסעדן שעסק גם בבתי קפה. המפורסם ביותר שהוא פתח היה "קפה קורסו" מקום מפגש מסורתי עבור עיתונאים, אינטלקטואלים ופוליטיקאים של בוקרשט בתקופה שבין המלחמות.
כמובן שבשנת 1927 כשזיאן דוד סיים תיכון לא הייתה שום מניעה כלכלית לשלוח אותו לפריז ללמוד אדריכלות. אבל בהגעתו לפריז זאן דוד החליט ללמוד ציור בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (École Nationale Supérieure des Beaux-Arts), והמשיך באקדמיה הסקנדינבית במונפרנס וגם באקדמיה זוליאן.
בשנת 1929 השתתף בתערוכת ציורים קבוצתית בבוקרשט ובשנת 1933 הציג תערוכת יחיד ראשונה גם בבוקרשט. זיאן דוד היה פעיל מאוד בקבוצת הדאדאיסטים שחזרה משווייץ יחד עם הצייר מרצל ינקו אשר היה כבר גיבור של מספר שידורים ברובריקה הזאת . הוא היה פעיל גם בכתבי העת האוונגרדים של בוקרשט ואייר את ספרו של סשה פאנה "החיים הדמיוניים של אלהים" (Viața romanțată a lui Dumnezeu).
היכרותו של זאן דוד עם ארץ ישראל התחילה ב-1935. הוא ביקר בפלסטינה שהייתה תחת המנדט הבריטי ונשאר תשעה חודשים והחל כבר אז לצייר כרזות פרסום לצריכת פרי הדר וכרזות תעמולה לנהיגה זהירה עבור הישוב היהודי.
הוא חזר לבוקרשט ב-1937 ובאותה שנה יחד עם חברו הצייר שטפאן קונסטנטינסקו יצר פרסקו עבור ביתן רומניה בתערוכה העולמית בפריז. ב-1939 לאחר ההצלחה של פריז זאן דוד הפעם לבדו צייר ציור קיר ענק גם לייצוג רומניה בתערוכה העולמית בניו יורק.
ב-1942 בתקופת שילטון הנאצי של אנטונסקו, זיאן דוד עלה על ספינה קטנה בכוונה להגיע לפלסטינה , יחד עם עוד 12 יהודים ביניבהם גם תאודור בראונר, אחיו של הצייר ויקטור בראונר אשר שידרנו עליו במסגרת הרובריקה הזאת. ספינת המעפילים הקטנה נלכדה על ידי הבריטים מול חופי לבנון, וזאן דוד נאלץ לשהות כשנתיים במחנה הסגר בקפריסין. ב-1944 התגייס לצי הבריטי ועם הקמתה של מדינת ישראל התגייס לחיל הים הישראלי.
לאחר מלחמת העצמאות והשיחרור מחיל הים , זאן דוד בחר תחילה להתגורר בירושלים. כאן הוא הפך לחברו של הצייר ראובן רובין עוד יהודי-רומני אשר היה לשגריר הראשון של מדינת ישראל ברומניה. גם בתקופה הירושלמית נולדה החברות לכל החיים עם המשורר והסופר דן בן אמוץ. חברות הדוקה הזאת כללה פגישות יומיומיות וארוחות משותפות וגרמה לשיתוף מקצועי כאשר זאן דוד אייר לבן אמוץ ולחיים חפר את הספר "ילקוט הכזבים" ולאחר מכן את הספר "איך לעשות מה" מאת בן אמוץ .
בשנות ה-50 עבר להתגורר בתל אביב ונישא לסוזי מהדיילות הראשונות של חברת התעופה הלאומית הישראלית אל על. הנשואין שלהם היו חשוכי ילדים. ב-1954 זאן דוד נמנה עם מקימי כפר האמנים עין הוד יחד עם חברו מרומניה מרצל ינקו.
בשנת 1960 זכה בפרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול. זאן דוד השתתף בתערוכות משותופות רבות במוזיאון תל אביב לאמנות ובבית האמנים בירושלים וגם הציג בתערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות. במשך השנים יצר סדרת כרזות ארץ התנ"ך לעידוד התיירות לישראל, עיצוב פנים למטוסי אל על, בולי דואר, קירות דקורטיביים באוניות הנוסעים של חברת הספנות הלאומית צים, ציורי קיר ועיטורי קרמיקה באוניברסיטאות בישראל, ותפאורות לתיאטרון הקאמרי.
זאן דוד הלך לעולמו בתל אביב ב-26 למרץ 1993 בגיל 85.
